הושענא רבה ושמיני עצרת – זה הזמן שתפעל/י למען הרוחניות והישועה שלך

הושענא רבה ושמיני עצרת – עת רצון לקבלת התפילות – נצלו אותו !
ליל הושענא רבה הוא גמר החתימה של ימי הדין שהתחלנו כבר בימי אלול להתכונן אליהם. על כן נהגו לגמור את כל הספר תהילים, יש אומרים לאחר חצות הלילה ויש המקדימים ונזהרים לומר אחרי זריחת החמה. ולהיות נעורים בלילה זה הנקרא ליל ערבה וכבר יש סדר תיקון בסידורי תפילה.
אבל העיקר זה האמירה להרבות בתפילות ולימוד התורה, ונהגו חסידי ברסלב כחובה להתפלל ביום זה מוקדם בנץ החמה. לאחר מכן אומרים את כל סדר ההושענות (נ.ב גם נשים יכולות לומר עם או בלי לולב כי אלו תפילות וזעקות ותחנונים להשם יתברך…)
ולאחר מכן חובטים את הערבות כמנהג נביאים 5 פעמים להמתיק מנצפך אותיות ועוד כמה סודות המובאים בכתבים ליודעי חן, בסוד מנצפך צופים אמרום.
ערבות חבוטות הם סגולה לשמירה בדרך, וגם לפחדים וחרדות (ספרי ברסלב ספר המידות).
הגר"ח פאלג'י בספרו מועד לכל חי (סימן כ"ה אות א') בשם הזוהר ח"ג (דף ל"א ע"ב) עיין שם – שבשמינית עצרת כל מה שמתפלל ומבקש מהקב"ה תפילתו מתקבלת ועושה בקשתו.
עוד נאמר בספר שפתי צדיק (שמיני עצרת) כתב : שמעתי מפי זקיני ז"ל [החידושי הרי"ם ז"ל] בשם רבו רבי בונם ז"ל שהזהיר שביום שמיני עצרת יתפללו בציבור על ידי זה יתוקנו כל תפילתם ביחידות מכל השנה.
עוד בסגולת ימים אלו אמר רבינו נחמן מברסלב שבליל שמיני עצרת – מחלקים פרנסה על כן חשוב וראוי לתפוס את העת רצון ולחסוך הרבה עוגמת נפש וטירחה של כל השנה בריצה וחיפוש אחרי פרנסה או הפסד ממון.
גם העולם אוהבים לפרסם שליל שמיני עצרת מסגול למציאת זיווג הגון – עדיין לא מצאתי מקור חזק לזה אבל – מה איכפת לנו להתפלל גם על זה ?!
כל זה אנחנו נשמח להקדיש בתפילות עבור הישועה שלכם
כל בקשתינו שתזכו בנו – ותתרמו לטובת סעודות עניים ונזקקים הגונים ביד נדיבה
ואנחנו במוקד התפילות של חסידי ברסלב
נשמח להזכיר אתכם ובקשתכם – לפעול עבורכם גם השנה להמתיק להרחיק ממכם ובני ביתכם – בשמחה רבה כל המרירות של הפרנסה והצער והייסורים של הדיינים הקשים לזכות להתקרב להשם יתברך באור פני מלך חיים !
אז הרימו תרומתכם ותזכו לישועות ורוב שמחות
ניתן למסור שמות לברכה דרך הוואטסאפ 052-565-2005 או 0515505148
תפילה לחיבוט ערבות
בבית הכנסת אומרים את סדר חביטת ערבות (הנקרא הושענות ביום הושענא רבה)
קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר:
הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם:
וְיִהְיוּ דְּבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְהֹוָה קְרוֹבִים אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ:
לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד:
הש"ץ אומר קדיש תתקבל. ואח"כ מניח הלולב מידו ולוקחים ההושענא וחובטים.
יחבוט הערבה על הקרקע דוקא כמבואר בזוה"ק ויהיו בערבה ה' בדים לא פחות ולא יותר.
ויחבוט רק ה' חבטות ולא יותר:
ואחר חבטת הערבה יאמר תחינה זו:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
הַבּוֹחֵר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וּבְמִנְהָגֵיהֶם הַטּוֹבִים,
שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ וַהֲקָפוֹתֵינוּ,
וּזְכוֹר לָנוּ זְכוּת שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ, וְתָסִיר מְחִיצַת הַבַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ,
וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתֵיטִיב לָנוּ הַחֲתִימָה תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה וְחָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים.
וְהַיּוֹם הַזֶּה תִּתֵּן בִּשְׁכִינַת עֻזֶּךָ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת מְמֻתָּקוֹת עַל יְדֵי חֲבִיטַת עֲרָבָה מִנְהַג נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים,
וְתִתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה בֵּינֵיהֶם וּתְנַשְּׁקֵנוּ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיךָ מַמְתֶּקֶת כָּל הַגְּבוּרוֹת וְכָל הַדִּינִין,
וְתָאִיר לִשְׁכִינַת עֻזֶּךָ בְשֵׁם (יו"ד ה"א וא"ו) שֶׁהוּא טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ,
וּמִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ שֶׁפַע לְעַבְדְּךָ הַמִּתְפַּלֵּל (פב"פ) לְפָנֶיךָ (מְחִילָה) שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמָיו,
וְתִמְחוֹל לוֹ חֲטָאָיו וַעֲוֹנוֹתָיו וּפְשָׁעָיו וְתִפְשׁוֹט יְמִינְךָ וְיָדְךָ לְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ,
וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב תִּפְתַּח לְהַשְׂבִּיעַ מַיִם נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ אָמֵן:
ויש גם את התפילה נוסח עדות המזרח :
סדר חבטת ערבה
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ, לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים , בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת עֲרָבָה מִנְהַג נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים. אֲשֶׁר שָׁרְשָׁם פָּתוּח עַל עַרְבֵי נַחַל. לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֵל עֶלְיוֹן רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת. הַבּוֹחֵר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וּבְמִנְהָגָם הַטּוֹבִים, שֶׁתְּצָרֵף מַחֲשַׁבְתֵּנוּ בַּחֲבָטַת חֲמִשָׁה בַּדֵּי עֲרָבָה כְּאִלּוּ כִּוַּנוּ בְּכָל הַכַּוָּנוֹת כְּתִקְנָן. וּבְכֵן עַל יְדֵי חֲבָטַת חֲמִשָׁה בַּדֵּי עֲרָבָה חָמֵשׁ פְּעָמִים בַּקַּרְקַע, נֶגֶד חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת מַנְצְפַ״ךְ, גְּבוּרוֹת אֲדֹנָי אֱלֹהִים. אָנָּא בְכֹחַ סְגֻלַּת מִצְוַת עֲרָבָה זוֹ בְמֶתֶק שְׂפָתַֽיִם.
תּוֹסִיף לֶקַח שְׁכִינַת עֻזֵּנוּ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת מְמֻתָּקוֹת בְּמֶתֶק הָאוֹר, טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ, אוֹת יוֹ״ד וְאוֹת הֵ״א וְאוֹת וָא״ו הָעוֹלֶה טַ״ל, וְכַכַּלָה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ לְהִתְיַחֵד עִם דּוֹדָהּ בְּאַהֲוָה וְאַחְוָה וְרֵעוּת. וְזֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ, זֶרַע (גימטריא ערבה) קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ, לְעֶזְרַת יְהֹוָה בַּגִּבּוֹרִים. וְתוֹכָהּ רָצוּף אַהֲבָה. בִּשְׁפָתַֽיִם יִשָּׁק נְשִׁיקִין דִּרְחִימוּ:
ר״ת אדני מנצפ״ך
אָב֗וֹא בִּ֭גְבֻרוֹת אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה אַזְכִּ֖יר צִדְקָתְךָ֣ לְבַדֶּֽךָ׃ דּ֣וֹר לְ֭דוֹר יְשַׁבַּ֣ח מַעֲשֶׂ֑יךָ וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ יַגִּֽידוּ׃ נָהָ֗ר פְּלָגָ֗יו יְשַׂמְּח֥וּ עִיר אֱלֹהִ֑ים קְ֝דֹ֗שׁ מִשְׁכְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃ יׇפְיָפִ֡יתָ מִבְּנֵ֬י אָדָ֗ם ה֣וּצַק חֵ֭ן בְּשִׂפְתוֹתֶ֑יךָ עַל כֵּ֤ן בֵּֽרַכְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים לְעוֹלָֽם׃ מִ֗י יְ֭מַלֵּל גְּבוּר֣וֹת יְהֹוָ֑ה יַ֝שְׁמִ֗יעַ כׇּל תְּהִלָּתֽוֹ׃ נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה׃ צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י לֵאלֹהִים֮ לְאֵ֢ל חָ֥֫י מָתַ֥י אָב֑וֹא וְ֝אֵרָאֶ֗ה פְּנֵ֣י אֱלֹהִֽים׃ פָּ֤קַֽדְתָּ הָאָ֨רֶץ וַתְּשֹׁ֪קְקֶ֡הָ רַבַּ֬ת תַּעְשְׁרֶ֗נָּה פֶּ֣לֶג אֱ֭לֹהִים מָ֣לֵא מָ֑יִם תָּכִ֥ין דְּ֝גָנָ֗ם כִּי כֵ֥ן תְּכִינֶֽהָ׃ כִּסְאֲךָ֣ אֱ֭לֹהִים עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד שֵׁ֥בֶט מִ֝ישֹׁ֗ר שֵׁ֣בֶט מַלְכוּתֶֽךָ׃
וְלָֽנוּ אֲנַחְנוּ עַבָדֶֽיךָ הַמִּתְפַּלְלִים לְפָנֶֽיךָ, תַּשְׁפִּיעַ לָֽנוּ מִשֵּׁם אוֹר הַחַיִּים. וְגַ֤ם עַד זִקְנָ֨ה וְשֵׂיבָה֮ אֱלֹהִ֢ים אַֽל תַּ֫עַזְבֵ֥נִי עַד אַגִּ֣יד זְרוֹעֲךָ֣ לְד֑וֹר לְכׇל יָ֝ב֗וֹא גְּבוּרָתֶֽךָ׃ וְתַאֲרִיךְ יָמֵֽינוּ בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵֽינוּ בַּנְּעִימִים דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים. וְתֵן לָֽנוּ חַיִּים אֲרוּכִים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עֹֽשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָֽנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַֽיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַּלֵא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתֶֽךָ (יכוין שהם י״א נגן אותיות ו״ה) וְאוצָרְךָ הַטּוֹב תִּפְתַּח לְהַשְׂבִּיעַ נֶֽפֶשׁ שׁוֹקֵקָה וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וּמַלֵּא יָדֵֽינוּ מִבִּרְכוֹתֶֽיךָ וּמֵעֹֽשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶֽיךָ. וְקַיֵם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה לְ֠ךָ֠ אֶת אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ. וּפָקְְדֵֽנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶֽךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ. וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵֽנוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת כָל הָאָרֶץ. וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל כׇּל הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוּן׃
אָֽנָּֽא יְהֹוָה , לְמַעַן מִצְוַת הָעֲרָבָה הַזֹּאת שֶׁהִיא מִנְהַג נְבִיאִים, אֲשֶׁר עוֹלֶה מִסְפָּרָהּ אֹרַח חַיִּים, תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃ תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃
אָֽנָּֽא יְהֹוָה , לְמַעַן מִצְוַת הָעֲרָבָה אֲשֶׁר מִסְפָּרָהּ עוֹלֶה עֵזֶר וּמִסְפַּר זֶרַע, תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ עֵזֶר לַזֶּרַע שֶׁלִי, וְיִהְיוּ כָּל זַרְעִי זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה , וּתְבָרֵךְ אֶת זַרְעִי בַּבְּרָכוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתָ אֶת אַהֲרֹן כֹּהֲנֶיךָ וְאֶת בָּנָיו לְבָרֶךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, כַּכָּתוּב: יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה ׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה ׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃
אָֽנָּֽא יְהֹוָה , לְמַעַן עֲשָׂרָה שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים עִם מִסְפַּר טוֹב, שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּרָם כְּמִסְפַּר עֲרָבָה, תַּעֲלֶה לְרָצוֹן לְפָנֶֽיךָ מִצְוַת חֲבָטַת הָעֲרָבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי מוּכָן לַחֲבוֹט עַל הַקַּרְקַע חָמֵשׁ פְּעָמִים, וּתְכַפֵּר לָֽנוּ עַל מַה שֶּׁחָטָאנוּ בְּפִֽינוּ וּבִשְׂפָתֵֽינוּ בְּכָל דִּבּוּר אָסוּר, כִּי עֲרָבָה דוֹמָה לִשְׂפָתָֽיִם:
אָֽנָּֽא יְהֹוָה , לְמַעַן מִצְוַת חֲבָטַת הָעֲרָבָה הַזֹּאת חָמֵשׁ פְּעָמִים עַל הַקַּרְקַע, תְּרַחֵם עָלֵֽינוּ שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עָלֵֽינוּ שׁוּם מְקַטְרֵג וּמַשְׂטִין, וְלֹא יִשְׁלוֹט בָּנוּ שׁוּם לָשׁוֹן הָרַע וְעֵצָה רָעָה, וְלֹא יַעֲשׂוּ בָֽנוּ שׁוּם רֹשֶׁם בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה. וּתְקַיֵּם בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה נְבִיאָךְ: כׇּל כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכׇל לָשׁ֛וֹן תָּקוּם אִתָּ֥ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי זֹ֡את נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְהֹוָ֧ה וְצִדְקָתָ֛ם מֵאִתִּ֖י נְאֻם יְהֹוָֽה ׃ כׇּל כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכׇל לָשׁ֛וֹן תָּקוּם אִתָּ֥ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי זֹ֡את נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְהֹוָ֧ה וְצִדְקָתָ֛ם מֵאִתִּ֖י נְאֻם יְהֹוָֽה׃
וְהִנֵּה אֲנַֽחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ, זֶרַע יִצְחָק עֲקֵדֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ, מְצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ וּבוֹטְחִים עַל צִדְקוֹתֶיךָ. כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד חִנָּם תָּמִיד, חָנֵּנוּ יְהֹוָה חָנֵּנוּ, וּבִישׁוּעָתְךָ מַלְכֵּנוּ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵֽנוּ, וּמַהֵר חוּשָׁה לְעֶזְרָתֵֽנוּ, וְכָל הַקָּמִים עָלֵֽינוּ לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם, תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן. יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהֹוָ֣ה דּוֹחֶֽה:
וְקַיֵּם לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְחַסְדְּךָ אֶת אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה נְבִיאָךְ כָּאָמוּר: אַל תִּירָא֙ כִּ֣י עִמְּךָ אָ֔נִי אַל תִּשְׁתָּ֖ע כִּֽי אֲנִ֣י אֱלֹהֶ֑יךָ אִמַּצְתִּ֙יךָ֙ אַף עֲזַרְתִּ֔יךָ אַף תְּמַכְתִּ֖יךָ בִּימִ֥ין צִדְקִֽי׃ הֵ֤ן יֵבֹ֙שׁוּ֙ וְיִכָּ֣לְמ֔וּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֣ים בָּ֑ךְ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וְיֹאבְד֖וּ אַנְשֵׁ֥י רִיבֶֽךָ׃ תְּבַקְשֵׁם֙ וְלֹ֣א תִמְצָאֵ֔ם אַנְשֵׁ֖י מַצֻּתֶ֑ךָ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וּכְאֶ֖פֶס אַנְשֵׁ֥י מִלְחַמְתֶּֽךָ׃ כִּ֗י אֲנִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מַחֲזִ֣יק יְמִינֶ֑ךָ הָאֹמֵ֥ר לְךָ֛ אַל תִּירָ֖א אֲנִ֥י עֲזַרְתִּֽיךָ׃ אַל תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙ נְאֻם יְהֹוָ֔ה וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗יךְ לְמוֹרַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּיפִיּ֑וֹת תָּד֤וּשׁ הָרִים֙ וְתָדֹ֔ק וּגְבָע֖וֹת כַּמֹּ֥ץ תָּשִֽׂים׃ תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אוֹתָ֑ם וְאַתָּה֙ תָּגִ֣יל בַּֽיהֹוָ֔ה בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּתְהַלָּֽל׃
יחבוט חמשה בדי ערבה חמשה פעמים בכח על קרקע שלא מרוצפת באבנים או בעצים, רק יזהר שלא יסיר העלים מהם, כי ראוי שיהיו הבדים בכשרותם ושלימותם בכל החבטות כולם, ויכוין בכל חבטה באות אחת דמנצפ״ך ויאמר בכל חבטה.
חָבִיט חָבִיט וְלָא בָרִיךְ: ויכוון אותיות "מ נ צ פ ך" שהם בחינת צופים אמרו… בחינת נביאים ועוד (כמובא בספר הקדוש לרבי נחמן מברסלב ליקוטי מוהר"ן).







