לעבוד את השם יתברך באש והתלהבות | פרשת צו

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר צו | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

(ויקרא ו, ז) "אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה".

לעבוד את השם יתברך באש והתלהבות | פרשת צו

האדם לא נאצל ולא נברא ולא נוצר ולא נעשה, כי אם לעבוד עבודת הבורא ולהתקרב אליו יתברך מה יותר.

ובעבודת ה' יש בחינת בן ויש בחינת עבד,

עבד – עושה מלאכתו שלא ברצון עז, והרבה פעמים בלי רצון כלל, אלא עושה כן מיראת עונש אדונו,

לא כן הבן העובד את אביו מאהבה.

ומובן מאליו שהעבודה המובחרת היא כשעובדים את השם, מאהבה (וגם מיראה, בבחינת דחילו ורחימו, רחימו ודחילו, כי ב' הבחינות בעינן, כי גם העובד מאהבה, צריך יראה כדי שלא יבוא ח"ו לזלזל בשום פרט מרצונו יתברך, וגם לשמור מרחק, ובלעז Keep distance , בבחי' (שמות ג-ה) של נעליך מעל רגליך, ולא יבוא להתבלבל ולחשוב כי 'חברים אנחנו').

והעיקר הוא לעבוד את ה' בהתלהבות שלהבתיה אש קודש, מיט א ברע"ן, בחשק גדול ובשמחה רבה.

ודבר זה נוגע לכל עניני עבודת ה' וקיום מצוותיו ורצונו יתברך, הן לבישת ציצית, הן הנחת תפילין הן נטילת ונענוע הלולב וכו', ובודאי שכן ראוי להתפלל לפני ה' בדביקות עילאה, וששום מחשבה זרה לא יטרידהו, בבחי' (שה"ש ח-ז) מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה.

וכך היתה עבודת החסידים הראשונים, אשרי להם ואשרי חלקם.

אבל לא רק בשיחה ישרה בתפילה עם קונו ראוי לעבדו כך, אלא גם בעסק התורה – תורתינו, תורתו הקדושה ראוי ללמוד עם ברע"ן (ועם ריתחא דאוריתא, אלא שבזה צריכים ליזהר לא לעבור את המינון, ולא להגיע לידי זילזול בכבוד זולתו, ולא להתעקש להעמיד דבריו, כשלא ברור לו לגמרי שהאמת איתו. ולא לכעוס ולא להקפיד, ועכ"פ יש לנהוג כמ"ש חז"ל (קדושין ל:) אפילו האב ובנו, הרב ותלמידיו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה (מתוך פילפולא וריתחא דאורייתא, כשלא מקובלת עליו הבנת ודעת זולתו) ואינם זזים משם עד שנעשו אוהבים זה לזה. בבחי' (במדבר כא-יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה', את והב בסופה).

ויש ללמוד בקדושה ובטהרה, ודביקות בה', ולהיות מאושר מהזכייה הגדולה, שזוכה ללמוד לפני ה' תורת ה'.

וזה בחינת אש תמיד תוקד היינו האש והברע"ן וההתלהבות של עסק התורה – צריך לבעור תמיד בעת עוסקו בתורה, על המזבח – היינו על השולחן (או הסטנדר) שבו מונח הספר שעוסק בו בתורה, וכמ"ש חז"ל (ברכות נה.) שהשולחן דומה למזבח.

ועוד שזהו המקום שאדם ממית ומקריב את עצמו למען ה' בעסק תורתו, וכמ"ש חז"ל (ברכות סג:) על פסוק (במדבר יט-יד) אדם כי ימות באוהל, שאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה באוהלה של תורה.

בבחי' (תהלים מד,כג) כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טיבחה.

לא תכבה – כי צריכים לתחזק את אהבת ה', והתלהבות בעסק עבודתו יתברך תמיד. וכבר אמרו חז"ל (ברכות לב:) ד' דברים צריכים חיזוק – תורה, ופרש"י תמיד בכל כוחו.

ויהי רצון שנזכה להתקרב ולהתעלות במדריגות הרמות שהוזכרו כאן, ולפחות לטעום בנועם ה' מהם.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

תפילה להצלחה בלימוד התורה ממרן החזון אי"ש

לימוד התורה ועבודת השם תלוי במסירות הנפש

ליקוטי תפילות קיב – להנצל מכל הצרות על ידי כוח לימוד התורה

תומכי אורייתא

רוצים זכויות בלימוד התורה ?

לברכה בעולם הזה – ולזכות לחיי עולם הבא ?

בוא נעשה = הסכם יששכר וזבולון – לפרטים כנסו

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה