אתה שמח או מתקמצן להוציא כסף על מצוות?

(ויקרא ו-ב) "צו את אהרן… זאת תורת העולה".

פרש"י אין 'צו' אלא לשון זירוז מיד ולדורות. אמר רבי שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס (כלומר הוצאות כספיות). והוא מחז"ל בתורת כהנים (פרשתא א-א).

וזה בחי' מ"ש (בראשית ד,ג) ויהי מקץ הימים ויבא קין מפרי האדמה, מנחה לה'. והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן, וישע ה' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה. ופרש"י שקין הביא מפרי האדמה – מן הגרוע (וכן מדוייק מדלא כתיב שהביא מבכורות פרי האדמה, כמ"ש לגבי הבל, אי נמי המ"ם של 'מפרי' משמע למעט מחשיבותו).

והרי לפנינו ב' הבחינות, לטוב ולמוטב, הבל הזדרז להביא לה' המיטב, וקין לא כן עשה אלא הביא הפסולת והגרוע. ודבר ניסיון זה קיים אצל כל העולם כל הזמן,

אתה שמח או מתקמצן להוציא כסף על מצוות?

יש אדם שבונה / קונה דירה או וילה, ומשקיע שם מאות אלפים או מיליונים, וכשמגיע לקנות מזוזות קונה בתי מזוזות "מהודרות" שעושות רושם לעיני הבריות, אבל כשמגיע לקנות מזוזות פתאום "מפיש מסארי" כאילו נגמר לו הכסף, ופה אין לבזבז ולזרוק כסף (רח"ל מהאי דעתא משבשתא) וקונה מזוזות 'פשוטות' שהן הרבה פעמים פסולות, או כשרות רק בדיעבד, ועכ"פ ודאי לא "מהודרות".

וכן יש אדם שעושה בר מצוה מפוארת לבנו, באולם יוקרתי, עם תפריט עשיר ויקר, עם כלי זמר וכו' וכו', אבל התפילין קונה פרשיות ובתים פשוטים "כשרים"?! ולא מוצא לנכון לבזבז עליהם.

וכן כל השנה יש מי שכשקונה אוכל מחפש את הזול, וזה מה שקובע, ועל ההכשר הוא מתפשר מהר, וכן כשמגיע למצוות צדקה מקמץ מאד, והסיבה היא כי כדי שיהא לאדם מוכנות נפשית להוציא ולתת כספים לדבר מצוה צריך מדרבן והדירבון הוא אהבת ה' והמצוות, ואמונה ובטחון שלא יפסיד כלום מכך, אדרבא, והוא בסה"כ נותן לה' ולמענו, משל ה' (ודירבון הכבוד – הוא חיובי לענינינו).

אבל כשהשקפותיו לא מסודרות היטב, היצר וטיעוניו מבלבלים אותו בכל מיני אופנים וטיעונים. וכבר אמרו חז"ל (ירושלמי פאה פ"א ה"א) אם נתת מכיסך צדקה, הקב"ה משמרך מן הפיסין ומן הזמיות ומן מס הגולגולת, ומן הארנוניות.

ואמרו (שם) על הפסוק רודף צדקה וחסד, ימצא חיים צדקה וכבוד (משלי כא,כא), כבוד – בעוה"ז, וחיים – לעוה"ב,

ואמרו (כ"ה טז:) ד' דברים מקרעין גזר דינו של אדם – וא' מהן צדקה.

ואמרו (גיטין ז) אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים – יעשה מהן צדקה (וירווח לו), וכל שכן כשהן מרובין.

ואמרו (שם) כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנום.

ואמרו (ב"ב ט:) מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפת לשריון גדול, אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול,

ואמרו (שמו"ר לא-ג) בוא וראה כל מי שיש לו, ונותן צדקה לעניים – מעלין עליו כאילו קיים כל המצוות כולן.

ואמרו (ויק"ר לד-יב) על הפסוק (ישעיה נח-ז) ועניים מרודים תביא בית – אלו בעלי בתים שירדו מכבודם ומנכסיהם – מי גרם להם שיהיו עניים? על ידי שלא פשטו ידיהם בעניים,

ואמרו (שהש"ר ו-יז) תרעא דלא פתחיה למצוותא – יהא פתיח לאסייא.

ואמרו (מדרש זוטא שה"ש א) הקב"ה נותן לך נכסים, אם אתה עושה בהם צדקה – הרי נכסיך קיימים לך…

ויהי רצון שנזדרז לעשות רצון ה' תמיד עם כל הכח ועם כל המח, ועם כל מה שה' חנן אותנו.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

• להורדה והדפסה עלון לשבת פרשת צו – https://drive.google.com
• מה הקשר לתת כסף לצדקה עבור תיקון הברית ?
• מעל 10 נוסחים של ברכת העסק | תפילה לעסק המסוגלת להצלחה בעסקים