שטות גדול

שְׁטוּת גָּדוֹל

ז'קוזי יום של כייף

וְתֵדַע, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל רב הָעוֹלָם, שֶׁהוּא עֲכִירַת הַדָּמִים, הוּא שְׁטוּת וְשִׁגָּעוֹן וְסִכְלוּת גָּדוֹל, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ  (סוֹטָה ג) : ‘אֵין אָדָם עוֹבֵר  עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנָס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת’.

כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ רוּחַ שְׁטוּת שֶׁל עֲבֵרָה, שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹלָם, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא  רוּחַ שְׁטוּת. אַךְ זֶה הָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁל רב הָעוֹלָם, הוּא שְׁטוּת מַמָּשׁ, אֱוִיל פֶּתִי וּמְשֻׁגָּע.

וַהֲלא תִּרְאֶה, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם  הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה-זָרָה, וְיֵשׁ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בָּא לְנֶגְדּוֹ דְּמוּת עֲבוֹדָה-זָרָה.

וְאַף שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ, אַף-עַל-פִּי-כֵן  מִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאד, וּמִצְטַיֵּר וְעוֹמֵד לְפָנָיו זֶה הַדְּמוּת, וְקָשֶׁה לוֹ מְאד לְהַעֲבִיר זאת מִדִּמְיוֹנוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ.

וְעַתָּה רְאֵה, הֲיֵשׁ לְךָ שְׁטוּת גָּדוֹל  וְשִׁגָּעוֹן יוֹתֵר מִזֶּה

(ליקו”מ עב)

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button
דילוג לתוכן