העולם הזה לא מפנק אף אחד | פרשת בהר

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר בהר | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

העולם הזה לא מפנק אף אחד – אם חשבתם להינות פה… ראוי לחשוב טוב ולהסחף אחרי עולם הזה כי הוא בולע ומסיח את האדם מדביקות בהשם והתכלית והתענוג האמיתי | מתוך פרשת השבוע – כנסו ומובטח לכם שתהינו מחיי נצח וגם בע”ה לחיים טובים ורגועים בעולם הזה!

העולם הזה לא מפנק אף אחד | פרשת בהר

וזהו (ויקרא כה-כג) “והארץ לא תמכר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי”.

בפרשה כתוב שביובל, הקונה חייב להחזיר את הקרקע לבעליו הראשונים, ומסביר הפסוק הטעם שאל ירע בעיני הקונה שמחזיר הקרקע חינם אין כסף, כי לפי האמת אין הקרקע של הקונה, ואף לא של המוכר אלא “כי לי הארץ” והיא קנויה לה’ אדון כל הארץ וכל העולם, וכולם אינם אלא כגרים הסמוכים על שולחנו זמנית, “כי גרים ותושבים אתם עמדי”.

האמת כשקראתי הפסוק הזה התעוררתי מאד לחשוב על התכלית ואפסיות האדם עד לדמעות.

כי כידוע העוה”ז לא מפנק באמת אף אחד, ואפילו מי שזכה להיות תושב, ואפילו תושב קבע, באיזה דירה, ומצא לו פינת חמד לשים את הראש, ולנוח בה, ולהרגיש בה טוב בבחינת “ביתי – זה מבצרי” ושיפץ וצבע וסידר ביתו כרצונו, ומצא בה נחת ונייחא למוחין, בבחי’ דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם (ברכות דף נז:),

אבל מ”מ כל זה הוא רק ארעי כי “גרים ותושבים אתם עמדי”. כי הזמן אץ רץ, והשנים חולפות מהר, ואף אחד לא לוקח את ביתו לקבר, וכל מה שהוא נמצא שם הוא כמו גר, והכל זמני, וכמו שאמר דוד המלך (תהלים לט יב,יג) אך הבל כל אדם סלה, שמעה תפילתי ה’, ושוועתי האזינה, אל דמעתי אל תחרש, כי גר אנכי עמך וגו’. וכתיב (שם קיט-יט) גר אנכי בארץ, ויגיע זמן שהאדם יצטרך לומר לחדר משכבו וקירות ביתו וכו’ וכו’ “שלום, שלום לנצח”.

ואע”פ שהדברים פשוטים אצל כל יהודי, אין בהם שום חידוש מ”מ הפסוק “הפתיע אותי” באמצע פרשת בהר, מתוך דיני שביעית וקרקעות. פתאום מזכירים לנו את התכלית ואפסיות האדם. ושהכל זמני, והכל חולף. וכל הנחמה היא במילים ‘אתם עמדי’ שהוא בחי’ (שם כג-ד) גם כי אלך בגיא צלמות לא ירא רע כי אתה עמדי…המה ינחמוני. כי מי שצמוד לה’ ודבוק לה’, לא משנה אם נמצא כאן או שם, הרי נמצא כל הזמן עם ה’. שזה העיקר.

וכמו שאמר רבינו הקדוש מברסלב (שיחות הר”ן סי’ נא) שצריכים יישוב הדעת שישקטו שמרי המוח למטה, עד שלא ירצה שום דבר בעולם, ויהי’ אצלו הכל שוה, בבחי’ (משלי ו’, כב) בהתהלכך תנחה אותך. בשכבך תשמור עליך, והקיצות היא תשיתך, שיהיה אצלו הכל שווה בלי שום חילוק בין העולם הזה ובין הקבר ובין העולם הבא. כי בכל מקום השי”ת והתורה, נמצא שהכל שוה אצלו בין בעוה”ז בין בקבר בין בעוה”ב בכולם הוא דבוק רק בהשי”ת והתורה, עיי”ש.

והנה ידיעת וזכירת התכלית, ואפסיות האדם והעוה”ז הם מוכרחים מאד לכל מי שרוצה להיות יהודי כשר ועובד ה’, אלא שההיסח הדעת והעלם מן המחשבה והדעת שכיחים ומצויים ביותר. ויש לעשות הכל לזכור את המציאות הנ”ל, והיסוד הגדול הזה, אשר הוא אמור להשפיע על כל מחשבה דיבור ומעשה של האדם בעוה”ז.

ויהי רצון שיהי’ חלקינו בין הצדיקים החושבים על תכליתם, ודבוקים בבורא יתברך שמו, ועושים לו תמיד נחת רוח, ועובדים אותו בדחילו ורחימו.

למאגר פרשות השבוע כנסו – פרשת השבוע

בברכת התורה וכטו”ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

מוסדות ברסלב – ישיבת נצח מאיר

נ.ב תרומות לאחזקת הישיבה והבחורים הצדיקים שבאים להתחזק וולמוד דרכי עבודת השם בתמימות והשמחה של רבינו נחמן מברסלב – יתקבלו בברכה 050-4161022 או לפרטים נוספים כנסו לדף התרומות

מאמר מקושר

כתיבת תגובה