גן המבוכה – הדרך הקצרה לצאת מהתסבוכים של החיים

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר פקודי | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

כולנו מרגישים לפעמים שנתקענו ב"גן המבוכה" של החיים – בוא לשמוע כמה מילים על הבעיות של הדור, ודרך קצרה לצאת מהתסבוכים של החיים!

(שמות לח-כז) "ואיתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן, חרש וחוֺשֵב".

בעיית הבעיות של דורינו,

שאנשים לא חושבים, מה יהי' בסופם ומהו התכלית מכל עיסוקיהם שמתעסקים בהאי עלמא שפילא המכונה עולם הזה, ולא חושבים שימותו, אלא חושבים שחיי העוה"ז נמשכים לנצח,

ולכן טרודים מאד בעניני כבוד ופרנסה וצורכי הגוף האמתיים, ובעיקר בצרכים המדומים, ואצים ורצים, ואין להם זמן, ובאמת רצים לשום מקום, ומתרחקים מחיי נצח.

גן המבוכה – דרך קצרה לצאת מהתסבוכים של החיים

וכבר צעק ככרוכיא הרמח"ל זצ"ל בספרו מסילת ישרים (פרק ב) וזה לשונו:

והנה ירמיהו היה מתאונן על רוע בני דורו מפני היותם נגועים בנגע המידה הזאת, שהיו מעלימים עיניהם ממעשיהם, בלי שישימו לב לראות מה הם הלהעשות, אם להֵעָזֵב?

ואמר עליהם (ירמיה ח) אין איש ניחם על רעתו לאמור וגו' כולו שב במרוצתם, כסוס שוטף במלחמה.

והיינו שהיו רודפים והולכים במרוצת הרגלם ודרכיהם, מבלי שיניחו זמן לעצמם לדקדק על המעשים והדרכים, ונמצא שהם נופלים ברעה בלי לראות אותה.

ואולם הנה זאת באמת אחת מתחבולות היצר הרע וערמתו, להכביד עבודתו בתמידות על ליבות בני האדם עד שלא ישאר להם רווח זמן להתבונן ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים.

כי יודע הוא שאילולי היו שמים לבם כמעט קט על דרכיהם – ודאי שמיד היו מתחילים להנחם ממעשיהם, והייתה החרטה הולכת ומתגברת בהם עד שהיו עוזבים את החטא לגמרי.

והרי זו מעין עצת פרעה הרשע שאמר (שמות ה) תכבד העבודה על האנשים וגו' שהיה מתכוון שלא לבד שלא להניח להם רווח זמן כלל, לבלתי יתנו לב, או ישימו עצה נגדו, אלא היה משתדל להפריע לבם מכל התבוננות, בכח התמדת העבודה הבלתי פוסקת.

הוא מה שהנביא צווֵח ואומר (חגי א) שימו לבבכם על דרכיכם.

ושלמה אמר בחכמתו (משלי ו) אל תתן שינה לעיניך ותנומה לעפעפיך, הנצל כצבי מיד וגו'.

וחכמינו ז"ל אמרו (מו"ק ה.) כל השָֺׄׄם ארחותיו בעולם הזה, זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה.

ובפרק שלישי כותב וז"ל: ודבר זה הודיעונו חכמינו ז"ל באמרם (עירובין יג.) נוח לו לאדם שלא נברא משנברא, ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו.

ואיכא דאמרי ימשמש במעשיו.

וכתב עוד (שם בהמשך) וחכמים ז"ל הורונו בפירוש צורך החשבון הנפש הזה.

והוא מה שאמרו ז"ל (בבא בתרא עח:) על כן יאומרו המושלים בואו חשבון (במדב"ר כא-כז), על כן יאומרו המושלים ביצרם בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה, כנגד הפסדה וכו'.

והוא מה שאמר הכתוב (ישעיהו ו) השמן לב העם הזה, ואזניו הכבד ועיניו השע פן וגו', וכל זה מפני היותם תחת החושך וכבושים תחת ממשלת יצרם.

אך אותם שכבר יצאו מן המאסר הזה, הם רואים האמת לאמיתו, ויכולים לייעץ שאר בני אדם עליו.

הא למה זה דומה לגן המבוכה וכו' וכו' אך המושלים ביצרם שכבר הגיעו אל האכסדרה הם יכולים ליעץ למי שירצה לשמוע, ואליהם צריכים אנו להאמין.

ואמנם מהי העצה אשר נותנים לנו?

בואו חשבון, בואו ונחשב חשבונו של עולם, כי כבר ניסו הם, וראו וידעו שזה לבדו הוא הדרך האמיתי להגיע האדם אל הטובה אשר הוא מבקש, ולא זולת זה.

כללו של דבר צריך האדם לעשות חשבון נפש בכל זמן ובזמן קבוע לו בהתבודדות,

וזה גודל מעלת אהליאב בן אחיסמך. שאע"פ שהיה חרש, דהיינו בסה"כ נגר כדת"א אי נמי שעשה א"ע כחֶרֶש, וכמ"ש רבינו הק' בסיפורי מעשיות (מעשה יג' מז' בעטלערס-קבצנים) שהבעטלר השני עשה א"ע בעיני הבריות כאילו הוא חרש, משום שכל העולם כולו לא הי' חשוב אצלו לכלום. עיי"ש.

ועיקר מעלת אהליאב שהיה חושב חשבונו של עולם, ועסק תמיד בהתבודדות וחשבון הנפש.

יהי' חלקינו עם המתבודדים תמיד.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת "נצח מאיר"

 

הראה עוד

מאמר מקושר