תפילה על החתן והכלה בחופה

תפילה על החתן והכלה בחופה :

מליקוטי תפילות לרבי נתן מברסלב.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲדוֹן הַשִּׂמְחָה וְהַחֶדְוָה, אֲשֶׁר הַשִּׂמְחָה בִּמְעוֹנֶךָ, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּרָאתָ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה וְרִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה. זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת הַכְנָסַת כַּלָּה לַחֻפָּה בְתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה. וְאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה, לְשַׂמְּחָם בְּכָל עֹז וְחֶדְוָה, לְהַרְבּוֹת בְּכָל מִינֵי שִׂמְחָה לִפְנֵיהֶם, וְלִרְקד לִפְנֵיהֶם בְּכָל כּחִי, בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה.

   וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הָרִקּוּדִין לְהַמְתִּיק כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ, וּמֵעַל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְתִתֵּן שִׂמְחָה בְּלִבִּי עַד שֶׁיִּתְנַשְּׂאוּ רַגְלַי עַל יְדֵי שִׂמְחַת הַלֵּב לִרְקד הַרְבֵּה לִפְנֵי חָתָן וְכַלָּה, וּלְפַזֵּז וּלְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵיהֶם. וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הָרִקּוּדִין לְהַמְשִׁיךְ חֲמִשָּׁה אַלְפִין שֶׁבַּבִּינָה, לְהַמְתִּיק עַל יְדֵי זֶה כָּל הַשַּׁ”ךְ דִּינִים, וְיִתְהַפֵּךְ הַדִּין לְרַחֲמִים פְּשׁוּטִים. וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ כָּל הַחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: עוֹד יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלַיִם קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל אוֹמְרִים הוֹדוּ אֶת ה’ צְבָאת, כִּי טוֹב ה’ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

וְאֶזְכֶּה תָמִיד לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְדוֹלָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְיַחֵד וּלְחַבֵּר חָתָן וְכַלָּה הָעֶלְיוֹנִים וּתְרַחֵם עַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַם קָדְשֶׁךָ, רַעְיָתְךָ הַמְּשׁוּכָה אַחֲרֶיךָ, כַּלָּה קְרוּאָה בִּנְעִימָה בְּאַהֲבָתְךָ וּבְחֶמְלָתֶךָ, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת וּתְשַׂמְּחֵנוּ בִישׁוּעָתְךָ תָמִיד, וּתְמַהֵר וְתָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, וְתַעֲלֵנוּ בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ, וְתִבְנֶה בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן, וְנִחַמְתִּים, וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם”.

  וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּנֹעַם זִיוָךְ, בָּעֵת שֶׁתִּתְעַטֵּר בַּעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת עַל יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ כָּאָמוּר: “צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ”, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן:

וְזַכֵּנִי לְשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. וְעָזְרֵנוּ לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה הַכְּשֵׁרִים, לְשַׂמְּחָם בְּכָל מִינֵי שְׂמָחוֹת וּלְזַמֵּר וּלְרַקֵּד לִפְנֵיהֶם בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה. וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְיַחֵד חָתָן וְכַלָּה הָעֶלְיוֹנִים, וּלְחַבֵּר אֵשֶׁת נְעוּרִים עִם דּוֹדָהּ בְּאַהֲבָה וְאַחֲוָה וְרֵעוּת.

וְנִזְכֶּה לְיַחֵד יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה (ייחוד עליון וייחוד תחתון), וְיִתְחַבְּרוּ יַחַד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר” (הושע יא, ט).

וּתְזַכֵּנִי לְשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה תָמִיד, הֵן לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת חֲתֻנָּה שֶׁל מִצְוָה לְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה הַכְּשֵׁרִים, הֵן לִשְׂמֹחַ בִּשְׁאָר שְׂמָחוֹת שֶׁל מִצְוָה. וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי תָמִיד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּכָל עֵת בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, בְּחֶדְוָה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִרְקֹד הַרְבֵּה מֵחֲמַת שִׂמְחָה.

וְאֶזְכֶּה לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֶזְכֶּה לֵילֵךְ וְלַעֲבֹר בְּכָל קוֹמַת הַשִּׂמְחָה וְהָרִקּוּדִין, שֶׁכְּלוּלָה מֵרְמַ”ח אֵבָרִים וּשְׁסָ”ה גִידִין. כִּי הַשִּׂמְחָה הִיא שֹׁרֶשׁ נְקֻדַּת כָּל הַתַּרְיַ”ג מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “פִּקּוּדֵי ה’ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב” (תהלים יט, ט).

כתיבת תגובה