איך חוזרים אל החמץ – מבלי לאבד את הקדושה?

מדריך רוחני ליום שאחרי – איך חוזרים אל החמץ – מבלי לאבד את הקדושה? מה עושים כשהמצה נגמרת? החמץ שאחרי הפסח – איך חוזרים לשגרה עם נשמה?

איך אוכלים חמץ ?

ערוך ע"י תלמידי הישיבה מתוך הליקוטי הלכות – הלכות פסח, הלכה א' ועוד

אחד הנושאים המרתקים בפסח הוא האיסור החמור של החמץ אפילו במשהו, שלפני פסח מנקים ומתכוננים בכל ההקפדות להנצל מאיסור חמץ… ובמשך שבעה ימים אנו נזהרים ממנו מאד – לא רק באכילה, אלא אף בראייה ובהחזקתו "לא יראה ולא ימצא". הספרים הקדושים מתארים את החמץ כמייצג את כל מה שאנו רוצים לברוח ממנו – את הגאווה, ההתנשאות, ההתפשטות החומרית שאין לה גבול, רוח סערה הבלי ורוח סערה של עולם הזה.

לעומת זאת, המצה – היא ענוה, פשטות, דבקות באמונת השם יתברך…

אבל שאלה עמוקה עולה כאן:

אם החמץ כל כך שלילי, מדוע מותר לנו לחזור לאוכלו מיד אחרי פסח?

איך פתאום אותו חמץ שאסור אפילו ב"משהו" – מותר כעת באכילה גמורה?

רבי נתן מברסלב, ממשיך דרכו של רבי נחמן, מבאר בליקוטי הלכות עומק נפלא:

בפסח אנו עוברים תהליך של טהרה מוחלטת ימים בהם אנחנו עומלים לפנות את המוחין מחכמות חיצוניות וממחשבות זרות. מחמץ שלא יחמיץ את חכמתו בחכמות חיצוניות ובתאוות..,

קפיצה, עליה רוחנית ("פסח" מלשון "דילוג"). בשלב זה אסור שיהיה בנו שום תסבוכת, שום תסיסה פנימית – ולכן אסור החמץ, שהוא סמל לגאווה ולשקר. אבל אחרי שיצאנו ממצרים – את המוחין את האמונה על ידי קיום המצוות וסיפור ביציאת מצרים ויסודות האמונה של היהדות, אפשר לחזור ולתקן גם את מה שנראה בתחילה כדבר שלילי.

עכשיו שיש לנו כוח האמונה ויש לנו פה לדבר בדיבורים דקדושה – החמץ שאחרי פסח אינו עוד אויב – אלא חומר שניתן לתקנו. כמו אדם ששב בתשובה – בתחילה עליו להתרחק מן הרע, אך אחר כך – בכוח התשובה – הוא יכול להעלות אפילו את המקומות הנמוכים ביותר.

כך מסביר רבי נתן:

"כי בפסח עדיין אין כוח לברר את החמץ… רק להתרחק ממנו לגמרי. אך לאחר חג הפסח, כשמתחיל ספירת העומר, יש כבר את הכלים והכוח להעלות ולברר גם את החמץ בעצמו."
(עפ"י ליקוטי הלכות, הלכות פסח א')

ובמילים אחרות – בפסח מתקדשים, ולאחר מכן – מתקנים.

וזוהי הדרך של כל השנה:

להתחיל בטהרה, אך לא להישאר בהפשטה – אלא לרדת אל המציאות עם הקדושה שאספנו והכנסנו בימי החג, ועם הכלים האלו לברר את החומר, את התמודדויות ביום יום – את ה"חמץ".

רעיון מעשי:

כאשר אנו חוזרים לאכול חמץ אחרי פסח – לא נשכח ולא נעזוב מהר את הקדושה שאספנו בפסח לא את הלימוד ולא את התפילות ולא את הטיולים והמנוחה והתרוממות של התורה והתפילה וכו'..,

ואז נוכל לנזכור שזה לא חזרה לשגרה הרגילה, אלא קבלה של אתגר: להעלות את החולין אל הקודש, לגלות שגם בחיי היומיום, בעבודה, באכילה, בתאוות – אפשר למצוא את האור את הקדושה ולהחזיק חזק לא ליפול לאיסורים בהלכה אלא להשתמש במה שמותר בקדושה ואיתו לעבוד את השם.

עוד נזכור שפסח – זה סוד פה-סח … לא נשכח וניקח איתנו את הדיבורים של הקדושה נאמר ברכת המזון בכוונה ונודה להשם על האוכל והבריאות, נמאר פרק תהילים, תפילת שחרית או כל דבר אחר… ונשמור על הידוברים שלא יהיו גסים או רחוביים או דיבורי חול בכל דבר אפשר לומר בעזרת השם, או לענות אמן על ברכות שמאחלים לנו…

• חול המועד פסח – זמן לחזק את כוח הדיבור ולזכות לגאולה
• האור הרוחני הוא חמצן לנשמה | פרשת בראשית
• לחזור ולשנן את יסודות האמונה ולימוד התורה | פרשת בא
• ברכות למימונה

🕊 תפילה אחרי פסח – לאכילת חמץ בקדושה והחזרה למציאות

בהשראת ליקוטי תפילות לרבי נתן מברסלב

ריבונו של עולם,
עזרת לי לקבל את ימי חג הפסח, לנקות ולברוח מהחמץ בבית ובלב, מהגאווה, מההתנשאות,
החזקת אותי בשבעה ימים של קדושה וטהרה, עונג הנשמות והגוף באכילת המצה שהזוהר אמר: שהיא רפואה לנשמה.
ימים של מצה – של אמונה פשוטה, של ענווה, של קדושה, בבית עם המשפחה וזמן להגיע לעצמי…

ועכשיו…
אני חוזר/ת אל החמץ, אל החולין, אל שגרת החיים.
ריבונו של עולם, אל תעזוב אותי!
תן לי את הכוח להישאר מחובר אליך בתורה תפילה ובאמונה עם הסיפור הניסים של יציאת מצרים, עם הסיפורים והחיזוקים באמונה, גם בתוך הימים הגשמיים, גם בתוך המאכלים, הדיבורים, המחשבות שבכל יום.

תן לי להרגיש שגם החמץ, גם הרוח סערה שמתפיחה את העיסה, גם הדברים שנראים רחוקים –
יכולים להתקדש, יכולים לעלות,
יכולים לגלות את אורך גם בתוכם.

תן לי כוח רוחני לאכול חמץ – מבלי לשכוח את המצה.
לחזור למציאות – מבלי לאבד את הנשמה ויישוב הדעת שהכל ממך.

ואפילו כשאני נופל לרוח סערה כעס תאוות רצונות רעים, או מרגיש רחוק –
עזור לי לזכור שאין ייאוש בעולם כלל, עזור לי לעצור ליישב את דעתי ולהאמין שהכל בכוח הבחירה לעשות או לא לעשות רצונך,
ותן בי את הרצון לרצות בטוב הנצחי לדבוק בך ולקיים תורתך ומצוותך בשמחה,

ולהאמין שגם החמץ, גם הנפילה – יכולה להפוך לעלייה גדולה,
כמו שגילה לנו הצדיק האמת, רבינו נחמן מברסלב.

"ואז אוכל להעלות את כל הנפילות, את כל התאוות,
ולעשות מהם כיסא לכבודך, יתברך שמך לנצח נצחים."

אמן כן יהי רצון.