מעשה בחסיד

מעשה בחסיד (כנראה לא ברסלב)

חסיד אחד הגיע אל הרבי שלו כשהוא רוטן ונאנח אודות קשיי פרנסה.

"יש עצה!", אמר לו הרבי, "תהיה שרוי בשמחה, ומובטח לך שבזכות השמחה ייפתרו כל בעיות הפרנסה".

"אבל רבי", זעק החסיד, "איך אפשר להיות שרוי בשמחה כשרעבים ללחם?".

"נו", הפטיר הרבי, "מה לא עושים בשביל פרנסה?". (כנראה שלא היה חסידי ברסלב ונתן לו התחזקות – חחח)

הבדיחה הזו מעמידה זו מול זו שתי תפיסות המגדירות מהו אושר:

תפיסה אחת, חיצונית ועכשווית, טוענת: אם יש לך כל טוב – אתה שמח.

תפיסה שנייה, פנימית וסבלנית, טוענת: אם אתה שמח – יש לך כל טוב.

התפיסה הראשונה לא מאפשרת לאדם להיות שמח כמעט אף פעם, שהרי אין יצור אנוש שכל צרכיו מסופקים. תמיד נותרים עוד שטחים בהם ניתן להתקדם ולהתפתח, הן ברוחניות והן בחומריות.

התפיסה השנייה, לעומתה, מאפשרת לאדם להיות שמח תמיד. הוא יכול להרגיש טוב גם כשמצבו החומרי והרוחני אינו מושלם. אם ירגיש טוב, ממילא ישתפר מצבו הרוחני ואולי אף מצבו החומרי, וכך חייו יהיו טובים יותר

השמח בחלקו

נקדים ונאמר, שהשמחה קשורה בקשר הדוק לאופטימיות ולחשיבה חיובית, וחשיבה חיובית מביאה אותנו לראות את המציאות באופן חיובי עוד יותר. המשנה באבות אומרת: "איזהו עשיר – השמח בחלקו". כלומר, מי ששמח במה שיש לו יחווה עשירות, משום שהוא מרגיש שלא חסר לו דבר.

אם אנחנו מתבוננים על המציאות באופן חיובי, הדבר גורם לנו לחוות אותה בצורה חיובית. אנחנו מגלים לפתע שדברים שנורא הרגיזו או ציערו אותנו, אינם כה חשובים כפי שחשבנו מלכתחילה.

בניסוי שערכו בנושא (נורא מצחיק רבינו רבי נחמן מברסלב – אמר את זה בתור כל ויסוד ביהדות וקיום התורה והעולם צריכים על זה מחקרים – מפה תלמד כמה חבל שלא מקשיבים לחכמים וצדיקים , חבל שהעולם לא ברסלב – אבל בכל אופן…), הקריאו לנבדקים סיפור על אדם שמח ואדם עצוב. מחצית מהנבדקים היו במצב רוח שמח ומחציתם במצב רוח עצוב. תוצאות הניסוי היו, שהאנשים העצובים זכרו הרבה יותר עובדות על האדם העצוב, לעומת אלו שהיו במצב רוח שמח, שהתמקדו באדם השמח. מכאן, כשאנחנו עצובים – אנחנו נוטים לראות את הצדדים העצובים והקודרים של המציאות, וכשאנחנו שמחים – אנחנו נוטים לראות את הצדדים הטובים והשמחים שבחיים, ואז אנחנו שמחים עוד יותר.

חשיבה חיובית מובילה לפעולה חיובית

בנוסף, כשאנחנו מסתכלים על המציאות, ובמיוחד על האנשים שסביבנו, באופן חיובי, אנחנו מתנהגים בצורה נכונה יותר, וכך עוזרים לדברים להתנהל טוב יותר. לדוגמא, כשתלמיד בטוח שהמורה פגע בו כי "המורה נגדו", הוא יתנהג אליו באופן לא ראוי. המורה באמת יכעס, ואצל התלמיד תתחזק התחושה השלילית – שהמורה הוא אדם שאי אפשר לדבר איתו. כך ייווצר מצב של נתק בין התלמיד לבין המורה, כי התלמיד אינו מאפשר תקשורת. לעומת זאת, אם התלמיד יהיה בטוח שהמורה הוא אדם חיובי שפגע בו בשגגה, הוא יפנה אליו באופן גלוי, יפתח עימו ערוץ תקשורת, וישאף ליישור ההדורים ביניהם…

בברכת התורה ולומדיה חסידי ברסלב