רפואה על ידי תפילה

"וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה'" - 'עֲבוֹדָה זוֹ תְּפִלָּה' והיא מסוגלת לרפואה מעל הטבע

“וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה'” – ‘עֲבוֹדָה זוֹ תְּפִלָּה’

וְזֶהוּ בְּחִינַת: “וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה’ אֱלקֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִירתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ” (שְׁמוֹת כ”ג)

“וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה'” – ‘עֲבוֹדָה זוֹ תְּפִלָּה’ (בָּבָא- קַמָּא צב:) – חכמים אמרו את זה עבודה זו תפילה , זה לא רק לכתוב פתק לכותל..,
מפה יש ללמוד כמה צריך להשתדל בתפילה ולא לומר אה… כבר התפללתי, ניסיתי, לא חמודים אהובים – תפילה זה עבודה תתאמצו !!! אתם רוצים ישועות רוצים שיענו לכם משמים לתפילות , צרכים להשתדל בתפילות לרצות את השם יתברך במרומיים , זה לא עוד תפילה עוד תרומה לרבנים שיעבדו בשבילכם – זאת עבודה שלכם ! הרבנים יכולים לעזור להמתיק הדינים , לבקש שיקלו עליכם במבחנים של החיים , פרוטקציה שיתקבלו התפילות – אבל העבודה של התפילה של הבקשה – היא של כל אדם לפני בוראו!!

אזי אומר רבינו אם תתאמץ בעבודת התפילה : אֲזַי “וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִירתִי מַחֲלָה” וְכוּ’;

הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ רְפוּאָה עַל- יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם, עַל-יְדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ מִן שׁרֶשׁ הַכּל, דְּהַיְנוּ דְבַר ה’ – בְּחִינַת תְּפִלָּה,
וְיִהְיֶה לְלֶחֶם וּמַיִם כּחַ לְרַפְּאוֹת כְּמוֹ עֲשָׂבִים. כִּי הִתְחַלְּקוּת הַכּחוֹת שֶׁזֶּה הָעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ כּחַ לְרַפְּאוֹת חוֹלַאַת פְּלוֹנִי וְזֶה חוֹלַאַת פְּלוֹנִי, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כָּל חִלּוּקֵי כּחוֹתָם הוּא רַק לְמַטָּה, אֲבָל לְמַעְלָה בְּשׁרֶשׁ הַכּל, דְּהַיְנוּ דְבַר ה’ – הַכּל אֶחָד, וְאֵין חִלּוּק בֵּין לֶחֶם וּמַיִם וּבֵין עֲשָׂבִים,

וּכְשֶׁאוֹחֲזִין בְּהַשּׁרֶשׁ,
(פירוש אוחזים – כי זה עבודה של ימים ושנים לומר הברכות והתפילות
בכוונה לאט ובמתינות לשים לב לפירוש הפשוט של המילים שאומרים ובדיקדוק הלכה כל אחד ואחת לפי מדריגתו).
דְּהַיְנוּ דְבַר ה’ בְּחִינַת תְּפִלָּה, יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כּחוֹת הָרְפוּאָה לְתוֹךְ לֶחֶם וּמַיִם, וְיִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה עַל-יְדֵי לֶחֶם וּמַיִם,
בְּחִינַת: “וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְכוּ’ וַהֲסִירתִי מַחֲלָה” וְכוּ’ כַּנַּ”ל: (מקור : ליקוטי מוהר”ן תנינא תורה א).

איך זה עובד ?

וְהִנֵּה הַבְּרָכָה שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר הוּא בְּחִינַת דְּבַר ה’.
עַל יָדָהּ נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה לְמַעְלָה לְשָׁרְשׁוֹ כַּנּוֹדָע.
שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַבְּרָכָה לְהַגְבִּיהַּ וּלְהַעֲלוֹת הַמַּאֲכָל שֶׁאוֹכֵל לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן,
כִּי הַבְּרָכָה שֶׁהִיא דְּבַר ה’ הִיא הִיא שָׁרְשׁוֹ כַּנַּ”ל.

נִמְצָא כְּשֶׁאָנוּ מְבָרְכִין (בכוונה) עַל מַה שֶּׁאָנוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין – אֵין אָנוּ צְרִיכִין עוֹד לִרְפוּאוֹת,
כִּי הַבְּרָכָה הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא גַּם כֵּן בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ,
הַיְנוּ בְּחִינַת דְּבַר ה’ שֶׁהוּא הַשּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל. וּכְשֶׁנִּתְעוֹרֵר הַשּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת דְּבַר ה’
אֲזַי הַדָּבָר חוֹזֵר לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן שֶׁשָּׁם כְּלוּלִין כָּל הַכּחוֹת כֻּלָּם.

וְעַל כֵּן אֵין אָנוּ צְרִיכִין עוֹד לִרְפוּאוֹת,
כִּי יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כּחוֹת הָרְפוּאָה לְתוֹךְ הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עַל יְדֵי דְּבַר ה’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ.
וּבֵרַךְ מַמָּשׁ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַבְּרָכָה שֶׁעַל יָדָהּ נִתְבָּרֵךְ הַמַּאֲכָל כַּנּוֹדָע וַאֲזַי וַהֲסִרתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ כַּנַּ”ל.
כִּי נִמְשָׁכִין כָּל כּחוֹת הָרְפוּאָה לְתוֹךְ אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כַּנַּ”ל:

תקנת חכמים

וְזֶה בְּחִינַת בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה (שתיקנו חכמים לומר לפני כל אכילה ושתיה, עיין בהלכה),
כִּי עַל יְדֵי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה נִתְרוֹמֵם וְנִתְעַלֶּה הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן לִבְחִינַת דְּבַר ה’ כַּנַּ”ל.

כִּי זֶה עִנְיַן כָּל הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁמְּבָרְכִין עַל כָּל דָּבָר, שֶׁעִקַּר הַבְּרָכָה הִיא שֶׁמַּזְכִּירִין בַּבְּרָכָה שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ בָּרָא אוֹתוֹ הַדָּבָר.
הַיְנוּ שֶׁהַכּל יוֹצֵא מִשּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן מִבְּחִינַת דְּבַר ה’ כַּנַּ”ל וְעַל יְדֵי זֶה חוֹזֵר הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן כַּנַּ”ל.

נִמְצָא, כְּשֶׁאוֹכְלִין עַל יְדֵי בְּרָכָה כָּרָאוּי.
אֲזַי אוֹכֵל מִשֻּׁלְחָן גָּבהַּ מִבְּחִינַת הַשּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הַכּחוֹת.
וְאַחַר כָּךְ אָנוּ חוֹזְרִים וּמְבָרְכִים בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה כְּדֵי לַחֲזר וּלְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי הַכּחוֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְתוֹךְ גּוּפוֹ,
כְּגוֹן מִי שֶׁצָּרִיךְ לִרְפוּאָה אוֹ כַּיּוֹצֵא. אֲזַי אַחַר אֲכִילָתוֹ שֶׁאָז מַתְחִילִים הַמַּאֲכָלִים לְהִתְחַלֵּק בְּתוֹךְ הַגּוּף. וְלִתֵּן חִיּוּת וְכחַ לְאֵיבְרֵי הַגּוּף.
אָז אָנוּ מְבָרְכִין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה. כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל יָדָהּ מִשּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן מִבְּחִינַת דְּבַר ה’ אֶת הַכּחוֹת שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לָהֶם.
כְּגוֹן רְפוּאָה לְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ, כִּי זֶהוּ עִקַּר בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁכָּל נֻסַּח בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת הֵם כֻּלָּם הַהוֹדָאָה עַל הַמְשָׁכַת הַמָּזוֹן לְהַחִיּוּת לְתוֹךְ הַגּוּף.
כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּבְּרָכָה בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת: בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָם עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי וְכוּ’.

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַבְּרָכָה עַל חִיּוּת הַנְּפָשׁוֹת מַה שֶּׁהַמָּזוֹן מְחַיֶּה וְנוֹתֵן כּחַ לְהַגּוּף.
וְעַל כֵּן הַכַּוָּנָה כַּנַּ”ל לְהַמְשִׁיךְ הַכּחוֹת שֶׁל רְפוּאָה וְחִיּוּת שֶׁהוּא צָרִיךְ עַל יְדֵי הַמָּזוֹן הַזֶּה שֶׁאוֹכֵל
וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי שֶׁלּא אָכַל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ עַל פִּי רְפוּאָה, כִּי בְּוַדַּאי רב הָאֲכִילוֹת הֵם שֶׁלּא עַל פִּי רְפוּאָה אַף עַל פִּי כֵן עַל יְדֵי הַבְּרָכָה שֶׁהִיא דְּבַר ה’ עַל יָדָהּ יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ כּחוֹת הָרְפוּאָה שֶׁהוּא צָרִיךְ. עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל שֶׁאָכַל. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לָזֶה עַל פִּי רְפוּאָה וְכַנַּ”ל. בִּבְחִינַת וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרתִי מַחֲלָה וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת וְכוּ’. עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי וְכוּ’.
הַיְנוּ שֶׁה’ יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה עִם כָּל מַה שֶּׁבָּרָא יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה נֶפֶשׁ כָּל חָי.

(מקור : ליקוטי הלכות אורח חיים הלכות ברכת הריח וברכת הודאה הלכה ב אות א, ב)

בברכה לרפואה שלימה לכל חולי עמו ישראל

 

לקט תפילות לרפואה

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה  050-4161022

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button

סעודת עניים

דילוג לתוכן