תפסיק להיות ממורמר | רבי נתן מברסלב
תפסיק להיות ממורמר
רבי נתן במכתב חריף לבנו על החיוב להיות בשמחה,
ובלי להתלונן כל הזמן על הייסורים העוברים על האדם.
(מהספר עלים לתרופה)
אֲהוּבִי בְּנִי,
זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הִגִּיעַ,
אַךְ מֵאַהֲבָתְךָ אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ עַתָּה, שֶׁקִּבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ,
וְיֵשׁ לִי צַעַר גָּדוֹל מִצַּעַרְךָ וּמָרָה שְׁחוֹרָה שֶׁלְּךָ שֶׁאַתָּה כּוֹתֵב לִי בְּכָל פַּעַם,
וַהֲלא כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ הַרְבֵּה הַרְבֵּה, מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ דַּי לְנַחֵם וּלְשַׂמֵּחַ עַצְמְךָ בְּכָל עֵת בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ,
וְכִי לְחִנָּם אֲנִי דִּבַּרְתִּי עִמְּךָ אֲלָפִים פְּעָמִים שֶׁכָּל אָדָם מָלֵא יִסּוּרִים,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אִיּוֹב ב) אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וְכוּ',
וְאֵין שׁוּם נֶחָמָה וְשִׂמְחָה וְחַיּוּת כִּי אִם בְּכָל נְקֻדָה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁאָנוּ זוֹכִים לַחְטף בְּכָל יוֹם,
כִּי אָנוּ מַנִּיחִין טַלִּית וּתְפִלִּין וְלוֹמְדִין מְעַט אוֹ הַרְבֵּה, וּמִתְפַּלְּלִין, וְעוֹשִׂין כַּמָּה מִצְווֹת וְכוּ', וּבִפְרָט שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין מְאוֹר כָּזֶה וְכוּ'.
נָא בְּנִי חֲבִיבִי, זְכר אַל תִּשְׁכַּח כָּל זֶה,
זָכוֹר תִּזְכּר בְּכָל עֵת אֶת כָּל הַחֲסָדִים הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ,
שֶׁקֵּרְבָנוּ לְאוֹר כָּזֶה אֲשֶׁר שְׁמוֹ נִקְרָא עָלֵינוּ תּוֹדָה לָאֵל, וְתַרְגִּיל עַצְמְךָ מְאד לֵילֵךְ עִם הַדֶּרֶךְ שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמְּךָ כְּבָר
לִהְיוֹת בְּכָל פַּעַם מוֹדֶה עַל הֶעָבָר וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבוֹא,
וּתְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם חֹק וְלא יַעֲבר,
לְמַעַן הַשֵּׁם לְמַעַן הַשֵּׁם חֲטף וְאֱכל חֲטף וְאֱכל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְהִתְבּוֹדְדוּת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים,
וְאַל תַּשְׁגִּיחַ כְּלָל וּכְלַל בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ,
וּבָזֶה טוֹב מְאד מִדַּת הַשִּׁכְחָה לְהַשְׁכִּיחַ מִדַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי בְּכָל עֵת כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַד הֵנָּה,
וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה אֵינְךָ יוֹדֵעַ כְּלָל, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה תִּהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּחָדָשׁ מַמָּשׁ,
וּכְאִלּוּ אֵין לְךָ רַק הַשָּׁעָה הַזּאת לְבַד
וְלא תִּסְתַּכֵּל עַל הֶעָבָר וְעַל הֶעָתִיד כְּלָל, אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים הַנּוֹגְעִים אֶל הַנְּשָׁמָה,
מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּדִבְרֵי הַגּוּף וְהַמָּמוֹן,
וְאִם תַּרְגִּיל עַצְמְךָ בָּזֶה,
אָז טוֹב לְךָ, וְתוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עַל יְדֵי זֶה וְלַחֲטף הַרְבֵּה טוֹב בְּכָל יוֹם,
לְמַעַן הַשֵּׁם חֲזַק וֶאֱמַץ וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּכָל הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ מִמֶּנּוּ, קַוֵּה לַה' וְיוֹשַׁע לְךָ,
כִּי לא יִזְנַח לְעוֹלָם ה' חַסְדֵי ה' כִּי לא תָמְנוּ וְכוּ'.
