עובדים בגלל העוונות ופרנסה מן השמיים
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר ויקהל | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
עובדים בגלל העוונות ופרנסה מן השמיים – פרשת השבוע ויקהל. מאת ראש בית המדרש של חסידי ברסלב מאיר, ירושלים. חיזוק בענייני פרנסה.
עובדים בגלל העוונות ופרנסה מן השמיים
(שמות לה-ב) "ששת ימים תֵעָשֶֺה מלאכה". 'תַעַשֶֺה מלאכה' לא כתיב, אלא "תֵעָשֶֺה מלאכה", כאילו המלאכה נעשית מאיליה ולא על ידי ריבוי השתדלותו.
כי כשיש סייעתא דישמיא, המלאכה, אפילו היתה קשה – נעשית קלה, והכל זורם במהירות ומתוך חדוות העשיה, או נעשית על ידי אחרים עבורו, וכמ"ש (ישעיה סא-ה) ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני נכר איכרים וכרמיכם, ואתם כהני ה' תקראו.
ואמרו חז"ל (ברכות לה, ב) ואימתי יעמדו זרים וירעו צאנכם?
אלא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, מלאכתן נעשית על ידי אחרים.
ובזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום – מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר (דברים יא-יד) ואספת דגנך.
ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידם [והם עובדים גם בשביל אחרים], שנאמר (דברים כח-מח) ועבדת את אויביך.
ואמרינן (ברכות לב, ב) חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת, ומתפללים שעה אחת, וחוזרים ושוהים שעה אחת.
וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפילה, תורתן איך משתמרת? ומלאכתן איך נעשית? אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת [ובירושלמי גרסינן "תורתם מתברכת"] ומלאכתן מתברכת.
ואמרו (שם לה, ב) דורות הראשונים עשו תורתן קבע, ומלאכתן אירעי, וזו זו נתקיימה בידן.
ואמרו (שבת קיד, א) תלמיד חכם, בני עירו מצווים לעשות מלאכתו.
ואמרינן (קדושין פב, ב) רבי מאיר אומר לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה, ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו, שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותו.
ואמרו (מדרש תנחומא, ויצא יג) צריך אדם לעמול ולעשות בשתי ידיו, והקב"ה שולח ברכתו.
ואמרו (תוספתא ברכות פ"ו) אין הברכה שורה אלא במעשה ידיו של אדם.
ואמרו (ברכות סג, א) כל המשתף שם שמים בצערו, כופלין לו פרנסתו, ופרנסתו מעופפת לו כציפור.
ואמרו (שבת קן, ב) מעשה בחסיד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו, ונמלך עליה לגודרה, ונזכר ששבת הוא ולא גדרה, ונעשה לו נס, ועלה בו צלף, וממנה היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו.
ואמרינן (תענית ב, ב) ג' מפתחות בידו של הקב"ה.. אף מפתח של פרנסה.
ואמרינן (כתובות סז:) תנינא (תהלים קמה,טו) עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו. 'בעתם' לא נאמר, אלא "בעתו", מלמד שכל אחד ואחד נותן הקב"ה פרנסתו בעתו.
ואמרו (קדושין פב.) ר' שמעון בן אלעזר אומר ראית מימך חיה ועוף שיש להם אומנות, והן מתפרנסים שלא בצער, והלא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני – אינו דין שאתפרנס שלא בצער, אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי.
ואמרו (ב"ר כ-ט) הקיש גאולה לפרנסה, ופרנסה לגאולה, מה גאולה פלאים, אף פרנסה פלאים. עיי"ש.
ואמרו (ויק"ר לה-ב) אף על הפרנסה השיבו (הקב"ה ליעקב אבינו) דכתיב (בראשית כח-טו) כי לא אעזבך, ואין לשון עזיבה האמורה כאן, אלא לשון פרנסה (ומן השמים).
ואמרינן (מכילתא בשלח-טו) מי שברא יום, ברא פרנסתו.
ויהי רצון שנזכה לסייעתא דישמיא ברוחניות ובגשמיות.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
