איך זוכים להנות מהסוכה | מאמר לחג הסוכות

לקראת חג הסוכות. תנסו פעם להנות מהסוכה אחרי שהתפללתם וביקשתם מכל הלב: ריבונו של עולם הטעימני טעם קדושת הסוכה.
* רבש"ע הטעימני טעם קדושת הסוכה.
* צריכים להתפלל שיהיה ראוי לביאת האושפיזין הקדושים.
* להתענג בכל רגע שיושבים בסוכה.
* עיקר הנשק של איש הישראלי הוא התפילה.
להנות מהסוכה על ידי תפילה
פעם בלייל יום טוב ראשון של חג הסוכות בעת הסעודה אמר ר' נחמן מטולטשין ז"ל למוהרנ"ת ז"ל, שכעת לאחר שהתייגע הרבה מאוד בבניית הסוכה טועמים טעם אחר בהרגשת קדושת הסוכה.
נענה מוהרנ"ת ז"ל ואמר: אבל הטעם הנפלא והנשגב שהיית זוכה לטעום אילו היית צועק ומתפלל הרבה "ריבונו של עולם הטעימני טעם [קדושת] הסוכה", עדיין לא טעמת (אבניה ברזל).
ואכן צריכים להתפלל הרבה על כך, וצריכים להתפלל שיהיה ראוי לביאת האושפיזין הקדושים, ושיזכה להרגיש נועם זיו קדושת "צילא דמהימנותא", והנועם בעשיית רצון השם.
יחד עם זאת יתפלל שלא יהיו לו הפרעות מהשכנים וכו', ולא מיתושים זבובים ודבורים וכו', ולא ממזג האוויר וכו'. [מלכתחילה, אם יכול ויש ביכולתו למקם את הסוכה במקום שאין הפרעות – עדיף].
ואח"כ כשיושב בסוכה יתענג מכל רגע שהוא בה, ולפעמים קישוטי הסוכה יכולים לעזור בכך, אפילו קישוטים ופלאקטים פשוטים. והכרתי אנשים כשרים שהרגישו טעם גן עדן בישיבתם בסוכה, עד שממש היה להם צער גדול כשהגיע הזמן להיפרד מהסוכה בסוף החג.
וכן יש להתפלל שהשי"ת יזמין לו אתרוג כשר ומהודר, וכן לולב הדסים וערבות, והתפילה שיתפלל עליהם היא יקרה וחשובה למעלה, ובשמיים אומרים "ראו בני חביבי, שעשיית רצוני הוא מה שמעסיק ומטריד אותם", ובודאי עושים נחת רוח לבורא יתברך שמו.
והנה המצוות שאנו מקיימים שהם הזכויות שלנו, הם הם הכלי נשק שלנו כנגד כל האויבים מקטרגים ומשטינים, ובמיוחד מכונים בחז"ל (ת"ז תיקון יג. דף כט) הלולב ומיניו בשם "מאני דקרבא", דהיינו כלי מלחמה.
ומבואר בדברי רבינו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן קמא סי' ב, אות א) שעיקר הכלי זיין של איש הישראלי [כנוסח שבקל"מ] הוא התפילה, וכל המלחמות שצריך האדם לכבוש, הן מלחמות היצר הרע, הן שאר המלחמות עם המונעים והחולקים – הכל ע"י התפילה, ועל כן מי שרוצה לזכות לקדושת ישראל באמת, צריך להרבות בתפילות ובקשות ושיחות בינו לבין קונו, כי זה עיקר הכלי זיין לנצח המלחמה.
וזה מה שבימי סוכות אנחנו אוחזים בד' המינים הקדושים ומתחננים בתפילה וצועקים "הושע נא, הושע נא", כי אנו מצוידים עם כלי הנשק המתאימים ביותר, והרי אין כוחנו אלא בפה (תנחומא בלק, ג. במד"ר ד-ח').
וכן כל ימי החג אנו עוסקים להרבות בשמחה, וכמ"ש (דברים טז, יד; שם טו) ושמחת בחגך… והיית אך שמח.
כי עיקר אחיזת היצר באדם הוא ע"י עצבות (לקו"מ ח"א סי' קפט), שהם מוחין דקטנות וטיפשות. כי אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות (ע' מס' סוטה ג, א), ועיקר קירבת השם ע"י שמחה ומוחין דגדלות, וע"כ (ליקו"מ ח"ב כד) מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, ובפרט בימי החג, שבו אנו אוגרים כוחות לכל השנה, [כשם שבזמן החג מצטיידים במזון גשמי לכל השנה, וכש"כ (דברים טז, יג) באספך מגרנך ומיקבך].
וכדי שלא יטעה ויחשוב האדם שזאת השמחה היא של מילוי כרס, וטיולים ובטלה והבלים, ע"כ כתוב (ויקרא כג, לד) חג הסוכות שבעת ימים לה', "לה'" דייקא, כי השמחה צריכה להיות עיקרה רוחנית ולשם ה' (ע' מנורת המאור קמו, ב).
ואשרינו חסידי ברסלב המקושרים לבן שמחה, בן השמחה, המעודדנו להיות בשמחה תמיד, לקיים בנו (ישעיה נה, יב) כי בשמחה תצאו. מכל הבעיות והמצבים שצריכים לצאת מהם.
ויהי רצון שנזכה תמיד לשמוח בה' ותורתו ובמצוותיו.
בברכת התורה שמעון יוסף הכהן ויזנפלד
ישיבת ברסלב "נצח מאיר" עיה"ק ירושלים.






