שאלה לרב | כבוד הרב למה יש לי כאלו ייסורין?

שאלה : כבוד הרב למה יש לי כאלו ייסורין נוראים שאין לאחרים?

(דברים לב-ד) “הצור תמים פעלו.. א-ל אמונה ואין עול, צדיק וישר הוא”. פסוק זה הוא יסוד גדול ועצום באמונתינו. להאמין באמונה שלימה שהשי”ת לא עשה לא עושה ולא יעשה שום עָוֶל לשום יהודי, קל וחומר לכלל ישראל.

תשובת הרב: ייסורין:

איוולת אדם תסלף דרכו ועל השם יזעף ליבו.

אם חס ושלום באים לאדם ייסורין – יקבלם באהבה, ואל יבעט בהם לומר: מפני מה באים על אדם עני ואביון כמוני ייסורין כאלו, ואני אביון ועני ובאים עלי ייסורין יותר משאר הבריות וכדומה…

אל יאמר כך!

אך יאמר צדיק השם כי פיהו מריתי ואת הרע בעיניו עשיתי על כן באים לאדם ייסורים וכל זה צריך לדעת שזה בחסד ורחמי השם יתברך כי לפי העוונות של האדם היה ראוי לסבול עוד ועוד,

אבל צריך לדעת כי כמוך כפרעה, ואף על פי כן השם רחמן ונותן לאדם לשלם על מעשיו רק לפי הכוחות והכלים שיש לו.

וצריך להאמין שאפילו אם נהפך לאדם חלוקו כלומר החולצה ומגרד לו ולא נוח לו וכדומה – שמא עשה עבירה קטנה ומתכפר בייסורים אלו, וכיון שמקבל הייסורים באהבה והבנה והכנעה ממתק הדינים שהם הייסורין בחסד וזוכה לעצמו חיי עולם הבא.

(ספר מהרי"ל מנהגים הלכות עשרת ימי תשובה אות יח, ספר חסידים (מרגליות) ברית עולם ושומר הברית סימן אלף קיד).

באומן חסידי ברסלב כשהיו שואלים אותם מה שלומך? למרות שאדם היה סובל מייסורין גדולים היה עונה: הכל בחסד גדול!

ועל זה אומר רבי נתן מברסלב

(ליקוטי הלכות הלכות נטילת ידים ו, טז).

וזה בחינת מרור – זכר לוימררו את חייהם. כי ע"י פסח ומצה שעי"ז נמשכין הארת מוחין גדולים ועצומים מאד על כל אחד מישראל עד שיתחזק כל אחד במקומו לדעת כי עדין ה' איתו כי מלא כל הארץ כבודו וכו'.

שזה בחינת כלליות העולמות וכו', שזה עיקר התיקון לדעת כי השם איתו בכל מה שעובר עליו, עד שזוכין לבחינת שתיקה הנ"ל (שזה לשתוק ולקבל את הייסורים באהבה ודעת גדול שהכל השם עושה לטובתו וממרק עונותיו לטובתו), שהוא בחינת הארת הרצון בשעת האכילה וכו'.

וכל זה (הידיעה הזאת) אי אפשר לזכות כי אם ע"י בחינת מרור, שצריכין לסבול מרירות קודם שזוכין לזה (הדעת הגדול והאמונה והבטחון החזק הזה שהיא דרגה גבוהה מאד),

בבחינת מה שמבאר בסימן כז על פסוק הנה לשלום מר לי מר וכו', עין שם מבאר שם ששלום הוא רפואה לכל הדברים רפואת הנפש ורפואת הגוף.

אבל אי אפשר לקבל השלום כי אם על ידי מרירות וכו' רק שה' יתברך מרחם עליו ואינו שולח עליו מרירות כפי עוונותיו הרבים שלא היה יכול לסבל. רק שולח עליו מרירות כפי יכולתו וכו'… על כן צריכין לאכל מרור עם הפסח והמצה שהם בחינת כלליות העולמות כנ"ל:

והמרירות שצריכין לסבול הוא בכמה בחינות:

כי הרבה צריכין לסבול מרירות ממש מריבוי המניעות והסכסוכים להתקרב לנקודת האמת, ומניעות מחמת פרנסה ולפעמים ייסורי הגוף או מבנים חס ושלום.

וגם הקושיות והבלבולים המעקמין את הלב שצריכין לברוח מהם והעיקר על ידי בחינת שתיקה (שתוק ותאמין שהכל לטובה למרות שאני לא מבין אני מאמין) כנ"ל.

גם זה בחינת מרירות בבחינת וימררו את חייהם בעבודה קשה בקושיא וכמו שמבאר במקום אחר.

ובכמה אופנים זה המרירות קשה מהכל, כי העיקר לשבר מניעות המוח שבא מחמת הקשיות ועקמימיות שבלב.

אבל מי שרוצה לחוס על עצמו להמלט מבאר שחת ומטיט היון בהכרח שיסבל מרירות אלו כפי בחינתו, ואז יזכה לשלום שהוא בחינת קשר וכלליות העולמות שהם כל הבחינות הנ"ל.

אבל צריכין לידע ולהאמין שה' יתברך שולח המרירות ברחמנות ומשליך כל חטאתיו אחר גוו ואינו שולח לו מרירות כפי עוונותיו רק כפי יכלתו כמו שמבאר שם בסימן הנ"ל.

אבל על כל פנים בהכרח שיסבל זה המרירות. וזה בחינת שמטבלין המרור בחרוסת. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה דחס הקדוש ברוך הוא עלן הינו כנ"ל שלפי מעשיו לא היה לו כח לסבל המרירות המגיע לו. אך ה' יתברך ממעט המרירות כנ"ל. כי רחמנא חס עלן כנ"ל.

וזהו חס רות, כמובא. כי רות מרמז על בחינת דוד שרוה להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות וכו', כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא יד:), הינו שהמתקת המרירות הוא על ידי שמרוין להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות, דהינו שיודעין האמת שהכל בחסד וברחמים והקדוש ברוך הוא חס עלן וממעט המרירות כנ"ל (כי לפי האמת מגיע לי יותר סבל ועונשים והשם מרחם).

ועל כן אנו צריכין להודות לו ולשבחו בשירות ותשבחות בבחינת בה' אהלל דבר באלקים אהלל כי הכל בחסד גדול כנ"ל. גם כי החרסת מרמזין על הטיט וכו', כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כי היו ממררין חייהם בטיט וחמר וכו', הינו כי צריך לזכר שהיה משקע בטיט היון לפי מעשיו והקדוש ברוך הוא מעלהו משם בבחינת ויעלני מבור שאון מטיט היון וכו'. ועל כן בודאי בהכרח לסבל המרירות הזה כי הכל בחסד וברחמים לפי מעשיו וכנ"ל:

וזה שתכף אחר קריעת ים סוף כתיב: ויבאו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה וכו' שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו. כי זה עיקר הניסיון לכל אדם המתחיל להתקרב שצריכין לסבל המרירות שעובר עליו וכנ"ל.

וזהו: ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך וכו' כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך. וכבר נתקשו רבותינו זכרונם לברכה בפסוק זה, אך על פי הנ"ל מבאר היטב כי מבטיחם הבטחה גדולה הנ"ל, הינו אף על פי שלפי מעשיהם מקדם היה ראוי שיבוא עליהם כל המחלה אשר במצרים חס ושלום. כי הלא אי אפשר להתרפאות כי אם על ידי מרירות כנ"ל,

אך הקדוש ברוך הוא מבטיחם שבחסדו יחוס עליהם ולא ישום עליהם כל המחלה אשר במצרים. כי אם כן לא היו יכולים לסבול והיו לאחר ייאוש. רק שיהיה מקל עליהם בכל מה דאפשר ולא ישלח להם כי אם כפי יכולתם.

וזהו 'כי אני ה' רופאך'. הינו שאני ה' שאני רחמן גדול עוסק ברפואתך. ועל כן בודאי לא אשלח עליך מרירות כפי מעשיך שהוא בחינת כל המחלה אשר שמתי במצרים רק ארפא אותך ברחמים במעט מרירות כפי יכולתך באופן שתסבול ותתרפא.

וזהו כי אני ה' רפאך. ובודאי ארפא אותך כראוי וכנ"ל:

כדי להתחזק ממולץ לראות את התפילות הבאות!

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה