יחד שבטי ישראל | הניצחון של עם ישראל באחדות – וההפסד בפירוד

(דברים לג-ה) "ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל". ואמרו חז"ל (ספרי-כאן, והו"ד בבמדב"ר טו) כשישראל שווים בעצה אחת מלמטה – שמו משתבח מלמעלה.

יחד שבטי ישראל | הניצחון של עם ישראל באחדות – וההפסד בפירוד

עוד אמרו (שם) יחד שבטי ישראל, כשהם עשויים אגודה אחת – ולא כשהם עשויים אגודות אגודות,

וכן הוא אומר (עמוס ט-ו) הבונה בשמים מעלותיו, ואגודתו על ארץ יסדה.

רבי שמעון בן יוחאי אומר, משל לאדם שהביא שתי ספינות וקשרם בהוגנים (אולי צ"ל עוגנים) ובעשתות (נ"ל שהוא לשון עשת ברזל) והעמידם בלב הים, ובנה עליהם פלטרים. כל זמן שהספינות קשורות – פלטרין קיימים, פרשו הספינות – אין פלטרין קיימים, ע"כ.

וכן אמרו חז"ל (תנחומא שופטים-יח) אמר רבי אלעזר הקפר ברבי, גדול כח השלום, שבשעה שישראל עושים חבורה אחת, אפילו עבודה זרה ביניהם – אין מידת הדין נוגעת בהם, שנאמר (הושע ד-יז) חבור עצבים אפרים הנח לו. ובשעה שהן חלוקים – מידת הדין נוגעת בהם שנאמר (שם י-ב) חלק לבם – עתה יאשמו. ע"כ.

וביאר העץ יוסף בשם האלשיך כי האחדות מקשרם אל שרשם, אשר הוא אחדות עצום מאד, ויחזירם למוטב, ויקשרם וידביקם בכנפי השכינה. ע"כ.

וכן אמרו עוד (תנחומא נצבים-ב) אתם נצבים היום. מה היום מאיר פעמים ומאפיל פעמים, אף אתם כשאפילה לכם – עתיד להאיר לכם אור עולם, שנאמר (ישעיה ס-יט) והנה לך ה' לאור עולם. אימתי? בזמן שתהיו כולכם אגודה אחת – בנוהג שבעולם, אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמא יכול לשברם בבת אחת, ואילו נוטלן אחת אחת – אפילו תינוק משברן.

לכן את מוצא שאין ישראל נגאלים, עד שיהיו כולם אגודה אחת, שנאמר (ירמיה נ-ד) בימים ההמה ובעת ההיא נאום ה' יבואו בני ישראל ובני יהודה המה יחדיו וגו', כשהן אגודים מקבלים פני השכינה.

והנה בעוונותינו הרבים לא תמיד רואים שיש אחדות (בלשון המעטה) ויש הרבה מחלוקות וחילוקי דעות ושנאת חינם, ועל פי רוב הגורם המרכזי הוא קנאה, וגאוה, וצריכים לעשות כל מאמץ שיהי' אהבה ואחוה ואחדות.

וצריכים ללמוד לפרגן לזולת, ולראות טובו ומעלותיו, ולכבדו כראוי לו, ואפילו יותר ממה שמגיע לו.

ולא לזלזל באף אחד, כי כל אחד ומעלותיו. וכמ"ש חז"ל (תענית כא, ב) לא מצית למעבד כעובדא דאבא אומנא.

וכמבואר היטב בלקוטי מוהר"ן (קמא, סי' לד,ד) שיש בכל אחד מישראל דבר יקר שהוא בחינת נקודה, מה שאין בחבירו ע"ש. ובנקודה הנ"ל כל אחד הוא בחינת גדול הדור, וממנו יש ללמוד ולקבל דבר זה.

ועל כל פנים צריכים ללמוד להכיל דעה שונה ונוספת על דעתו, ויכולה להיות לגיטימית בהחלט, אע"פ שהוא אינו מבינה, ולא מסכים איתה,

ואיך שלא יהי' צריכים ללמוד לחיות בשלום, וכמ"ש חז"ל (סוף מסכת עוקצים, והיא המשנה האחרונה מכל סדר טהרות ומכל ששה סדרי משנה) אמר רבי שמעון בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום, שנאמר (תהלים כט-יא) ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום.

ודבר זה נוגע לאדם עם עצמו, ועם אשתו ובניו ובנותיו ושכניו וקרובים, וכו' וכו' וכו',

ודבר זה נוגע לכל אחד שנמצא בקהילה, ובבית הכנסת ובבית המדרש, ודבר זה נוגע לכל העדות והקהילות, וכל כלל ישראל.

ועיין מ"ש רבינו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סי' פב) על פסוק (תהלים נג-ד) כולו סג-יחדיו. עיי"ש.

בברכת התורה ובברכת כהנים וישם לך שלום.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

בית המדרש של חסידי ברסלב "נצח מאיר"

• אהבת חינם אמיתית של חסידי ברסלב
• אהבת חברים + אהבה בין ישראל = היא תחילת הגאולה
• ואהבת לרעך כמוך