סדר הושענא רבה עם חביטת ערבות והתפילות

הושענא רבה – עם התפילות לחביטת ערבות. הושענא רבה הוא יום שבו נידונים על המים, שהם החיים, כי אין מים אלא תורה. והוא תמצית וסיכום חתימת הימים הנוראים.

הושענא רבה

מצאנו במדרש: כאשר באה שמועה למלך בשר ודם על אדם שמרד בו, אם הוא מלך רחמן נוהג כך :

דן את הדין, אם הוא מוצא זכות – חותך את הדין מיד, ואם לאו – ממתין לסנגורים ללמד זכות.
לאחר זמן הוא חותך את הדין.

חתך לרחמים – מודיע מיד, ואם לאו – מעכב גזר הדין בידו, שמא ימצא זכות ויצא האיש זכאי.
לבסוף מוסר פתקיו ביד שליחיו אם למות ואם לחיים טובים, והשליחים יוצאים ובאים לעשות דין או רחמים.

היו הפתקים של רחמים – שוב אינם משתנים לשל דין [אם לא עשה שטויות לקראת הסוף],
היו של דין – יתכן ויהפכו לטובה בשעה האחרונה, כיצד ?

הרי שבאו שלוחי המלך לבית הנידון ומצאו אותו שמח במלכותו של המלך ועושה כל גזירותיו בשמחה, מה הם אומרים ?
לא יתכן שאיש זה מורד במלכות, ככל הנראה איש אחר הוא !

וחוזרין למלך, ואף הוא מסכים עמהם ואומר : איש אחר הוא. מיד קורעים גזר דינו וחותמים עליו לחיים טובים.

אף גם בבית דין של מעלה,

בראש השנה כל באי העולם עוברים לפני הקדוש ברוך הוא,
צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים. בינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים ונחתמים ביום הכיפורים,
וגמר החיתום הוא בהושעה רבה (ונמשך עד השכמת הבוקר של יום שמיני עצרת),
ועל כן מרבים בתפילה ובתחנונים בהושענה רבה שהוא שביעי לסוכות, ומתעוררים לתשובה.
(אמר המעתיק: יש לומר שעל כן מוכרים את העליות לתורה של שמחת התורה בליל שמיני עצרת שהוא מראה על הרצון לחזור בתשובה
כמ"ש ותשובה ותפילה וצדקה – מעבירים את רוע הגזירה, ומתנדבים צדקות לבית הכנסת)..,
ואשר על ידי כל זה מעוררים רחמים חדשים, ואפילו הי'ה גזר דין קשה על האדם, ורעים אותו וכותבים בשמים "פתקים טובים".

וביום השמיני – שמיני עצרת,

עצרת הוא לכל ישראל שנעצרים לפני המקום ואומרים לפניו : "קשה עלינו פרדינו ממצוותיך",
אפילו נגמרו מצוות סוכה ולולב וקרבנות החג וניסוך המים – הרי אנו נעצרים לפניך ושמחים בך.
ואז באים שלוחי מעלה ומוצאים את כל ישראל שמחים לפני המקום ובמצוותיו שמחת אהבה,
ואפילו היו ביניהם נידונים לרעה – אין הרעה פוגעת בהם, כי הרי אנשים אחרים הם, אוהביו של הקב"ה, ושמחים בו ובכל מצוותיו !
ומכן מנהג ישראל לברך איש את רעהו ביום זה ב"פתקא טבא".

כמה הלכות מהקיצור שולחן ערוך על הושענא רבה

בַּיּוֹם חֲמִישִׁי (ובארץ ישראל ביום ה-שישי) שֶׁל חֹל הַמּוֹעֵד, הוּא הוֹשַׁעְנָא רַבָּא, נוֹהֲגִין לִהְיוֹת נֵעוֹרִים בַּלַּיְלָה שֶׁלְּפָנָיו לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּדְפַּס הַסֵּדֶר, לְפִי שֶבֶּחָג נִדּוֹנִין על הַמַּיִם, שֶׁכָּל חַיֵי הָאָדָם תְּלוּיִים בַּמַּיִם [כל חיות האדם ופרנסתו תלוי במים התבואה והפירות, ואפילו ההולדה תלויה במים כידוע שהולד נוצר מיין דוכרין ונוקבין ודי למבין], וְהַיוֹם הוּא יוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הֶחָג [ושל ימי התשובה של אלול, וימי הדין ראש השנה ויום הכיפורים], וְהַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַחִתּוּם [כלומר ביום זה ניתן להמתיק את כל הגזירות והדינים להמתיקם לטובה ולברכה לשנה הבאה !!!].

[על כן] בְּשַׁחֲרִית, מַרְבִּים קְצָת בְנֵרוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּמוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים [לטובת נפטרים],

וּשְּׁלִיחַ הַצִּבּוּר לוֹבֵשׁ אֶת הַקִיטֶל [כמו ביום הדין של ר"ה ויו"כ, וכן ישנם מנהגים לנגן ניגונים בתפילה של ימים נוראים – כי זה יום דין].

תפילה לחיבוט ערבות

בבית הכנסת אומרים את כל סדר ההושענות של כל השבוע, ואח"כ:

קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר:

הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם:
וְיִהְיוּ דְּבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְהֹוָה קְרוֹבִים אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ:
לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד:

הש"ץ אומר קדיש תתקבל. ואח"כ מניח הלולב מידו ולוקחים ההושענא וחובטים.
יחבוט הערבה על הקרקע דוקא כמבואר בזוה"ק ויהיו בערבה ה' בדים לא פחות ולא יותר.
ויחבוט רק ה' חבטות ולא יותר:

ואחר חבטת הערבה יאמר תחינה זו:
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
הַבּוֹחֵר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וּבְמִנְהָגֵיהֶם הַטּוֹבִים,
שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ וַהֲקָפוֹתֵינוּ,
וּזְכוֹר לָנוּ זְכוּת שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ, וְתָסִיר מְחִיצַת הַבַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ,
וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתֵיטִיב לָנוּ הַחֲתִימָה תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה וְחָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים.

וְהַיּוֹם הַזֶּה תִּתֵּן בִּשְׁכִינַת עֻזֶּךָ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת מְמֻתָּקוֹת עַל יְדֵי חֲבִיטַת עֲרָבָה מִנְהַג נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים,
וְתִתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה בֵּינֵיהֶם וּתְנַשְּׁקֵנוּ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיךָ מַמְתֶּקֶת כָּל הַגְּבוּרוֹת וְכָל הַדִּינִין,
וְתָאִיר לִשְׁכִינַת עֻזֶּךָ בְשֵׁם (יו"ד ה"א וא"ו) שֶׁהוּא טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ,
וּמִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ שֶׁפַע לְעַבְדְּךָ הַמִּתְפַּלֵּל (פב"פ) לְפָנֶיךָ (מְחִילָה) שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמָיו,
וְתִמְחוֹל לוֹ חֲטָאָיו וַעֲוֹנוֹתָיו וּפְשָׁעָיו וְתִפְשׁוֹט יְמִינְךָ וְיָדְךָ לְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ,
וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב תִּפְתַּח לְהַשְׂבִּיעַ מַיִם נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה,
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ אָמֵן:

תפילה לחביטת ההושענות

נ.ב סגולה לשמור את הערבות כמו שמופיע בספרי רבי נחמן מברסלב ספר המידות

שהושענות חבוטות מסוגלות לשמירה בדרך ולהשמר מפחדים !!

(חזן ג"פ:) קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר:

(והקהל חוזר ג"פ:) קוֹל מְבַשֵּׂר מְבַשֵּׂר וְאוֹמֵר: 

הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם: וְיִהְיוּ דְּבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְהֹוָה קְרוֹבִים אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד:

הש"ץ אומר קדיש תתקבל. ואח"כ מניח הלולב מידו ולוקחים ההושענא וחובטים. יחבוט הערבה על הקרקע דוקא כמבואר בזוה"ק ויהיו בערבה ה' בדים לא פחות ולא יותר ויחבוט רק ה' חבטות ולא יותר:

ואחר חבטת הערבה יאמר תחנה זו: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וּבְמִנְהָגֵיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ וַהֲקָפוֹתֵינוּ וּזְכוֹר לָנוּ זְכוּת שִׁבְעַת תְּמִימֶיךָ וְתָסִיר מְחִיצַת הַבַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינֵינוּ וּבֵינֶיךָ וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתֵיטִיב לָנוּ הַחֲתִימָה תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה וְחָתְמֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים.

וְהַיּוֹם הַזֶּה תִּתֵּן בִּשְׁכִינַת עֻזֶּךָ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת מְמֻתָּקוֹת עַל יְדֵי חֲבִיטַת עֲרָבָה מִנְהַג נְבִיאֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְתִתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה בֵּינֵיהֶם וּתְנַשְּׁקֵנוּ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיךָ מַמְתֶּקֶת כָּל הַגְּבוּרוֹת וְכָל הַדִּינִין וְתָאִיר לִשְׁכִינַת עֻזֶּךָ בְשֵׁם (יו"ד ה"א וא"ו) שֶׁהוּא טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ וּמִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ שֶׁפַע לְעַבְדְּךָ הַמִּתְפַּלֵּל (פב"פ) לְפָנֶיךָ (מְחִילָה) שֶׁתַּאֲרִיךְ יָמָיו וְתִמְחוֹל לוֹ חֲטָאָיו וַעֲוֹנוֹתָיו וּפְשָׁעָיו וְתִפְשׁוֹט יְמִינְךָ וְיָדְךָ לְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וְאוֹצָרְךָ הַטּוֹב תִּפְתַּח לְהַשְׂבִּיעַ מַיִם נֶפֶשׁ שׁוֹקֵקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ אָמֵן:

התפילה לחבטת ערבות – נוסח עדות המזרח

אחרי סדר הושענא רבה אומרים

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִֽילוּ וּרְחִֽימוּ, וּרְחִֽימוּ וּדְחִֽילוּ,
לְיַחֲדָא אוֹתִיּוֹת יוֹ״ד וְהֵ״א בְּאוֹתִיּוֹת וָא״ו וְהֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.

הִנֵּה אֲנַֽחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת עֲרָבָה מִנְהַג נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים.
אֲשֶׁר שָׁרְשָׁם פָּתוּח עַל עַרְבֵי נַחַל. לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן.
וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֵל עֶלְיוֹן רוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת.
הַבּוֹחֵר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וּבְמִנְהָגָם הַטּוֹבִים, שֶׁתְּצָרֵף מַחֲשַׁבְתֵּנוּ בַּחֲבָטַת חֲמִשָׁה בַּדֵּי עֲרָבָה כְּאִלּוּ כִּוַּנוּ בְּכָל הַכַּוָּנוֹת כְּתִקְנָן.
וּבְכֵן עַל יְדֵי חֲבָטַת חֲמִשָׁה בַּדֵּי עֲרָבָה חָמֵשׁ פְּעָמִים בַּקַּרְקַע, נֶגֶד חָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת מַנְצְפַ״ךְ, גְּבוּרוֹת אֲדֹנָי אֱלֹהִים.
אָנָּא בְכֹחַ סְגֻלַּת מִצְוַת עֲרָבָה זוֹ בְמֶתֶק שְׂפָתַֽיִם.

תּוֹסִיף לֶקַח שְׁכִינַת עֻזֵּנוּ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת מְמֻתָּקוֹת בְּמֶתֶק הָאוֹר, טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ, אוֹת יוֹ״ד וְאוֹת הֵ״א וְאוֹת וָא״ו הָעוֹלֶה טַ״ל,
וְכַכַּלָה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ לְהִתְיַחֵד עִם דּוֹדָהּ בְּאַהֲוָה וְאַחְוָה וְרֵעוּת. וְזֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ, זֶרַע (גימטריא ערבה) קֹדֶשׁ מַצַּבְתָּהּ, לְעֶזְרַת יְהֹוָה  בַּגִּבּוֹרִים. וְתוֹכָהּ רָצוּף אַהֲבָה. בִּשְׁפָתַֽיִם יִשָּׁק נְשִׁיקִין דִּרְחִימוּ:

ר״ת אדני מנצפ״ך

אָב֗וֹא בִּ֭גְבֻרוֹת אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה אַזְכִּ֖יר צִדְקָתְךָ֣ לְבַדֶּֽךָ׃
דּ֣וֹר לְ֭דוֹר יְשַׁבַּ֣ח מַעֲשֶׂ֑יךָ וּגְב֖וּרֹתֶ֣יךָ יַגִּֽידוּ׃
נָהָ֗ר פְּלָגָ֗יו יְשַׂמְּח֥וּ עִיר אֱלֹהִ֑ים קְ֝דֹ֗שׁ מִשְׁכְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃
יׇפְיָפִ֡יתָ מִבְּנֵ֬י אָדָ֗ם ה֣וּצַק חֵ֭ן בְּשִׂפְתוֹתֶ֑יךָ עַל כֵּ֤ן בֵּֽרַכְךָ֖ אֱלֹהִ֣ים לְעוֹלָֽם׃

מִ֗י יְ֭מַלֵּל גְּבוּר֣וֹת יְהֹוָ֑ה יַ֝שְׁמִ֗יעַ כׇּל תְּהִלָּתֽוֹ׃
נִ֭כְבָּדוֹת מְדֻבָּ֣ר בָּ֑ךְ עִ֖יר הָאֱלֹהִ֣ים סֶֽלָה׃
צָמְאָ֬ה נַפְשִׁ֨י לֵאלֹהִים֮ לְאֵ֢ל חָ֥֫י מָתַ֥י אָב֑וֹא וְ֝אֵרָאֶ֗ה פְּנֵ֣י אֱלֹהִֽים׃
פָּ֤קַֽדְתָּ הָאָ֨רֶץ וַתְּשֹׁ֪קְקֶ֡הָ רַבַּ֬ת תַּעְשְׁרֶ֗נָּה פֶּ֣לֶג אֱ֭לֹהִים מָ֣לֵא מָ֑יִם תָּכִ֥ין דְּ֝גָנָ֗ם כִּי כֵ֥ן תְּכִינֶֽהָ׃
כִּסְאֲךָ֣ אֱ֭לֹהִים עוֹלָ֣ם וָעֶ֑ד שֵׁ֥בֶט מִ֝ישֹׁ֗ר שֵׁ֣בֶט מַלְכוּתֶֽךָ׃

וְלָֽנוּ אֲנַחְנוּ עַבָדֶֽיךָ הַמִּתְפַּלְלִים לְפָנֶֽיךָ, תַּשְׁפִּיעַ לָֽנוּ מִשֵּׁם אוֹר הַחַיִּים.
וְגַ֤ם עַד זִקְנָ֨ה וְשֵׂיבָה֮ אֱלֹהִ֢ים אַֽל תַּ֫עַזְבֵ֥נִי עַד אַגִּ֣יד זְרוֹעֲךָ֣ לְד֑וֹר לְכׇל יָ֝ב֗וֹא גְּבוּרָתֶֽךָ׃
וְתַאֲרִיךְ יָמֵֽינוּ בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵֽינוּ בַּנְּעִימִים דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים.

וְתֵן לָֽנוּ חַיִּים אֲרוּכִים, חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם, חַיִּים שֶׁל טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה, חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה טוֹבָה, חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמוֹת, חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת חֵטְא, חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, חַיִּים שֶׁל עֹֽשֶׁר וְכָבוֹד, חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָֽנוּ אַהֲבַת תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַֽיִם, חַיִּים שֶׁתְּמַּלֵא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתֶֽךָ (יכוין שהם י״א נגן אותיות ו״ה)

וְאוצָרְךָ הַטּוֹב תִּפְתַּח לְהַשְׂבִּיעַ נֶֽפֶשׁ שׁוֹקֵקָה וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ, וּמַלֵּא יָדֵֽינוּ מִבִּרְכוֹתֶֽיךָ וּמֵעֹֽשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶֽיךָ. וְקַיֵם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה לְ֠ךָ֠ אֶת אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כׇּל מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ. וּפָקְְדֵֽנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶֽךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ. וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵֽנוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת כָל הָאָרֶץ. וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל כׇּל הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוּן׃

אָֽנָּֽא יְהֹוָה, לְמַעַן מִצְוַת הָעֲרָבָה הַזֹּאת שֶׁהִיא מִנְהַג נְבִיאִים, אֲשֶׁר עוֹלֶה מִסְפָּרָהּ 'אֹרַח חַיִּים', תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃ תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃

אָֽנָּֽא יְהֹוָה, לְמַעַן מִצְוַת הָעֲרָבָה אֲשֶׁר מִסְפָּרָהּ עוֹלֶה 'עֵזֶר' וּמִסְפַּר 'זֶרַע', תַּעֲשֶׂה בְּרַחֲמֶיךָ עֵזֶר לַזֶּרַע שֶׁלִי, וְיִהְיוּ כָּל זַרְעִי זֶרַע בֵּרַךְ יְהֹוָה , וּתְבָרֵךְ אֶת זַרְעִי בַּבְּרָכוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתָ אֶת אַהֲרֹן כֹּהֲנֶיךָ וְאֶת בָּנָיו לְבָרֶךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, כַּכָּתוּב: יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ יָאֵ֨ר יְהֹוָ֧ה פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ יִשָּׂ֨א יְהֹוָ֤ה פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֽוֹם׃

אָֽנָּֽא יְהֹוָה, לְמַעַן עֲשָׂרָה שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים עִם מִסְפַּר טוֹב, שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּרָם כְּמִסְפַּר 'עֲרָבָה', תַּעֲלֶה לְרָצוֹן לְפָנֶֽיךָ מִצְוַת חֲבָטַת הָעֲרָבָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי מוּכָן לַחֲבוֹט עַל הַקַּרְקַע חָמֵשׁ פְּעָמִים, וּתְכַפֵּר לָֽנוּ עַל מַה שֶּׁחָטָאנוּ בְּפִֽינוּ וּבִשְׂפָתֵֽינוּ בְּכָל דִּבּוּר אָסוּר, כִּי עֲרָבָה דוֹמָה לִשְׂפָתָֽיִם:

אָֽנָּֽא יְהֹוָה , לְמַעַן מִצְוַת חֲבָטַת הָעֲרָבָה הַזֹּאת חָמֵשׁ פְּעָמִים עַל הַקַּרְקַע, תְּרַחֵם עָלֵֽינוּ שֶׁלֹּא יִשְׁלוֹט עָלֵֽינוּ שׁוּם מְקַטְרֵג וּמַשְׂטִין, וְלֹא יִשְׁלוֹט בָּנוּ שׁוּם לָשׁוֹן הָרַע וְעֵצָה רָעָה, וְלֹא יַעֲשׂוּ בָֽנוּ שׁוּם רֹשֶׁם בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה. וּתְקַיֵּם בָּֽנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה נְבִיאָךְ: כׇּל כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכׇל לָשׁ֛וֹן תָּקוּם אִתָּ֥ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי זֹ֡את נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְהֹוָ֧ה וְצִדְקָתָ֛ם מֵאִתִּ֖י נְאֻם יְהֹוָֽה׃ כׇּל כְּלִ֞י יוּצַ֤ר עָלַ֙יִךְ֙ לֹ֣א יִצְלָ֔ח וְכׇל לָשׁ֛וֹן תָּקוּם אִתָּ֥ךְ לַמִּשְׁפָּ֖ט תַּרְשִׁ֑יעִי זֹ֡את נַחֲלַת֩ עַבְדֵ֨י יְהֹוָ֧ה וְצִדְקָתָ֛ם מֵאִתִּ֖י נְאֻם יְהֹוָֽה׃

וְהִנֵּה אֲנַֽחְנוּ עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהֲבֶךָ, זֶרַע יִצְחָק עֲקֵדֶךָ, עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ, מְצַפִּים לִישׁוּעָתְךָ וּבוֹטְחִים עַל צִדְקוֹתֶיךָ. כִּי כֵן דַּרְכְּךָ לַעֲשׂוֹת חֶסֶד חִנָּם תָּמִיד, חָנֵּנוּ יְהֹוָה  חָנֵּנוּ, וּבִישׁוּעָתְךָ מַלְכֵּנוּ תָּרוּם וְתַגְבִּיהַּ קַרְנֵֽנוּ, וּמַהֵר חוּשָׁה לְעֶזְרָתֵֽנוּ, וְכָל הַקָּמִים עָלֵֽינוּ לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם, תִּפֹּ֨ל עֲלֵיהֶ֤ם אֵימָ֙תָה֙ וָפַ֔חַד בִּגְדֹ֥ל זְרוֹעֲךָ֖ יִדְּמ֣וּ כָּאָ֑בֶן. יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהֹוָ֣ה  דּוֹחֶֽה:

וְקַיֵּם לָֽנוּ יְהֹוָה  אֱלֹהֵֽינוּ בְחַסְדְּךָ אֶת אֲשֶׁר הִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי יְשַׁעְיָה נְבִיאָךְ כָּאָמוּר: אַל תִּירָא֙ כִּ֣י עִמְּךָ אָ֔נִי אַל תִּשְׁתָּ֖ע כִּֽי אֲנִ֣י אֱלֹהֶ֑יךָ אִמַּצְתִּ֙יךָ֙ אַף עֲזַרְתִּ֔יךָ אַף תְּמַכְתִּ֖יךָ בִּימִ֥ין צִדְקִֽי׃ הֵ֤ן יֵבֹ֙שׁוּ֙ וְיִכָּ֣לְמ֔וּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֣ים בָּ֑ךְ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וְיֹאבְד֖וּ אַנְשֵׁ֥י רִיבֶֽךָ׃ תְּבַקְשֵׁם֙ וְלֹ֣א תִמְצָאֵ֔ם אַנְשֵׁ֖י מַצֻּתֶ֑ךָ יִהְי֥וּ כְאַ֛יִן וּכְאֶ֖פֶס אַנְשֵׁ֥י מִלְחַמְתֶּֽךָ׃ כִּ֗י אֲנִ֛י יְהֹוָ֥ה  אֱלֹהֶ֖יךָ מַחֲזִ֣יק יְמִינֶ֑ךָ הָאֹמֵ֥ר לְךָ֛ אַל תִּירָ֖א אֲנִ֥י עֲזַרְתִּֽיךָ׃ אַל תִּֽירְאִי֙ תּוֹלַ֣עַת יַעֲקֹ֔ב מְתֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֤י עֲזַרְתִּיךְ֙ נְאֻם יְהֹוָ֔ה  וְגֹאֲלֵ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ הִנֵּ֣ה שַׂמְתִּ֗יךְ לְמוֹרַג֙ חָר֣וּץ חָדָ֔שׁ בַּ֖עַל פִּיפִיּ֑וֹת תָּד֤וּשׁ הָרִים֙ וְתָדֹ֔ק וּגְבָע֖וֹת כַּמֹּ֥ץ תָּשִֽׂים׃ תִּזְרֵם֙ וְר֣וּחַ תִּשָּׂאֵ֔ם וּסְעָרָ֖ה תָּפִ֣יץ אוֹתָ֑ם וְאַתָּה֙ תָּגִ֣יל בַּֽיהֹוָ֔ה  בִּקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל תִּתְהַלָּֽל׃

יחבוט חמשה בדי ערבה חמשה פעמים בכח על קרקע שלא מרוצפת באבנים או בעצים,
רק יזהר שלא יסיר העלים מהם, כי ראוי שיהיו הבדים בכשרותם ושלימותם בכל החבטות כולם,
ויכוין בכל חבטה באות אחת דמנצפ״ך ויאמר בכל חבטה.

חָבִיט חָבִיט וְלָא בָרִיךְ:
ויכוון אותיות "
מ נ צ פ ך" שהם בחינת צופים אמרו… בחינת נביאים ועוד. 

כנסו לומר תפילות מועילות לפני שהחג נגמר ולקבל פתק טוב לשנה החדשה

סדר הושענות – המלא להושענא רבה

ניתן למסור לישיבה – שמות לברכה ביום חיתום הדין – יום הושענא רבה

מאמר מקושר

תגובה אחת חביבה ביותר

  1. שאלה לרב :

    מה בעצם אני צריכה לעשות ביום הזה-הושענה רבה??

    אם ח"ו נגזרו עליי גזרות לא טובות אני יכולה לשנות את הדין ביום אחד? איך?
    זה נשמע הזוי..ואם כן, אז מה הדרך הכי טובה
    לשנות גזר דין ?קשה לי לשבת כמה שעות רצופות
    ולקרוא את ספר התהילים האם גם כשאני קוראת
    כמה פרקים זה נחשב? אני ממש רוצה לנצל את
    היום הזה אבל לא בדיוק יודעת איך..הגברים
    לומדים תורה-אשריהם.. אבל מה אני בתור נערה
    צריכה לעשות ביום הזה?? אני ממש אשמח אם מישהו יכוון אותי..

    תודה מראש,

    תשובת הרבנים :

    דבר ראשון תהי' שמחה – שיש לנו אב כל כך רחמן של רצונו שנשוב אליו באהבה ובתשובה ונקבל עלינו עול מלכותו בשמחה ובחשק ורצון !!
    תקראי תהלים ככל יכולתך והעיקר בכוונה להבין את המילים ומשמעותם.., ותוסיפי לך מילים מהלב – כי עיקר התקרבות והסליחה היא כשזוכים לקשר עם השם יתברך.., ומה שקשה לך שניתן לשנות הדין ביום אחד – התשובה היא כן וניתן ללמוד זאת ממנה העולם – כל אב ואם שיש להם לא עלינו ילד בעייתי שמשגע אותם ועשה להם צרות – מחכים ומצפים דבר ראשון שיהי' קשר עם הבן שיבוא לדבר איתם ולספר להם קשה לי אני רוצה להיות ילד טוב אבל קשה תעזרו לי…!
    דברים כאלו שוברים לבבות ומציפים העיניים בדמעות – כך להבדיל רוצה השם שתבוא ותספרי לו שכן את יודעת שהוא המלך ואת רוצה לעשות רצונו אבל יש לך קשיים – העיקר הרצון אומר רבינו – הוא שווה מליונים – דבר ראשון לראות כוונות טובות ורצון אמיתי – יש סיכוי שתמתיקי את הדין ויתהפך הכל לטובה.., כמובן שכל אחד עובר ניסיונות במשך השנה לראות עם הוא עדיין רציני ועומד בהבטחתו ….

    ישיבת ברסלב מאיר

    אם תהיו חזקים וקבועים לעקוב אחרי המאמרים שבאתר
    תמצאו סגולות ותפילות לכל עניין ועת,
    ומובטח לכם שתשאו ברכה בעמלכם
    ותפילותיכם יתקבלו ברצון אמן ואמן !!

    https://www.breslevmeir.com/donate

    מוסדות ברסלב מאיר | Breslevmeir
    רחוב הרב סלנט 7 ירושלים
    050-4161022

כתיבת תגובה