משיבת נפש אות טו, טז, יז, יח, יט – מספרי רבינו נחמן מברסלב

משיבת נפש אות יז

הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הֵם רְחָבִים מְאד בְּלִי קֵץ וְתַכְלִית (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאד") וְאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגָם, וְעַל יְדֵי זֶה עִקַּר הַהִתְגַּבְּרוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת עַל יְדֵי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל. כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת עַל יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַדַּעַת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמֵּאִיר לָנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמְּלא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכוּ, אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁבָּאִין עָלָיו קֻשְׁיוֹת, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁקָּשֶׁה לוֹ עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הוּא פָּגוּם וּמְגֻשָּׁם כָּל כָּךְ וְרָחוֹק כָּל כָּךְ מִקְּדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, אֲזַי תֵּכֶף צָרִיךְ לִבְרחַ מִכָּל אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיוֹת אֲזַי יִכָּנֵס בְּקֻשְׁיוֹת וּנְפִילוֹת עֲמֻקּוֹת עוֹד יוֹתֵר. עַל כֵּן צָרִיךְ לִשְׁתּק בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ וּלְקַיֵּם סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה, רַק לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל עז לַחֲטף אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּבִפְרָט תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וְשִׂיחָה לִפְנֵי קוֹנוֹ וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו. כִּי צְרִיכִין לִהְיוֹת עַקְשָׁן גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין יוֹדְעִין כְּלָל רַק לְקַיֵּם כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אפֶן כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. רַק לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וּלְצַפּוֹת בְּכָל עֵת לִישׁוּעַת הַשֵּׁם, כִּי לִגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵין חֵקֶר כַּמְבאָר מִזֶּה עוֹד הַרְבֵּה בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (שָׁם אוֹת ס)

# גַּם בְּעִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל, הַיְנוּ שֶׁלִּפְעָמִים רִבּוּי הַהִתְלַהֲבוּת חוּץ מֵהַמִּדָּה הוּא מֵהַיֵּצֶר הָרָע, וְזֶה בְּחִינַת: "פֶּן יֶהֱרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה", וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְהִנָּצֵל גַּם מִזֶּה (שָׁם)