ראיתם רשע וטוב לו ! למה ?

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר ויצא לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

נכון כל אחד מאיתנו ראה ושאל הנה רשע וטוב לו – ולמה זה עשה ה' אלוקים כך ?

רשע וטוב לו ! השאלה היא לכמה זמן ?

וזהו (בראשית ל-יח) "ותאמר לאה נתן אלקים שכרי – ותקרא שמו יששכר".

ואכן יש שכר ותשלום טוב על המעשים הטובים שאנחנו עושים,
וכן יש שכר שלילי ותשלום ועונש על המעשים הרעים שהם נגד רצון ה'.
וכדאיתא בי"ג עיקרים לרמב"ם ז"ל (עיקר יא) וז"ל :
אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו גומל טוב לשומרי מצוותיו, ומעניש לעוברי מצוותיו. ע"כ.
והוא יסוד הגדול אשר מביא לידי יראת שמים שעליה עומד קיום כל התורה כולה.

וכמ"ש (דברים ה,כו) מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי
ולשמור את כל מצוותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם,

וכתיב (שם י, יב) ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך
כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו.. לטוב לך.
וכמ"ש (קהלת יב,יג) סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם.

הנה יש רשע וטוב לו ! ואני למה זה קורא לי ?

והנה יש מעמי דארעא שבמשך החיים רואים אירועים טראגים,
ודברים לא סימפטים שקורים לפעמים אצל אנשים צדיקים ואנשי חסד,
שקורה אצלם מקרה רע, בממונם או בגופם, או במשפחתם, וקשה להם:
וכי זו תורה וזו שכרה?!

השקפת התורה ויסוד האמונה

וטועים בהשקפת אחד היסודות של האמונה הקדושה,
אשר השי"ת לא חייב לשלם שכר טוב מיד או בעולם הזה בכלל,
וכן להיפך לא חייב להעניש על עבירות מיד, או בעוה"ז,
וכמ"ש חז"ל (עירובין כג:) אמר ריב"ל מאי דכתיב (דברים ז-יא) אשר אנכי מצוך היום לעשותם,
היום לעשותם – ולא למחר לעשותם (פרש"י שלאחר מיתה לעתיד לבא, אם בא לקיים מצוות – אינו מועיל, דמי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת , כדאמר במס' ע"ז ג.) היום (בעוה"ז) לעשותם, למחר (בעוה"ב) לקבל שכרם.

ואדרבא, אילו כך היתה ההנהגה שמימית,
שמי שעושה דבר מצוה מיד מקבל שכר,
ומי שעושה דבר עבירה מיד מקבל עונש,
ולדוגמא אם אדם היה חוטא בידו, מיד היתה ידו נקצצת מן השמים,
ואם היה משקר או מדבר לשון הרע, לשונו היתה נפצעת או משתתקת,
אילו הי' כן, אם כן לא היה מקום שיהא 'בחירה', כי מי פתי יעבור על רצון ה' כל דהוא אם מיד נענש.

למען הבחירה

וע"כ למען הבחירה, שהיא יסוד וסוד כל ביאתנו והשהייתינו בעוה"ז
ההנהגה חייבת להיות בבחי' למחר לקבל שכרם.
(אא"כ במיקרים בודדים, כפי שגוזרת חכמתו יתברך),

ואכן (משלי לא-כה) ותשחק ליום אחרון – ואמרו חז"ל (שמו"ר נב-ג) כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעוה"ב.
ואמרו (ויק"ר כז-א) הצדיקים גובה מהם מיעוט מעשים רעים שעשו בעוה"ז בשביל ליתן להם שכר טוב לעתיד לבא, ומשלם לרשעים מיעוט מעשים טובים – שעשו בעוה"ז, ליפרע מהם, לעתיד לבא.

וכמ"ש (תענית יא.) כשם שמשלמים שכר לצדיקים לעוה"ב, אפילו על מצוה קלה שעושים, כך משלמין שכר לרשעים בעוה"ז, אפילו על מצוה קלה. ולא עוד אלא אין הקב"ה משהה שכרן של עושי מצוה בגוים (כמ"ש בירושלמי פאה פ"א מ"א).

מאמרי חז"ל

ואמרו (במדב"ר ג-א) ע"פ (תהלים צב-יג) צדיק כתמר יפרח. וגו'.
מה התמר הזו – צילה רחוק, כך מתן שכרן של צדיקים רחוק מהם עד לעולם הבא.

ואמרו (תנחומא כי תשא כז) בעוה"ז אינו מראה לך שכרן של יראי שמים.
ואמרו (ספרא, תו"כ אחרי-יח) אני דיין להפרע ונאמן לשלם שכר.
ואמרו (ברכות ד.) אמר דוד לפני הקב"ה מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא, אבל איני יודע אם יש לי חלק ביניהם.
ואמרו (פסחים קיח.) הקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה.
ואמרו (נזיר כג:) אין הקב"ה מקפח, אפילו שכר שיחה נאה.
ואמרו (תו"כ שמיני-י) אהרן שתק, וקיבל שכר על שתיקתו.
ואמרו (קדושין לט:) ישב ולא עבר עבירה – נותנים לו שכר כעושה מצוה.

כללו של דבר :

על כל מחשבה ומחשבה ועל כל דיבור ודיבור, ועל כל מעשה ומעשה – יש בזה רצון ה', וממילא יש בזה שכר ועונש.

ויהי רצון שנעשה נחת רוח לבורא יתברך שמו, בכל מחשבה, דיבור, תנועה ומעשה.

ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר"
הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה

050-4161022

Exit mobile version