איך לעשות משפט צדק ?? פרשת שופטים

איך לעשות משפט צדק בין אדם לחבירו בין איש לאישתו? תתפלאו לא צריך ללמוד שנים משפטים עבור זה אלא הפוך צריך שנים לעבוד על המידות שלך כדי להגיע לזה ! מתוך פרשת השבוע של בית המדרש של חסידי ברסלב – שי עולמות להרה"ח ויזנפלד שליט"א ראש הישיבה.

(דברים טז-יח) "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך.. ושפטו את העם משפט צדק".

כתב האור החיים הקדוש, וז"ל: ולא אמר "בצדק", כאמרו (במקום אחר) בצדק תשפוט עמיתך (ויקרא יט-טו),

(אלא) כאן העיר הערה גדולה לחפץ לשפוט בצדק, והוא:

כי כשירצה לעמוד הדיין על משפט האנשים אשר להם הריב, יהיה בסדר זה שיעביר מבין עיניו שני הנושאים (כלומר שני הבעלי דינים המתדיינים, שהם הנושאים של הדיון שלפניו) ולא ילביש (ולא יְיַחֵס) משא ומתן ההלכות שיעשה, באנשים אשר להם הריב, לומר "כפי זה – יתחייב פלוני, וכפי זה – יהיה להיפך,

אלא יעשה עיונו וצדדי ההלכה, כאילו אין אדם שצריך להוראה זו עתה, אלא לעמוד על הדין לדעת הלכות התורה (כלומר שאל יחשוב על התובע והנתבע, מי הם, ומה ההשלכות של פלוני שיצא חייב, או להיפך, אלא ידון עצם דין הדיון ללא קשר עם אף בן אדם),

ואחר שיעמוד עליו בדרך זה, מה שיעלה במצודתו ידון בו לבעלי דינים, יזכה הזכאי, ויחייב החייב.

והוא שנאמר ,"ושפטו את העם משפט צדק", פירוש כבר הוא משפט בפני עצמו, (ללא קשר עם שום בן אדם, או איש המוכר לו). וזה יהי' "משפט צדק".

אבל זולת זה, כשיעריך בדעתו בעת שמזקק ומצרף הדין לבעלי דינים, על כל פנים יהיה אחד יותר מתקרבת דעתו אליו, ולא יצא המשפט צדק, ובפרט המשפטים התלויים בשיקול הדעת (כגון: כשיש מחלוקת הפוסקים, ויש צדדים לכאן ולכאן, או בשודא דדייני (כתובות פה:) שהדיין מכריע לפי ראות עיניו והסתברותו) ובהטיה מועטת בנקל יטה דעתו. ע"כ.

והנה יסוד זה לא נוגע רק לדיינים היושבים על מדין, אלא הדבר נוגע לכל איש ואישה, יום יום ממש, הלא תראה כשאחד מצאצאי האיש או האישה מעורב באיזה סיכסוך או כשהיה איזה סיפור בין ילדים קטנים – דרך העולם באופן אוטומטי להצדיק בכל דרך וסברת שרץ, את בנו/בתו, ולהרשיע את חבירו / שכינו וכו'

הן בסיפור שקרה בגן הילדים או בבית ספר, או בבנין או בשכונה, או בבית הכנסת, או בחצר בית הכנסת או ברחוב, תמיד דרך העולם להצדיק את בנם, ולהרשיע ולמלאות רפש וטיט על זולתו.

וכן אישה שיש לה חברה טובה ויש לה קשרי ידידות ממש עמה, או קרובה שלה, כששומעת סיפור וסיכסוך, בין רֵעָה או קרובה לבין זולתה, תסביר באין סוף הסברים למה ידידתה / קרובה צודקת והשניה להיפך ממש.

ולפעמים אף מנהלות מלחמת עולם עקב כך.

וכן בדרך כלל בעל מצדיק את אשתו (ובפרט בעניני ממון, שזה בעצם נוגע לכיסו ממש), ואישה מצדיקה את בעלה, ויודעים להסביר שאיזה נוכל ורשע הוא הצד שכנגד.

וכן באינסוף שאלות הלכתיות הנוגעות בממון, או סיפורים הנוגעים בהלכות דרך ארץ, ובעניני מידות שכל אדם מעורב בהם, ובאופן אוטומטי אדם מצדיק את עצמו ומפליל שכנגדו, באמת אסור לנהוג כן.

והדבר הוא שלא לרצון ה', אלא נגד רצונו יתברך, ותמיד במיקרים שכאלה וכיוצא בהם, צריך האדם להסתכל על עצם הסיפור והדיון ללא קשר עם שום אדם, איך היה מכריע ופוסק הדברים.

ואשרי מי שזוכה לסלק כל הנגיעות הצידה ולדון דין אמת – ואם הנגיעות הם בשטח – צריך להסתלק מהדיון לגמרי ולהעבירו למי שאינו נוגע בדבר וראוי להכריע.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת "נצח מאיר"

ביום הדין ידונו את האדם על השליטה עצמית שהייתה לו

עדינות הנפש היא שורש נשמת היהודי ובני תורה

ריבונו של עולם איפה הרחמים? השופט כל הארץ – לא יעשה משפט?!