ליקוטי תפילות עח | תפילה להינצל ממחשבות רעות והרהורי ניאוף

תפילה להינצל ממחשבות רעות והרהורים רעים ניאוף וכדומה…
עיקר הסגולה להנצל ממחשבות רעות והרהורים ניאוף הנקראים מות – שהם הורגים את האדם נפשית כי אינו מצליח להמלט מהם – עיקר העיצה היא להרבות ולפזר צדקה לעניים הגונים תלמידי חכמים וישיבות הקדושות.

תפילה להינצל ממחשבות רעות והרהורי ניאוף

ליקוטי תפילות א תפילה עח :

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, “אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת”, שֶׁתָּחוֹס וְתַחְמֹל עָלַי כְּגֹדֶל חֲנִינוֹתֶיךָ, וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי וּתְזַכֵּנִי לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים הַרְבֵּה לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּלִי שׁוּם פְּנִיוֹת וּבְלִי שׁוּם שְׁקָרִים כְּלָל.

וְתִהְיֶה יָדִי פְּתוּחָה לְפַזֵּר וְלִתֵּן לָאֶבְיוֹנִים הֲגוּנִים צְדָקָה הַרְבֵּה, כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר לָהֶם, בְּשִׂמְחָה רַבָּה וּבְחֶדְוָה גְדוֹלָה וּבְלֵב טוֹב וּבְסֶבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה תָמִיד לְשִׁמְךָ לְבַד כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּכֹחַ הַצְּדָקָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כֹּחַ הַצְּדָקָה שֶׁל הָרְשָׁעִים הַמִּתְנַגְּדִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אֲשֶׁר אַתָּה מַכְשִׁילָם בַּעֲנִיִּים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, “וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִּׁיָּה” וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ נֶגֶד עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַחֲפֵצִים לְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת.

וְתַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשָּׁתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ כֹחַ וְאֹמֶץ מֵהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים זְקֵנִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. וּבִזְכוּתָם וְכֹחָם נִזְכֶּה לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, לְגָרֵשׁ אוֹתוֹ וְאֶת חֲיָלוֹתָיו מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל גְּבוּלֵנוּ, וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה תְּבַעֵר מִן הָאָרֶץ, וּתְבַטֵּל מֵעָלֵינוּ כָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים הָרוֹדְפִים אַחֲרֵינוּ בְּכָל־עֵת, וּבְיוֹתֵר אַחֲרֵי הַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְפָנֶיךָ, אֲדוֹן כֹּל מָלֵא רַחֲמִים.

וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, אוֹר הַפָּנִים דִּקְדֻשָּׁה הַנִּמְשָׁךְ מֵאָרִיךְ אַנְפִּין דִּקְדֻשָּׁה. וְתַעַזְרֵנוּ לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ כָּל הַהִרְהוּרִים רָעִים הַנִּמְשָׁכִין מֵאָרִיךְ אַנְפִּין דִּקְלִפָּה. וְתָגֵן בַּעֲדֵנוּ שֶׁלֹּא תִפְגַּע בָּנוּ שׁוּם אִשָּׁה רָעָה אֲשֶׁר שָׁרְשָׁהּ נִמְשֶׁכֶת מִשָּׁם, וְלֹא שׁוּם הִרְהוּר רָע הַנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם מֵאָרִיךְ אַנְפִּין דִּקְלִפָּה, אֲשֶׁר אִי אֶפְשַׁר לְהִתְחַבֵּא וְלִבְרֹחַ מֵהִרְהוּרִים הָאֵלֶּה הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם, כִּי בְּכָל צַד שֶׁפּוֹנִים, הֵם מִזְדַמְּנִים וּבָאִים לְשָׁם:

אָנָּא הַשֵּׁם, מָלֵא רַחֲמִים, וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, חֲמֹל עָלֵינוּ וְהַצִּילֵנוּ מִסִּטְרָא דְמוֹתָא, מֵהִרְהוּרֵי נִאוּף, שֶׁהֵם נִקְרָאִים סִטְרָא דְמוֹתָא וְהֵם מָרִים מִמָּוֶת, וְהֵם נִקְרָאִים אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה. חוֹמֵל דַּלִים, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח. הַצִּילֵנוּ מֵהֶם, שָׁמְרֵנוּ מֵהֶם, רַחֵם עַל חֲלוּשֵׁי כֹחַ כָּמוֹנוּ הַיּוֹם בַּדּוֹר הַזֶּה, בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא, אֲשֶׁר יָרַדְנוּ מַטָּה מָטָּה בְּאֵין עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ, טָבַעְנוּ בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאנוּ בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנוּ.

חוּסָה עָלֵינוּ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, וְתֵן לָנוּ חֲנִינָה וְלֹא נֹאבֵד, וְתֵן לָנוּ כֹחַ לְהַכְנִיעַ וּלְשַׁבֵּר וּלְגָרֵשׁ וּלְבַטֵּל אָרִיךְ אַנְפִּין דִּקְלִפָּה מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל גְּבוּלֵנוּ, וְלֹא יָבֹא עָלֵינוּ שׁוּם הִרְהוּר רָע הַנִּמְשָׁךְ מִשָּׁם. בְּצִדְקָתְךָ תְּחַיֵּינוּ וְתוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מִי וָמִי עוֹמְדִים עָלֵינוּ בְּכָל־עֵת וּבְכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, עַל כָּל הַחֲפֵצִים לָשׁוּב אֵלֶיךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּיִחוּד בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד, וְרוֹדְפִים אַחֲרֵינוּ “כַּאֲשֶׁר יִרְדֹּף הַקֹּרֵא בֶּהָרִים.

גְּדוֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה” רַחֵם עַל פְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת וְהַצִּילֵנוּ מִמָּוֶת וּפְדֵנוּ מִשַּׁחַת, “הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי”.

וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ עֵצוֹת קְדוֹשׁוֹת אֲמִתִּיּוֹת בְּכָל־עֵת, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל בֶּאֱמֶת מִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא יַעֲלוּ וְלֹא יָבוֹאוּ עַל לִבֵּנוּ כְּלָל, וְנִזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בֶּאֱמֶת. מְחַיֶּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, הֲקִימֵנוּ וְנִחְיֶה בְּאוֹר פָּנֶיךָ, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת מִיתַת עוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם

זַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה לְשִׁמְךָ לְבַד בֶּאֱמֶת, וּבִזְכוּת הַצְּדָקָה דִּקְדֻשָּׁה תַּצִּילֵנוּ מִמָּוֶת, שֶׁהֵם הַהִרְהוּרִים רָעִים שֶׁנִּקְרָאִים טֻמְאַת מֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. וְתִשְׁמְרֵנִי תָמִיד שֶׁלֹּא אֶהְיֶה מְעֹרָב בֵּין הַנָּשִׁים וְלֹא אַרְבֶּה שִׂיחָה עִמָּהֶם, וַאֲפִלּוּ עִם אִשְׁתִּי אֲמַעֵט בְּשִׂיחָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשַׁר. וּמַה שֶּׁמֻּכְרָח לְדַבֵּר עִמָּהֶם לִפְעָמִים, תָּגֵן בַּעֲדִי וְתִשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁלֹּא אֶהְיֶה נִלְכַּד עַל־יְדֵי־זֶה חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם הִרְהוּר רָע חַס וְשָׁלוֹם.

וְתַצִּילֵנִי מֵהִסְתַּכְּלוּת רָעִים וּמֵהִרְהוּרִים רָעִים, וְלֹא אָתוּר אַחַר לְבָבִי וְאַחַר עֵינַי. עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. “הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה אִנָּצְלָה מִשּׂנְאַי וּמִמַּעֲמַקֵּי מָיִם. אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ. פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ. עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂוֹנְאַי וְיֵבוֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְהֹוָה עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי. אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ”:

ספר הישועות – ליקוטי תפילות – לרבי נתן מברסלב

מחשבה- יוצרת מציאות.. אז תחשוב טוב 🙂

המחשבה ביד האדם להטותה כרצונו

לתיקון וטהרת המחשבות – טוב לומר – תיקון הכללי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close
דילוג לתוכן