משיבת נפש אות טו, טז, יז, יח, יט – מספרי רבינו נחמן מברסלב

משיבת נפש אות יט

# צָרִיךְ כָּל אָדָם לֵידַע, כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְרוֹאֶה שֶׁהַמְּנִיעוֹת וְהַמָּסַכִּים מִתְפַּשְּׁטִים כְּנֶגְדּוֹ מְאד מְאד וּבִפְרָט כְּשֶׁכְּבָר הִתְחִיל מְעַט וְרוֹאֶה, שֶׁבְּכָל פַּעַם מִשְׁתַּטְּחִים כְּנֶגְדּוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְלִפְעָמִים רוֹאֶה שֶׁאַחַר כַּמָּה שָׁנִים שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְהִטָּהֵר קְצָת חָזַר וְנָפַל, וְהִתְגַּבְּרוּ עָלָיו הַתַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים בְּהִשְׁתַּטְּחוּת עָצוּם מְאד רַחֲמָנָא לִצְלָן, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁעֲדַיִן לא נִזְדַּכֵּךְ מֵהֶם שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַהִתְגַּבְּרוּת, וּמֵחֲמַת גּדֶל הַיְגִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה לְהַפְשִׁיט מֵעַצְמוֹ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים בִּשְׁלֵמוּת וְלָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לַעֲמד בָּזֶה, מִזֶּה בָּא כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְהִתְחִיל לְטַהֵר עַצְמוֹ מְעַט, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר עָלָה קְצָת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּבְכָל פַּעַם נִזְדַּכֵּךְ בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַחַר כָּךְ יַחֲזר וְיִתְפַּשֵּׁט עָלָיו כָּל הַתַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים בְּהִתְפַּשְּׁטוּת יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה וְהַכּל עַל יְדֵי הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁעֲדַיִן לא הִפְשִׁיט אוֹתָם מֵעַצְמוֹ לְגַמְרֵי, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ קְצָת וְדָבָר זֶה יְכוֹלִין לִלְמד וּלְהָבִין הֵיטֵב מִמַּה שֶּׁרוֹאִין בְּחוּשׁ מֵעִנְיַן בֵּרוּר הַלֶּחֶם שֶׁהוּא חִיּוּת הָאָדָם, שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרוֹ בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר וּצְרִיכִין לַחֲרשׁ וְלִזְרעַ וְלִקְצר וְאַחַר כָּךְ לְנַקּוֹת הַתְּבוּאָה מִמּוֹץ וְתֶבֶן וְאַחַר כָּךְ לְטָחְנָהּ וּלְנַקּוֹת הַקֶּמַח מִסֻּבִּין וּמוֹרְסָן. וְכָל אֵלּוּ הַפְּסֹלֶת הַנֶּאֱחָזִין בְּהַתְּבוּאָה, הַכּל נִמְשָׁךְ מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁנִּתְאַחֲזוּ בְּהַמַּאֲכָלִים מֵעֵת שֶׁנִּפְגְּמָה הָאֲכִילָה עַל יְדֵי אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת. נִמְצָא שֶׁכָּל אֵלּוּ הַבֵּרוּרִים הֵם לְנַקּוֹת הַתְּבוּאָה מֵאֲחִיזַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין זֶה תַּכְלִית הַבֵּרוּר, כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר הוּא בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה וְאָז עִקַּר הַיְגִיעָה לֶאֱכל בִּקְדֻשָּׁה וּלְבָרֵךְ עָלֶיהָ בְּכַוָּנָה, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה עוֹלֶה הַטּוֹב הַזַּךְ שֶׁבְּהַלֶּחֶם וּמְחַיֶּה אֶת הָאָדָם, שֶׁיּוּכַל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִכָּלֵל עַל יְדֵי זֶה בְּאֵין סוֹף בְּחַי הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ וְאָז נִדְחֶה הַפְּסֹלֶת וְנַעֲשֶׂה קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ. נִמְצָא שֶׁכָּל אֵלּוּ הַבֵּרוּרִים שֶׁנִּתְבָּרֵר הַלֶּחֶם עַד הֵנָּה מֵהַפְּסֹלֶת הַנֶּאֱחַז בּוֹ אֵינָם נֶחֱשָׁבִים כְּלָל נֶגֶד הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַצְמָהּ, שֶׁאָז עִקַּר הַבֵּרוּר מִבְּגָדִים הַצּוֹאִים מַמָּשׁ. וְזֶה מַמָּשׁ עִנְיַן כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ שֶׁכְּבָר הִתְחִיל לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ עַצְמוֹ וְהַבֵּרוּר הוּא בִּבְחִינַת בֵּרוּר הַחִטָּה מִמּוֹץ וְתֶבֶן, וְאַף שֶׁגַּם זֶה טוֹב מְאד, אַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין עֲדַיִן הַבֵּרוּר מִבְּחִינַת סֻבִּין וּמוֹרְסָן וְעוֹד שְׁאָר תִּקּוּנִים עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת לֶחֶם וּמַאֲכַל אָדָם בִּשְׁלֵמוּת אַךְ אֲפִלּוּ מִי שֶׁכְּבָר זָכָה לְכָל זֶה, עֲדַיִן צָרִיךְ לִזְכּוֹת לִגְמר הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, דְּהַיְנוּ לִבְחִינַת גְּמַר הַבֵּרוּר שֶׁנַּעֲשֶׂה בִּשְׁעַת אֲכִילָה עַצְמָהּ כַּנַּ”ל. וּמִי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק וְלִסְבּל הַיְגִיעוֹת שֶׁצְּרִיכִין אָז כְּשֶׁסָּמוּךְ לְתַכְלִית הַבֵּרוּר, אֲזַי יְכוֹלִין לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו מְנִיעוֹת וּמָסַכִּים וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרְרִין הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים מַמָּשׁ שֶׁצְּרִיכִין לִדְחוֹתָם בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא שֶׁהוּא שְׁעַת גְּמַר הַבֵּרוּר. וְזֶה בִּפְרָטִיּוּת וּבִכְלָלִיּוּת כִּי עַל כָּל הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבר כָּל זֶה שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ לְבָרֵר אֶת עַצְמוֹ בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר וְהַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת אֲכִילָה קָשֶׁה לִפְעָמִים מִכֻּלָּם, כִּי אָז צְרִיכִין לְבָרֵר הַטּוֹב וְלִדְחוֹת הָרָע קִיא צוֹאָה שֶׁהֵם כָּל הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת לְגַמְרֵי אֶל הַחוּץ. וְכֵן בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם שֶׁעִקַּר עצֶם הַיְגִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ עַכְשָׁו לְמִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְכָל עצֶם מְרִירַת הַגָּלוּת שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַכְשָׁו בְּעִקְבָא דִּמְשִׁיחָא, הוּא מֵחֲמַת שֶׁעַכְשָׁו צְרִיכִין לְבָרֵר תַּכְלִית הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת עַד שֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת וְהַבֵּרוּר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת הַבֵּרוּר שֶׁבִּשְׁעַת הָאֲכִילָה עַצְמָהּ שֶׁאָז עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים כַּנַּ”ל עַל כֵּן צְרִיכִין עַכְשָׁו מְרִירוּת וִיגִיעוֹת הַרְבֵּה קדֶם שֶׁזּוֹכִין לְדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בִּפְרָט לְזַכֵּךְ וּלְנַקּוֹת אֶת עַצְמוֹ מִתַּאֲווֹת וְהִרְהוּרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת קִיא צוֹאָה מַמָּשׁ, וְצָרִיךְ עַתָּה לְהִתְחַזֵּק מְאד בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת לִבְלִי לִפּל בְּדַעְתּוֹ מִזֶּה כְּלָל, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל לְגָרְשָׁם מֵאִתּוֹ עַל פִּי הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת שֶׁגִּלּוּ לָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, כִּי כְּבָר הִקְדִּים הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה לַמַּכָּה עַל יְדֵי הַסְּפָרִים וְהָעֵצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁנִּתְגַּלּוּ בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלֶּה שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין אֲנַחְנוּ לְהִתְחַזֵּק וּלְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ גַּם עַתָּה וּלְהִשָּׁאֵר עַל עָמְדֵנוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהִטָּהֵר לְגַמְרֵי מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים הַנַּ”ל. כִּי הַטָּהֳרָה מִכָּל זֶה הוּא רַק עַל יְדֵי הַתּוֹרָה כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּנְחָלִים נִטָּיוּ מַה נְּחָלִים מַעֲלִין אֶת הָאָדָם מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה כֵּן (הִלְכוֹת בְּצִיעַת הַפַּת הֲלָכָה ה אוֹת ה ו ז)

# גַּם עַצְבוּת מַזִּיק מְאד וְנוֹתֵן כּחַ לְהַיֵּצֶר הָרָע, עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר מְאד לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ בְּכָל דַּרְכֵי הָעֵצוֹת הַמְבאָרִים בִּמְקוֹמָם, כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא עַל יְדֵי שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי חֶדְוַת ה הִיא מָעֻזְּכֶם (שָׁם)

העמוד הקודם 1 2 3 4
הראה עוד

כתיבת תגובה