משפחה | פרשת השבוע תזריע

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר תזריע | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע, וזהו

(ויקרא יג-ח) "וראה הכהן והנה פשתה המספחת.. וטמאו הכהן – צרעת היא". כתיב (משלי כז-י) טוב שכן קרוב, מאח רחוק, כי השכנים והידידים הטובים שהם זמינים לכל צורך, ובפרט לצורך דחוף, הם בודאי יעילים יותר מכל הקרובים.

מכל מקום קרובים הם קרובים, ומשפחה היא משפחה.
ואין כמו המשפחה לתמוך באדם בעת הצורך, הן בעניני כסף, וייעוץ,
ותמיכה וסעד בכל מצב לעת הצורך, והרבה פעמים מוכנים ללחום עבורו.

ופוק חזי מה שנעשה בחמולות הערביות (ואל תלמד מהם כלום).

משפחה

אלא שגם במעלת המשפחה – ישנם לא מעט חסרונות,
ולפעמים חסרונות קריטים וחמורים ביותר,
כי הרבה פעמים אם יש סיכסוך בין אחד מבני המשפחה עם מישהו –
באופן אוטומטי כל המשפחה מצדיקה אותו ומתייצבת לצידו,

ומלכלכים על הצד שכנגד (ועל כל משפחתו – לפעמים) ומוציאים דיבה ושם רע,
על מי שכנגד, ומשפחתו, בלי שידעו בכלל מה הולך כאן באמת..
ומבלי לבדוק צדקת או אשמת בן משפחתו,
ומבלי לשמוע כלל מה יש לצד השני לטעון.

וכבר ראיתי ופגשתי אנשים שלא משתדכים
עם אנשים כשרים וצדיקים בכל הרכב המשפחה,
הכל בגלל שהם חלק מהמשפחה המורחבת,
ממי שהסתכסך עם אחד מבני משפחתם.

והדבר גובל עם שטות, ושגעון, רשע ופשע,
בפרט הדיבורים והוצאת לעז ושם רע.

וכן דיברתי עם אברך ששייך למשפחה עניפה מאד, ומאד מלוכדת ומגובשת,
ואחרי נישואיו רצה לגור עם משפחתו,
ומכיוון שידעתי שרובם ככולם הם ובניהם ובנותיהם וכל אשר להם,
אע"פ שהם מוגדרים כ"חרדים",
אבל למעשה ישנם שם בשיטה הרבה חריגות וחריקות בהרבה מאד תחומים
(כגון בעניני צניעות בהרבה מאד נושאים ופרטים, וכן כולם מחזיקים אייפון פרוץ, והשקפותיהם ממש ממש לא בכיוון, וכו' וכו'),
ואמרתי לו למה לך הצרה הזאת.

הרי ילדיך יצטרכו להתחבר ולהצמד לבני דודיהם הגדולים בקילקול,
וגם אשתך כשתתחבר עם בנות משפחתך,
ואתה בעצמך תהי' במערבולת שלא תוכל
(ובסופו של דבר גם לא תרצה) להפטר ולהפרד מהם,
והרי בפנימיותך הנך יודע שזו לא הדרך,
ובפרט למי שעוד יש לו רצונות טובים וכיסופים לעבוד את ה' ולהתחבר לכשרים העובדים את ה' כדבעי.

ואכן בחסדי שמים, הדיבורים נשאו פרי.

ובעלי תשובה במיוחד צריכים להזהר מכך,
כי לקרב את היקר מכל דהיינו הבנים המסולאים והבנות הצדיקות,
לבנות ובני דודים ודודות, שלא הולכים בדרך ורצון ה',
זהו לזרוק לפח האשפה, ולשרוף כל היקר וכל ההשקעה שמשקיעים,
שהשקיעו ושישקיעו, להפקיר ולזהם ולאבד לדעת.

וזה לא יתכן.

והנה מוטל על כל מי שיש לו השפעה על זולתו לפקוח את עיניו ולהזהירו,
וכבר אמרו (כתובות יז,א) לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות – ולא מעורבבת, וכנודע.

וזה בחי' "וראה הכהן" היינו הצדיק, מנהיג ומדריך,

"והנה פשתה המספחת" דהיינו שמתפשטת השפעה הלא רצויה של המשפחה – מספחה,

"וטמאו הכהן צרעת היא", היינו שהצדיק הנ"ל יסביר טומאת וסכנת
ההתקרבות לדרכיהם והשקפותיהם הטמאות – כי צרעת היא.

ולמזהיר ולנזהר שלומים תן כמי נהר.

בברכת התורה וכטו"ס
שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת "נצח מאיר"

הראה עוד

מאמר מקושר