להתבונן בעצמך תמיד – לא לברוח מהמציאות | פרשת וירא

(בראשית יח-א) "וירא אליו ה', באלוני ממרא". כתב הרה"ג מפולנאה בספרו תולדות יעקב יוסף בשם מוה"ר נחמן קאסניר (קוסובר) "וירא אליו ה', אלוני ממרא" – הוא מקום השווקים וברחובות שכולם ממרים לפני ה', שם זכה לגילוי השכינה,

ואם תאמר: כיצד זה אפשר לזכות לגילוי השכינה בעודו בין רשעים ומגושמים ומתעסק עמהם [כך מובא בשמו. ובפנים הספר כתוב שהוכיח לבני אדם שאינם מקיימים (תהלים טז-ח) שיויתי ה' לנגדי תמיד, גם בעסקו בסחורה ומשא ומתן]

ועל זה תירץ אם כשאדם בהיותו בבית הכנסת ומתפלל – אפשר לו לחשוב בכל מיני סחורה ומשא ומתן הוא הדיI איפכא נמי אפשר, ודפח"ח. ע"כ.

להתבונן בעצמך תמיד – לא לברוח מהמציאות | פרשת וירא

והנה כי כן לית אתר פנוי מיניה (ת"ז, פתח אליהו, דף יז.) והשי"ת נמצא תמיד בכל עת בכל מקום שבו אנחנו, וכל אחד מאתנו נמצאים,

נמצא שאנחנו, כל רגע ורגע מהחיים נמצאים לפניו יתברך, ועלינו מוטל בכל רגע מהחיים לקיים (תהלים טז-ח) שיויתי ה' לנגדי תמיד. ולהתנהג בפניו כראוי, ולהתעורר כל הזמן מהמעמד הנשגב בו אנו נמצאים, דהיינו לנגדו יתברך ובפניו ממש ממש. וכמבואר היטב בדברי מור"ם (בתחילת השו"ע או"ח סי' א, ס"א) עיי"ש.

והנה מי שמתבונן היטב בהנ"ל, חייו ישתנו מהקצה לקצה, וישתפר בכל התחומים הרוחניים, ויתקרב ביותר להשי"ת, ויתעלה למדריגות רמות ונשגבות, ויהי' מגדולי הצדיקים.

ומה בסך הכל צריכים לעשות לשם כך? כמעט כלום, רק לצאת מהדמיונות, ולהיות ממוקד ומפוקס למציאות, שאכן הוא נמצא לפני ה' תמיד, והרי זה דבר פשוט וקל ואמיתי שאין כמותו, אלא שההיסח הדעת והראש הלא מיושב שמשכיח ממנו המציאות הן בעוכריו, ועליו רק למקד את מחשבתו למציאות ההוה בכל רגע ורגע מימי חייו.

והנה באמת לאמיתו, לא לקיים "שיויתי" כנ"ל, הוא מצב של הפקרות שאין כדוגמתה שאיך יתכן להתעלם מהשי"ת ובפניו להתעלם לגמרי ממנו יתברך, וזה ג"כ טיפשות, וזה מעשה ילדות, ועי"ז מפסיד בקלות ובחינם עתידו הרוחני. ושכר אינסופי..,

וזה דומה לנוהג רכב בקלות דעת, בלי לשים לב למציאות הכביש, רח"ל.

וכל מי שיש בו אפי' מעט שכל ודעת ומעט יישוב הדעת, חייב לעשות הכל כדי לקיים "שיויתי ה' לנגדי תמיד".

וטוב להרגיל את עצמו בכך בשלבים, בתחילה, דקה אחת ביום, ואח"כ שתי דקות, ואח"כ חמש דקות ביום ואח"כ רבע שעה ביום, וכו' וכו' עד שכל הזמן כל החיים יקיים שיויתי.

מסלול נוסף הוא בתחילה לקיים כן דקה בודדת פעם אחת ביום, ואח"כ לקיים כן ולהוסיף עוד דקה במשך היום, ואח"כ לעשות כן שלוש פעמים ביום. וכו' עד שכל הזמן יהא דבוק בה'.

ויש ג"כ אפשרות להתנער מהתרדמה, ומיד ללכת לקצה, ולהתמסר לעשות כן כל היום מהקיצו ואמירת מודה אני עד שהולך לישון בלילה.

וטוב לבדוק את עצמו ולהיות משגיח של עצמו, כל הזמן ולפחות פעם אחת ביום, לראות איך הדברים מתבצעים ואיפה עומד.

ויהי חלקינו עם העושים כן.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

ישיבת "נצח מאיר" ירושלים

• מי אני ?
• שויתי ה' לנגדי תמיד
• פרה אדומה תמימה רמז לתפילה תמימה