ישראל הם הלב של העולם – אז איך להלהיב את הלב?
בס"ד, ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פנחס | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
(במדבר כז-יח) "ויאמר ה' אל משה קח לך… איש אשר רוח בו, וסמכת את ידך עליו". איתא בדברי רבינו הקדוש מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן ט) שמנהיגי הדור הם בחינת רוח, כמ"ש (במדבר כז-יח) "איש אשר רוח בו" (ופרש"י, והוא מחז"ל – סיפרי קלט, במדבר כא-טו) שיודע להלוך נגד רוחו של כל אחד.
ישראל הם הלב של העולם | פרשת פנחס
וישראל – הם בחינת 'לֵבָּא', כי ישראל – הם ליבא דכל עלמא (זוה"ק פ' פנחס, דף רכא:), וצריכים מנהיגי הדור לנשב בבחינת רוחם של כל אחד מישראל שהם ליבא דעלמא, לנפח מהם העפרוריות, דהיינו מרה שחורה שנופל עליהם, שעל ידי זה האיש הישראל שהוא בחינת לב אינו יכול לדלוק ולבעור להשם יתברך, גם יש רשעים שהם בחינת ערב רב, וכשהם נופלים על הלב (ומבלבלים אותו בהשקפותיהם הפסולות,) דהיינו על לב ישראל, זה ג"כ בחי' עפרוריות, שעל ידי זה אין יכול לבעור, כנ"ל.
ועל כן צריכים מנהיגי הדור לנפח העפרוריות מן הלב, דהיינו מכל אחד מישראל, וחוזרים ונתחברים כל חלקי האש שבכל אחד ואחד מישראל, ונתקשרין ישראל ביחד, ונעשים בחינת לב, וכל אחד ואחד מישראל נעשה בחי' לב למקום שצריך שיהיה שם בחי' לב, וחוזר ובוער להשי"ת, כנ"ל.
אך לפעמים כשמנשב רוח סערה, אזי הוא מבעיר האש מאד, חוץ מן המידה.
כמו כן לפעמים יש, שמנשב בהאדם בחי' רוח סערה, ומבעירו יותר מן המידה, שזה בחי' הריסה, בחי' (שמות יט) פן יהרסו לעלות אל ה', כי במופלא ממך אל תדרוש (חגיגה יג.), ואסור להרוס לעלות אל ה' מה שאינו ראוי לו לפי בחינתו, על כן כשרואה אדם שבוער ביותר חוץ מהמידה – ידע שזה בחי' רוח סערה.
וזה בחי' הנאמר באליהו (בזמירות למוצ"ש) איש אשר רכב על סוסי אש בסערה, דהיינו האש הדולק יותר מן המידה שבא ע"י סערה – היה אליהו הנביא רוכב עליו ומכניעו, כדי שידלק במידה, ע"פ מזג השווה.
מעלות צדיקי ומנהיגי הדור
והנה כבר מילתינו אמורה במקום אחר, שממעלות צדיקי ומנהיגי הדור, שיודע להלוך נגד רוחו של כל אחד, 'נגד' דייקא, שידוע שעמי הארץ ואפילו יהודים טובים ונחמדים – אין להם דעת תורה, והרבה מהם נדמה להם שהם מבינים יותר טוב, אפילו מהצדיקים ומנהיגי הדור,
וממעלת הצדיק להעמיד רצון ה' על תילו ולא להחניף לדעותיהם העקומות וללכת 'נגד' רוחו ודעתו והשקפותיו ודמיונותיו של כל אחד ואחד ולפעמים לפי העניין בכל הכח.
עוד ממעלות ותפקידי צדיקי הדור, לחזק רפים, ולהתקפא (לחזק) חלשים, לחזקם ולעודדם ולהוציאם מעצבותם ועצבונם ודכאונם, אשר דבר זה, דהיינו העצבות, הוא הגורם מספר אחד, הגורם, להתרחק מה' ותורתו ועבודתו, ואשר לא נותן להתקרב ולעבדו יתברך בלב שלם, ואפילו לעבדו סתם,
והצדיק יודע לרפא ולהבריא כל אחד, ולהוציאו מטעותו והשקפותיו המוטעות המטעות אותו ולא נותנים לו למלא חובתו כלפי השי"ת.
עוד ממעלות הצדיקים:
לסלק השקפות פסולות של רשעים שהם בחינת ערב רב, המבלבלים אותו ומונעים ממנו לעבדו בלבב שלם ולפעמים גם לעזוב אותו יתברך בבחי' (ירמיה ב-יג) כי אותו עזבו מקור מים חיים לחצות בורות נשברים אשר לא יכילו המים.
עוד ממעלות הצדיקים, שיודעים לצנן האש הדמיונית, כאילו היא מן הקדושה, והאורות והדמיונות בענינים גבוהים, שהם בחי' הריסה, המזיקה מאד, ולהעמיד הדברים, על אור וחום מתאים במזג השוה כרצון ה'.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
