במלאכה מקבלים שכר לפי התוצרת, אולם בעסק התורה השכר לפי העמל

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר בחוקותי | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

שיעור תורה בספרי ברסלב, עמל התורה, עסק התורה

עלון לשבת פרשת בחוקותי – לקראת חג השבועות, מכתב חיזוק בלימוד התורה ועסק התורה לבני דורינו, מאת ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר".

(ויקרא כו-ג) "אם בחוקותי תלכו". פרש"י שתהיו עמלים בתורה. ומקור של רש"י הוא בתורת כהנים (כאן), ושם איתא בזה הלשון, אם בחוקותי תלכו, מלמד שהקב"ה מתאווה שיהיו ישראל עמלים בתורה. ע"כ.

עסק התורה | פרשת בחוקותי

והנה ה"עמל" הוא הטורח, ויש בעסק כמה מיני סוגי עמל, כי העמל הוא היפך העצלות, כי מטבעו האדם עצלן בכל סוגי העצלות, והכלל שבמקום לעמול מתעצל האדם ומעדיף את המנוחה הקלוקלת והמקוללת, וכמ"ש תאות עצל תמיתנו.

וכתיב (שם כד-ל) על שדה איש עצל עברתי, ועל כרם אדם חסר לב, והנה עלה כולו קמשונים, כסו פניו חרולים וגדר אבניו נהרסה, ואחזה אנכי אשית לבי לקחתי מוסר, מעט שנות, מעט תנומות מעט חיבוק ידיים לשכב, ובא מתהלך רֵישֶךָ ומחסוריך וגו',

וכתיב (שם כ-ד) מחורף עצל לא יחרֺש, ושאל בקציר ואין,
וכתיב (שם כו-יד) הדלת תסוב על צירה, ועצל על מיטתו, טמן עצל ידו בצלחת ולמה להשיבה אל פיו, חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם וכתיב (שם יט-טו) עצלה תפיל תרדמה.
וכתיב (קהלת י-יח) בעצלתיים ימך המקרה, ובשפלות ידים ידלוף הבית.

והברכה מצויה בהיפך מזה דהיינו בהתנערות מהעצלות ולעמול בעסק התורה, הן בעיון דק ונמרץ, הדורש להתמקד ולהתמסר ולשים הרבה כוחות להבין לעומק ובבהירות את הנלמד, הן לשבת במקום אחד, ולא לקום לכל רצון וצורך מדומה, וכן להתמסר לשעות הלימוד, באופן קבוע, ולהזהר מהאבטלה הסמויה.

וכתב הגר"ח מוואלאזין במכתב לנכדו (הו"ד בס' רוח אליהו, דף קד:) וז"ל "תזדרז ללמוד בזריזות וחשק גדול, כי מה שלומדים בעצלות כל היום, יכולים ללמוד בזריזות בכמה שעות, והגיון לבך יהיה בדברי תורה גם בעת האוכל. ע"כ.

וידוע שהגה"צ ר' שמחה זיסל מקלם זצ"ל תיקן בישיבתו שבזמן הלימוד היה אסור להביט אנה ואנה ומחוץ לחלון, או בלומדים אחרים (תנועת המוסר ח"ב, דף 190).

וכתב בספר בנין עולם (בדפים הראשונים) שצריך זריזות גדולה להקדים הלימוד אפי' ברגע, וכן להמשיכו אפי' רגע קטן, ואל יתעצל בשום אופן לפתוח ספר עיי"ש.

אמרו חז"ל (סנהדרין צט:) אדם לעמל יולד (איוב ה) – לא לעמל מלאכה אלא הוי אומר לעמל התורה נברא. כולהו גופי דרופתקי – טובי, לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא.

ואמרו (שם קיא.) שרב ראה אחד שחופף ראשו ומעדן עצמו – בשעה שהיה לו ללמוד והוכיח אותו בזה"ל, לא תמצא תורה במי שמחיה עצמו עליה (פי' בכייפים ובמנוחה). ואמרו (שבת פג:) אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה.

וז"ל הרמב"ם (ה' תלמוד תורה פ"ג הי"ב) אין ד"ת מתקיימים במי שמרפה עצמו עליהן, ולא באלו שלומדים מתוך עידון ומתוך אכילה ושתיה, אלא במי שממית עצמו עליהן ומצער גופו תמיד ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה, ועיי"ש בהמשך דברים שהם קילורין לעיניים.

ואיתא בירושלמי (פא"ה פ"א ה"א) כי היא חייכם (דברים לב-מד), אימתי? כאשר אתם יגעים בו.
ואמרו (ברכות ו:) אגרא דשמעתתא סברה. פרש"י שהוא יגע וטורח ומחשב להבין טעמו של דבר.
והט"ז (או"ח סי' מ"ז סוף סק"א) פירש ברכת התורה "לעסוק בדברי תורה" דרך טורח דוקא … דרך משא ומתן של פילפול,
ובחסד לאברהם (מעין ב.נהר כח) כתב בענין עסק התורה בלי הבנה ופילפול, דע שאם תהי' עוסק כל ימיך בתורה בלי להשכיל בה, רק שתקרא בה, הנה בזה אתה אוכל החיטה עם הסובין, והמוח עם הקליפה, והעוסק בלי הבנה כל מה שאפשר בידו – מחזיק הקליפות ומעמידן.

ועיין בחפץ חיים (עה"ת-כא) שבמלאכה מקבלים שכר לפי התוצרת, אולם בעסק התורה השכר לפי העמל, עיי"ש.

ויהי רצון שנזכה תמיד לעמול בתורה.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר