עוון זרע לבטלה | פרשת פנחס
תקציר: והשם ירחם על עוון זרע לבטלה כי עונשו כבד מנשוא!
פרשת השבוע פנחס – אשר קינא להשם בשמירת הברית זכה לכהונה וקדושה גבוהה ביותר.
וכך כל אדם עיקר הנסיון שלו הוא בתאווה זו של ניאוף זנות והוצאת זרע לבטלה. ואשרי וגדולה מעלת השומר בריתו.
עוון זרע לבטלה | פרשת פנחס
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פרשת פנחס.
לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע.
וזהו (במדבר כה-יא) "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל,
בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי".
אמרו חז"ל (ילקוט פתרון תורה הו"ד בת"ש) ולמה היה הכעס על כל ישראל?
אלא ללמדך שאפילו יחידי נפרץ בדבר הזה – מביא חֵמָה לכל הציבור כולו.
(אמר המעתיק: ועל כן מוטל על כל ציבור וקהילה לבער את הרע מקרבו) לכך נאמר השיב את חמתי. ע"כ.
(ואיתא בספר המידות לרבינו ז"ל ברסלב (ניאוף כח) מי שהוא מבער נואפים, בזה הוא מתקן חטאת אבותיו. ע"כ.)
והנה איתא בדברי רבינו הקדוש ז"ל מברסלב (ליקוטי מוהר"ן קמא ה-ו) וז"ל (בקל"מ) עיקרא דיצרא בישא הוא על עריין, והוא עיקרא דמסאבותא,
על כן צריכים לידע שעיקר הנסיון של כל אדם בזה העולם הוא בתאוה הזאת, אשרי הזוכה לנצח המלחמה. ע"כ.
ומאידך אוי לו ואוי לנפשו – למי שנכשל, ובפרט כמה וכמה פעמים, ובפרט בשאט נפש,
אלא שאין שום יאוש בעולם כלל, וגם על זה מועיל תשובה.
עוון זרע לבלטה
והנה עוון ופגם זה הביא להשמדת כל העולם עם כל יושבי תבל, ויש על זה פסוקים מפורשים בתורה,
כמ"ש בפרשת נח (בראשית ו, יא וכו') ותשחת הארץ לפני האלקים.. וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה,
כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני.. והנני משחיתם את הארץ.. ויהי מבול.. ויגוע כל בשר.. וכל האדם.
ופרש"י (ומקורו במס' סנדהרין נז.) 'ותשחת' – לשון ערוה.
עוד פרש"י קץ כל בשר בא לפני. (פסוק יג) וז"ל כל מקום שאתה מוצא זנות – אנדרלמוסיא בא לעולם והורגת טובים ורעים (סנהדרין קח.).
ואיתא בזוה"ק (פ' תרומה, קן:) אינון דמחבלין אורחיהו ומשחיתים דרכם בז"ל נדונים בגיהנום בצואה רותחת ואינם יוצאים משם לדורי דורות,
ועיי"ש שאפילו בשבתות וימים טובים לא יוצאים מהגיהנום.
עוד כתוב בתוה"ק במפורש (בראשית לח-ז, וכו') ויהי עֵר בכור יהודה רע (בפג"ה) בעיני ה', וימיתֵהו ה'.
וידע אונן.. ושיחת ארצה, וירע בעיני ה' אשר עשה, וימֶת גם אותו.
ותנן (נדה יג.) כל היד המרבה לבדוק באנשים – תקצץ. ופרש"י שמתחמם ומרגיש ומוציא ש"ז לבטלה.
ובגמרא (שם) אמר ר' יוחנן כל המוציא שכבת זרע לבטלה – חייב מיתה שנאמר וירע בעיני ה' אשר עשה וימת גם אותו.
רבי יצחק ורבי אמי אומרים כאילו שופך דמים שנאמר (ישעיה נז, ה) הנחמים באלים שוחטי הילדים.
אל תקרי 'שוחטי' אלא 'סוחטי' (משחיתים ז"ל הראוי להוליד ממנו ילדים). רב אסי אמר כאילו עובד ע"ז. עיי"ש.
ועוד אמרו (שם:) אמר רב המקשה עצמו לדעת יהא בנידוי. ולימא אסור! דקמגרי יצה"ר אנפשיה. (פירוש לכן חמור יותר וחייב נידוי).
רב אמי אמר נקרא 'עבריין' שכן אומנותו של היצה"ר, היום אומר לו עשה כך, ולמחר וכו'.
ואמרו (מס' כלה, ה"ד) רבי אליעזר אומר כל המוציא ש"ז לבטלה, כאילו הורג נפשות.
תניא המוציאים ש"ז לבטלה, מעכבים את המשיח.
ונפסק בשולחן ערוך (אבן העזר סי' כג, ס"א) אסור להוציא ש"ז לבטלה, ועוון זה חמור מכל עבירות שבתורה!!! עכ"ל.
ובודאי בפגם הברית כלולים כל איסורי עריות שבתורה וכו' וכו'.
שומר הברית
ומאידך מידה טובה מרובה, ואמרו בזוה"ק (פנחס ריג.) הנוטר ברית, השכינה כביכול אוחזת בו ושומרת אותו ומקדמת לו שלום,
ואמרו (זוה"ק פ' בשלח, סא.) השומר ברית מקויים בו מקרא שנאמר (שמות טו-כו) כל המחלה אשר שמתי במצרים וגו' כי אני רופאך.
ואמרו (זוה"ק מקץ קצז.) הנוטר ברית כאילו מקיים כל התורה, כי שקולה שמירת הברית ככל התורה.
ואמרו (זוה"ק שמות ג:) ברית קדישא איהו קיימא דשמא קדישא וְרָזא דמהימנותא.
ואמרו (זוה"ק ויצא קסב.) הנוטר ברית מעמיד בנים קדושים.
ואיתא בתקוני זהר (תיקון ג, יח:- תיקון לז, עח.) בראשית – אותיות ברית אש, הנוטר ברית נשמר וניצל מאש הגיהנום.
ואמרו (זוהר תרומה, קסב.) כשיורדת ברכה לעולם – יורדת תחילה על ראש נוטר הברית וממנו היא נמשכת על העולם.
בברכת התורה וכטו"ס
ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
