לחזור ולשנן את יסודות האמונה ולימוד התורה | פרשת בא
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר בא | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
(שמות י,ב) "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם, וידעתם כי אני ה'".
גלוי וידוע ומפורסם מאד גודל מעלת החזרה של לימוד הנלמד, והשינון (מלשון שנית, ומלשון שנינות) בנלמד.
וזה בחי' מה שכתוב (דברים ו-ז) ושננתם לבניך, שוב ושוב, עד שיבין ברור ויזכור תמיד, ויופנם היטב היטב, והדברים יכנסו עמוק עמוק לעומק הלב, עומק המח, ועומק הנשמה.
וכידוע מהמציאות שמי שלומד לדוגמא דף גמרא, מבין איך שמבין, אבל כשחוזר שוב על אותו דף מבינים הכל הרבה הרבה יותר טוב, וגם זוכר את החומר באופן אחר.
וזה בחי' מה שמצינו שכמעט כל הדרשנים חוזרים שוב ושוב על מה שכבר אמרו (וזה לא רק להרוויח זמן הדרשה, אלא כדי להחדיר את היסודות וההתעוררות של הנושא של הדרשה, ע"י שחוזרים ומחדירים את זה שוב ושוב).
וזה בחי' מה שנצטווינו לקרוא כל יום, כל יום שוב ושוב קריאת שמע, בבוקר ובערב, שזה לא הצהרת אימונים לבורא עולם, שא"כ היה מספיק פעם אחת בחיים, או פעמים בודדות, אלא הענין הוא להחדיר ולשנן שוב ושוב את האמונה הקדושה.
וזה בחי' מ"ש חז"ל (ברכות דף יח,ב מועד קטן טז,ב) אם קרית, לא שנית. ואם שנית לא שלשלת, ואם שילשת לא פירשו לך. כי ע"י השינון והחזרה על הלימוד, אפילו אם לא הבין וקלט טוב בפעם הראשונה, בפעם השניה יבין ויזכור את הנלמד אחרת לגמרי.
וזה בחי' מצוות (שמות יג-יח) והגדת לבנך, שאנו חוזרים שוב ושוב בכל שנה ושנה, וקורים ולומדים ומתעמקים בהגדה של פסח, שבה הרבה יסודות גדולים באמונה, וזכר הניסים והנפלאות שהשי"ת עשה עמנו ביציאת מצרים. העשר המכות ופירוטם, וזכירת "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם".
וכמו שכל אחד רואה וחי את הדברים בצורה מוחשית ממש ממש.
וזה בחי' (כאן) "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים". ופירש בתרגום יונתן בן עוזיאל, "למען תספר – למען תשנן". הכל כנ"ל. כי השינון והחזרה להחדיר בנו את הניסים והנפלאות שהשי"ת עשה אתנו במצרים, הם צורך גדול לאמונה ולקירבת ה' ולאהבתו ויראתו, וכדי להעביר את המסרים החשובים מאין כמותם לדורות הבאים, לילדים ולילדות לנערים ולנערות וגם לנו בעצמינו חשוב הדבר, ולכן אם אין תינוקות שישאלו את 'מה נשתנה' גם אנחנו בעצמינו ותלמידי חכמים מופלגים צריכים לשאול את ה"מה נשתנה", וכנפסק בשולחן ערוך (אורח חיים סי' תעג, ס"ז) וז"ל ואפילו תלמידי חכמים שואלים זה לזה "מה נשתנה".
וזה ג"כ בחינת מה שבספר הקדוש 'ליקוטי הלכות' חוזר מוהרנ"ת ז"ל שוב ושוב על דבריו הקדושים, (כי הגם שהמעמקים ימצאו בכל חזרה תוספת ביאור ועומק, אבל גם הלומד הפשוט ימצא בחזרת דבריו, שינון שיש בו ברכה מרובה).
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
