אוי לנו שלא מרגישים בחסרון בית המקדש | בין המצרים – תשעה באב
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א | בין המצרים – תשעה באב | לכבוד... אחדשה"ט!
השם יתברך שיכן שמו הקדוש בבית המקדש (ברכות יב.), וההוד והיופי האמיתי של כל הבריאה – היה בבית המקדש (שם נח.), ובית המקדש נברא קודם שנברא העולם (פסחים נד.),
ויעקב אבינו קרא לבית המקדש "בית" (שם פח.) שהוא מושג שכל אדם, אפילו מי שהוא במדריגה פחותה מאד, יש לו הבנה והשגה בכך, ועל יד זה כל אחד יוכל להרגיש טוב להתפלל שם (וראה בליקו"מ קמא, י-ג) ואמרו חז"ל (יומא ט.) על הפסוק (משלי י-כז) יראת ה' תוסיף ימים – זה בית המקדש הראשון, ואמרו (שם) בית המקדש הראשון חרב מפני חטא עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים. ובית המקדש השני מפני שנאת חינם. ועדיין עוון זה מצוי בעוונות בנינו כמו שאמרו חז"ל שם (ובירושלמי יומא פ"א ה"א).
אוי לנו שלא מרגישים בחסרון בית המקדש | בין המצרים – תשעה באב
וכן אמרו (שם) כל דור שאינו נבנה ביהמ"ק בימיו – מעלים עליו כאילו הוא החריבו (מכיון שאפי' ביהמ"ק היה בנוי, היה נחרב מפני מעשים אותו הדור) בנימין בכה על ב' מקדשים שעתידים להיות בחלקו ועתידים ליחרב (מגילה טז:),
ואמרו (סוטה מח:) משחרב ביהמ"ק פסקו אורים ותומים,
ואמרו (מכות י:) שמעתי בנ"א שהיו אומרים מתי ימות זקן זה (דוד), ויבוא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה, ונעלה לרגל – ושמחתי.
ואמרו (אבות פ"ה מ"ח)
עשרה ניסים נעשו לאבותינו בביהמ"ק:
א) לא הפילה אישה מרוח בשר הקודש.
ב) ולא הסריח בשר הקודש מעולם.
ג) ולא נראה זבוב בבית המטבחיים.
ד) ולא אירע קרי לרה"ג ביוה"כ.
ה) ולא כיבו הגשמים אש של עצי המערכה.
ו) ולא ניצחה הרוח את עמוד העשן.
ז) ולא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים.
ח) עומדים צפופים ומשתחווים רווחים.
ט) ולא הזיק נחש ועקרב בירושלים מעולם.
י) ולא אמר אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים.
ואמרו (ב"ר ג) מהיכן נבראת האורה? ממקום ביהמ"ק.
ואמרו (שם טו) לא היה העולם ראוי להשתמש בארזים, שלא נבראו אלא לצורך ביהמ"ק.
ואמרו (ש"ר ב) עד שלא חרב ביהמ"ק – היתה שכינה שורה בתוכו.
ואמרו (שם) לעולם אין השכינה זזה מכותל המערבי.
ואמרו (שם לו) ביהמ"ק מאיר לכל העולם.
ואמרו (סוכה נה:) הני (אלו) ע' (70) פרים, כנגד מי? כנגד ע' אומות. אוי להם לאוה"ע שאבדו (ביהמ"ק) ואין יודעים מה שאבדו.
ואמרו (במדב"ר א) אלו היו אומות העולם יודעים מה היה המקדש יפה להם, קסטריות היו מקיפים אותו כדי לשמרו.
ואמרו (ויק"ר א) למה נקרא שמו של ביהמ"ק "לבנון"? שמלבין עוונותיהם של ישראל.
ואמרו (ברכות ג.) אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי,
ואמרו (שם ח.) מיום שחרב ביהמ"ק נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים וננעלו שערי תפילה.
ואמרו (שם נט.) מיום שחרב ביהמ"ק – לא נראית רקיע בטהרתה.
ואמרו (תענית ל:) כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.
ואמרו (סוטה מח.) מיום שחרב ביהמ"ק אין יום שאין בו קללה.
ואמרו (פ"ב כה:) מיום שחרב ביהמ"ק אין הגשמים יורדין מאוצר טוב.
ואמרו (ע"ז ג:) מיום שחרב ביהמ"ק אין שחוק להקב"ה.
ואמרו (איכ"ר פתיחתא) בשעה שחרב ביהמ"ק בא אברהם לפני הקב"ה בוכה וממרט זקנו ותולש שערות ראשו, ומכה את פניו, וקורע את בגדיו ואפר על ראשו והיה מהלך בביהמ"ק וסופד וצועק.
ואמרו (תנא דבי אליהו רבה ל) פעם אחת נכנס ר"נ לביהמ"ק, ומצאו חרב וכו' עד שראה את הקב"ה שהוא היה עומד ומיילל על חורבן ביהמ"ק, ועל ישראל שגלו,
ואמרו (ילקוט שמעוני ירמיה סי' רעט) כיון שחרבה ציון וירושלים וביהמ"ק ונשרף ההיכל ויצאו ישראל בקולרין היו מבקשים לבכות, ולא הניחום השונאים.
ואמרו בזוה"ק (פ' ויגש, דף רי.) כדי אתחרב בי מקדשא, שמיא וארעא, מלאכי עילאי, שימשא וסיהרא, וכולהו עילאי ותתאי בכו והתאבלו. והמלאכים עדיין בוכים תמיד (זוה"ק שמות דף ח:).
ואמרו (זוה"ק בשלח, נה:) כל בר נש דבכי וארים קליה על חורבן ביתיה דקב"ה, זוכה למה שכתוב (תהלים צח-ח) יחד ירננו, ויזכה לראותו בישובו בשמחה.
ואמרו (ת"ז ח"י כב-סז.) מיומא דאתחריב בי מקדשא, עלמא אתהפיך לתוהו ובוהו.
והנה בעוונותינו הרבים דורינו מלא טימטום ושריטות, ולא חשים ולא מרגישים את החורבן ואת גודל האבידה והחסר של בית המקדש, ומשמעות הדברים, וע"כ הצער והאבילות ירדו פלאים.
וגם הרגש אטום מאד, ויש חסר באבילות מעומק הלב, ובהרגשת הכאב כראוי. ולא עוד אלא מכיוון שיש חסר בהבנת גודל מעלת וקדושת בית המקדש, יש הרבה שמתארים לעצמן איזה יופי ואיזה כייף יהיה כשיבנה בית המקדש ואז יוכל לבא עם הילדים ו… לעשות תמונות תיירות בכל מיני זוויות ומקומות של ביהמ"ק.
והילדים גם רואים את עצמם רצים בכבש המזבח ומצטלמים סלפי או לא בקרנות המזבח.
אוי, מה היה לנו לאיזה מדריגה שפילה הגענו. והחי יתן אל לבו, להתאבל כראוי.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
