לא להתייאש | עלון לשבת פרשת בהעלותך

לא להתייאש | מאת ראש ישיבת ברסלב על פרשת השבוע בהעלותך.

כבר ידועה ומפורסמת גודל הגנאי של העצלן שמצער את הוריו ומוריו ולבסוף מצער את אשתו ובניו וכל מי שבא עמו במגע או קשר כל שהוא. ולהיפך ידוע ומפורסמת  גודל מעלת הזריזות ותוצאותיה הברכות.

לא להתייאש | פרשת בהעלותך

בס”ד. ירושלים עיה”ק תו”ת בב”א, יום ו’ עש”ק לסדר פרשת בהעלותך

לכבוד..אחדשה”ט! בעזרת השי”ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע.

וזהו (במדבר ח-ב) “דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות” וכו’.
אמרו חז”ל (מדרש הגדול-כאן) ר’ אחא פתח: (תהלים קלט-יב) גם חושך לא יחשיך ממך, ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה.
אמרו ישראל לפני הקב”ה, רבש”ע אתה אור ולבושך אור ושמשיך אור, והעולם כולו מאיר מכבודך, ואתה מצוה לנו להאיר לפניך?!
וכי מה נר שלנו מועיל, והלא הוא כחושך לפני אורה קלה שיש בעולמך שנאמר (שם) כחשיכה כאורה.
אמר להן הקב”ה, אעפ”כ איני חפץ אלא באורה שלכם.

משל למלך שאמר לאוהבו וכו’ כך אמר הקב”ה למשה תחילה ועשית מנורת זהב, וציוה שאהרן ידליק עליה בכל יום, ועשה כן,
וכיון ששרת שכינתו של הקב”ה במשכן ונתמלא מזיו השכינה, נתעצל אהרן מלהדליק את המנורה, לפי שנתייאש (כך היא הגירסא בספר, בשם אמרו, במדה”ג)
בשעה שראה את המשכן מלא זיו השכינה, באותה שעה ידע הקב”ה מה בלבו של אהרן, וציוה למשה שיאמר לאהרן – ויזהירו על המנורה שנא’ דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות. ע”כ.

סכנת הייאוש

והנה מבואר שעל ידי יאוש מגיעים לעצלות
(ואע”פ שבגירסת המדרש יש לדון ולצדד יותר לגרוס “לפי שנתבייש” וכמודפס, מ”מ היסוד שיאוש מביא עצלות הוא אמת) וכנודע מהמציאות,
שכשאדם מיואש אין לו חשק לכלום, ובפרט כשחושב שאין טעם להשתדל ולעשות, כשבלאו הכי אין תועלת ותקוה
שזו היא מחשבת בעל היאוש,

הדרך הנכונה – אמונה

ובאמת לא כן הדרך של החשיבה הבריאה והנכונה,
כי באמת כבר הכריז רבינו ז”ל (לקוטי מוהר”ן ח”ב עח) שאין שום יאוש בעולם כלל, ואסור להתייאש (ובלשונו הק’ זייט זאך נישט מייאש)
ותמיד יש תקוה, נגד כל הסתברויות והסיכויים, וחוץ מזה הרי אנו רואים שיש ניסים
ואנו מאמינים בני מאמינים שהשי”ת עושה עמנו כל הזמן ניסים
וכמ”ש בתפילה “ועל נסיך ונפלאותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים”,
וכבר ראינו הרבה פעמים במצבים של יאוש ואחר יאוש, שאנשים לא התייאשו ופעלו ניסים ונפלאות בתפילתם.
ולפעמים גם בלי תפילתם ה’ עשה פלאות וניסים ממש, וא”כ בודאי שאין שום יאוש בעולם כלל.
וא”כ אף שהאדם צריך להיות מציאותי, ולא להכנס לאורות של דמיונות, ולא להסתמך על דמיונות למעשה בתקוה שיהא טוב וה’ יעזור,
מ”מ זהו בדברים שהם בבחי’ (משלי כה-יט) מבטח בוגד, שאסור לעשותם.
אבל בדברים שהם לא נגד רצון ה’ ולא יצא מהם שום מכשול ותקלה בודאי שאנו יודעים ומאמינים שה’ יכול לעשות ניסים,
כמו שרואים שכן קורה כמה פעמים, וה’ הטוב בעיניו יעשה. ולעת עתה גם אנחנו את שלנו נעשה בתפילה ותקוה.

עצלות

והנה אע”פ שיאוש מביא לעצלות, לא כל עצלות באה מיאוש, ואדרבא רוב העצלויות באות מעצלות גרידא,
כי האדם נוח לו כשאינו מתאמץ ואינו טורח והוא שוכב בטל, כי חושב בלבו שלמָה לו לטרוח אם אין הכרח לכך.
והוא מתרגל לחשיבה מושחתת, ולא משתתף בשום מאמץ של הכלל, ולא עושה המוטל עליו לא בגשמיות ולא ברוחניות,
והוא עובר על זמן ק”ש ותפילה בשב ואל תעשה, וכן מעלים עיניו ומצפצף על הרבה חיובים וחובות המוטלות עליו,
וכבר ידועה ומפורסמת גודל הגנאי של העצלן שמצער את הוריו ומוריו ולבסוף מצער את אשתו ובניו וכל מי שבא עמו במגע או קשר כל שהוא.

ולהיפך ידוע ומפורסמת  גודל מעלת הזריזות ותוצאותיה הברכות.

וה’ ישמרנו מן העצלות ויהי חלקינו עם הזריזים בעבודת ה’, ועשיית רצונו.

בברכת התורה וכטו”ס
ראשי ישיבת ברסלב “נצח מאיר”
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

הראה עוד

השאר תגובה / או שמות לברכה