קדושים תהיו

בס”ד

מובא בפרשת השבוע פרשת קדושים

הרב אברהם ויזנפלד

דבר אל כל עדת בני ישראל, ואמרת אליהם קדושים תהיו (ויקרא יט, ב)

כי באמת המהות של כל יהודי הוא להיות קדוש, ותחילת שרשו, ותחילת הוויתו הכל מקדושה ובקדושה, וכל יהודי המתנהג כיהודי יודע שכל העולם הזה – הכל הבל הבלים, וכל השוקע בתאות והבלי עוהז מאבד את עולמו הניצחי (והרבה פעמים גכ את העולם הזה) ועכ מרצונם הפשוט, רוצים בפנימיותם להיות קדושים ולהמשך לקדושה, ולפרוש מכל דבר שום נגד רצון ה‘, ומכל דבר המרחיקו מהתכלית הניצחי, והן הן הרצונות והתשוקות אחרי דברים שהם בעצמם היפך רצון ה‘, או דברים המסיחים את הדעת או מרחיקים מעשיית רצון ה‘.

כי קדושה היינו פרישות, שאדם מזרע ישראל צריך להשתמש כל הזמן עם היכולת וכח הזה של הפרישה, ויש דברים שצריכים לפרוש מהם לגמרי, כגון מאכלות אסורות בנבילות וטריפות וכווביאות אסורות, וכן כל האיסורים דאורייתא ודרבנן שיש להתייחס עליהם כאל בעל וארס, ויש דברים המותרים אלא שיש לפרוש מהמינון הגבוה, כל אחד לפי ענינו, כגון שתיית היין, ואכילה מרובה אפילו מדברים הבריאים, וכנודע ואיתא בכתבי הרמבם לרפואה, שאין לך דבר המזיק כריבוי האכילה אפילו מהנל, ודבר זה נוגע גם לשאר הנאות מכל עניני העולם הזה, וכנודע שמעט תבלינים טובים, וריבויים מקדיח התבשיל.

וכן מצינו אצל דבש, כמש (בראשית מג, א) ומעט דבש, וכתיב (שא יד,כט) כי טעמתי מעט דבש הזה (ועש שוב בפסוק מג)וכתיב (משלי כה, טז) דבש מצאת אכול דייך, פן תשׂבענו והקֵאתוֹ, וכתיב (שם, כז) אכול דבש הרגילה לא טוב, ועכ אין לאדם להנות ממנעמי העוהז כא לצורך קיום גופו, והבראת נפשו, ותו לא מידי, כי כל המוסיף גורע (סנהדרין כט.). ומכיון שהקדושה הוא יסוד שבכל תלוי בו, טוב לשנן כמה פעמים בכל יום ויום המילים קדושים תהיו קדושים תהיו“. הן בקימתו או סמוך לקימתו. הן במשך היום, הן לפני לכתו לישון ממש. והבא לטהר מסייעין לו.

בברכת התורה וכטוס

שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

השאר תגובה / או שמות לברכה