מה המקור לפדיון כפרות ?

מה המקור לפדיון כפרות? תרנגול חי, קופת צדקה או אפליקציית תשלומים? מנהג פדיון הכפרות עבר כברת דרך ארוכה מהמקורות הראשונים שלו ועד היום. הנה הסיפור המרתק מאחורי המנהג שכולנו עושים, אבל מעטים מכירים את השורשים שלו.

מה הרעיון העמוק מאחורי הפעולה הזו – האם הכסף/התרנגול באמת "מכפר", או שזה טריגר לתשובה?

אם הייתם מספרים לחכמי התלמוד שערב יום כיפור אנחנו מסובבים תרנגול (או מעטפה עם מזומן) מעל הראש – הם כנראה היו מסתכלים עליכם בפליאה. אז איך מנהג שכמעט אסרו אותו בעבר, הפך לאחד הסמלים הכי חזקים של ימים נוראים?

מה המקור לפדיון כפרות?

כתב רש"י במסכת שבת פ"א עמוד ב, דיבור המתחיל האי "ובתשובת הגאונים (סימן רצ"ט) מצאתי שעושים חותלות מכפות תמרים וממלאים אותם עפר וזבל בהמה, ו.. כ"ב או ט"ו ימים לפני ראש השנה, עושים כל אחד ואחד לשם כל קטן וקטנה שבבית, וזורעים לתוכן פול המצרי או קטנית וקורין לו פורפיסא, וצומח, ובערב ראש השנה נוטל כל אחד שלו, ומחזירו סביבות ראשו, שבעה פעמים, ואומר זה תחת זה, וזה חליפתי וזה תמורתי, ומשליכו לנהר". עד כאן לשונו. ומכאן נפתח מקור לפדיון כפרות ואלי גם לתשליך.

ממקור זה שהוא עתיק ויסודי מאד מרש"י הקדוש, יוצא כמה שינויים מהנוסח סדר פדיון כפרות המקובל בימינו :

א – ניתן לערוך את הפדיון כפרות כבר ערב ראש השנה – כדי להכתב כבר ראש השנה לשנה טובה.

ב – מסובבים מעל הראש 7 פעמים ולא 3 כמו שנהוג.

ג – לא חייבים לעשות כפרות עם תרנגול או כסף.

ד – כשעושים כפרות צריך להרגיש צער – כמו שהילדים גידלו את הצמחים ובעת הכפרות מרגישים צער שהוא כפרה על שצריכים לאבד דבר שהשקיעו בו – והוא הדין כשעושים בכסף וכדברי רבינו נחמן מברסלב: העיקר שלא יהי' קמצן והצער שירגיש כשנותן – יהי לו לכפרה!

מקור של סדר פדיון כפרות, למה כדאי ורצוי להעביר לעניים כסף או עוף לחגים?

למה לעשות כפרות דווקא בכסף ולא בתרנגול? 💰🐔

ערב יום הכיפורים מגיע, ורבים מאיתנו מתלבטים כיצד לקיים את מנהג הכפרות. בעוד המנהג המסורתי נעשה בתרנגול, חכמי ישראל וצדיקי הדור הדגישו את הבעיה סכנה של קיטרוג אם לא מטפלים בעוף כראוי, ועל מעלתו היתרה של פדיון הכפרות בנתינה של כסף לצדקה. הנה כמה סיבות עמוקות לכך:

כבוד העני ושמחת החג עיקר מצוות הכפרות הוא להרבות בצדקה לעניים הגונים, כדי לספק להם אוכל והוצאות לחג. כאשר אדם נותן לעני שבור לב את העוף שזה עתה עשה עליו כפרות – הדבר עלול להיתפס, חלילה, כאילו הוא אומר לו: "קח את העוונות שלי ושל משפחתי". זהו ביזיון שעלול לצער את העני.

לעומת זאת, כשאנו נותנים כסף ביד רחבה, העני יכול לקנות בכבוד את צרכי החג, שזה מה שמשפחתו צריכה. ועל זה נאמר:
"כל המרחם על הבריות – מרחמים עליו מן השמיים". כשאתה משמח את העני בעת צרתו, הקדוש ברוך הוא ירחם עליך ביום הדין.

לתת צדקה זה בחינת – מסירות נפש והכנעת היצר, כי המילה 'ממון' קשורה ישירות לבחינת ה"נפש"
כמו שכתוב: "כי אליו הוא נושא את נפשו". אדם עובד וטורח קשה במסירות "נפש" עבור פרנסתו וממונו. על כן כשהוא לוקח מהממון הזה שהוא מייטב דמיו, שדרך אגב בתלמוד הממון נקרא "דמים", ונותן אותו לצדקה, הוא מקריב חלק מחלבו, ונפשו ממש. מסיבה זו, יש המחשבים את סכום פדיון הכפרות לפי מידת הקושי שבנתינה:

עבור אדם אמיד, סכום קטן אינו דורש מאמץ מיוחד. אך עבור מי שנותן מתוך צמצום, כל שקל נוסף הוא בחינת מסירות נפש ממש.

נתינת הכסף לצדקה ולתמיכה בלומדי תורה היא כפיית היצר הרע והכנעתו ויש בה בחינת כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים, כי עם הנפ הזה שנתן עומל התלמיד חכם העני ההגון ועומל בתורה ותפילה והופך אותה למעשים טובים ורוחניות בריאה.

מסירות הנפש הזו של האדם, היא הסנגור הטוב ביותר שלנו לפני אבינו שבשמיים ביום הכיפורים – להחתם לחיים טובים, לשלום ולשנה טובה ומבורכת.
📖 רוצים לקרוא עוד ולהעמיק במקורות? כנסו למאמרים המלאים באתר! כנסו בקישור הבא – פדיון כפרות

מה אתם חושבים חסידי ברסלב בעד או נגד כפרות בתרנגולים ? כנסו לגלות

שימו לב כפרות זה לא פדיון נפש