רבי נחמן מברסלב 1
ורבינו נחמן מברסלב זצ"ל סיפר עמם מגודל צערו ויסורין שלו הגדולים שיש לו מכל צד, ומצידי צדדים רבים, והאריך בזה קצת, כי הי' מלא יסורים רבים ועצומים מאד מבית ומחוץ בכל עת תמיד כמבואר בחיי"מ (שה"ל, אות כח).
וכמ"ש רבינו הק' [רבינו נחמן מברסלב] בעצמו באגרתו מזאסלב (עיין ריש עלים לתרופה, ובחיי"מ נסיעתו לנאווריטש, אות יד) שאלתי ובקשתי מכם שלא יהי' לריק יגיעי שיגעתי עם כל אחד ואחד ושמתי את נפשי בכפי בשביל טובת נפשכם וכו' היסורים ומיתת הבנים המסולאים, והמחלוקת והקיטרוגים אעפ"כ ידעתי גם ידעתי שגם העסק שעסקתי עמכם להוציא אתכם משיני הס"מ על כל אלה, עיניו לטש, ושיניו חרק עלי וכו' עיי"ש.
וזה בחי' מה שאפי' סמוך להסתלקותו כשהיה חלוש מאד והי' מיוסר ביסורים גדולים מאד, והי' מדבר על גודל יסוריו, ובתוך כך סתם ידיו בחזקה ועשה אגרוף ונענע באגרוף ידיו בכח כמבואר בחיי"מ (נו"י באומן, לט) שבזה רמז לנו רבינו נחמן מברסלב שאעפ"כ עברתי ועובר על הכל, עשיתי וממשיך לעשות פעולות השדה כמו שצריך.
ומכיון דמשיח ן' דוד לקבל (כנגד) נצח (עי' זוה"ק פנחס דף רמג:) וכנ"ל, גם אצל משיח כן הוא וכמ"ש חז"ל (סנהדרין צח.) דיתיב ביני עניי וסובלי חלאים ואיהו שרי חד ואסיר חד ופרש"י שרי חד נגע ומקנחו, וקושרו ואח"כ מתיר האחד ועושה כן עיי"ש)
ואמרו חז"ל (ילקוט ישעיה סו' תעו) לג' חלקים נתחלקו היסורין, וחלק אחד נטל מלך המשיח, ואיתא בזוהר הקדוש (ויקהל, דף ריב.) בגנתא דעדן אית היכלא חדא דאקרי היכלא דבני מרעין כדין משיח עאל בההוא היכלא וקארי לכל מרעין וכל כאבין כל יסוריהון דישראל דייתון עליה, וכלהו אתיין עליה, ואלמלא דאיהו אקיל מעלייהו דישראל ונטיל עליה לא הוי ברנש דיכיל למסבל יסוריהון דישראל על עונשי דאורייתא עיי"ש.
ויהי רצון שיקויים במהרה מה דכתיב (ישעי' מט) לאמר לאסורים צאו וכמ"ש חז"ל (ילקוט ישעי' ס' תסט) שהפס' הזה עומד ומשיח במלך המשיח וכו' אין סוף ליסורין שהוא מתייסר בכל דור ודור לפי עוונות הדור, אמר הקב"ה באותה שעה אני בורא אותו בריה חדשה ואינו מתייסר עוד, אמן.
