פשרה ומידת הוותרנות היא יסוד גדול לשלום | פרשת השבוע ואתחנן

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק ואתחנן לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

וזהו (דברים ו, יח) “ועשית הישר והטוב בעיני ה’ אלקיך”.

פסוק זה חשוב מאד מאד, עד כדי כך שכל חומש דברים שהוא תמצית כל התורה כולה נקרא על שם הפסוק הזה, שהוא כלל גדול בתורה, וכמ”ש חז”ל (ע”ז כה.) כתיב (שמואל ב-א,יח) ויאמר ללמד בני יהודה – הנה היא כתובה על ספר הישר. מאי “ספר הישר”? רבי אליעזר אומר זה ספר משנה תורה ואמאי קרי ליה “ספר הישר”? משום דכתיב ביה “ועשית הישר והטוב בעיני ה'”.

רש”י פירש וז”ל הישר והטוב – זו פשרה לפנים משורת הדין. ע”כ. ובכתבי יד ובדפוס ראשון של פרש”י, וברמב”ן איתא זו פשרה ולפנים משורת הדין (והרמב”ן הביאו בשם מדרש רבותינו – ובלשון הזה נמצא רק ברש”י ולא בחז”ל. וראה בב”ק ק., ובב”מ טז:) ולפי זה הם שני ענינים נפרדים א) עשיית פשרה, ב) להתנהג לפנים משורת הדין.

פשרה ומידת הוותרנות היא יסוד גדול לשלום | פרשת השבוע ואתחנן

והנה ה“פשרה” הוא הויתור החלקי למען השלום, שלא מצא הקב”ה כלי מחזיק ברכה יותר מהשלום כמ”ש חז”ל (סוף מס’ עוקצין). והקב”ה כביכול בכבודו ובעצמו עוסק בעשיית פשרה, כמ”ש חז”ל (ברכות י.) אמר ר’ המנונא מאי דכתיב (קהלת ח-א) מי כהחכם ומי יודע פשר דבר – מי כהקב”ה שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים, בין חזקיה לישיהו. עיי”ש.

ונפסק בשו”ע (חו”מ סי’ יב-ס”ב) וזה לשונו: מצוה לומר לבעלי הדינים בתחילה ‘הדין אתם רוצים, או פשרה’, אם רצו בפשרה – עושים ביניהם פשרה. וכמ”ש חז”ל (סנהדרין ו:) אמר רב, הלכה כר’ יהושע בן קרחה, דאמר מצוה לבצוע. והוסיף השו”ע לפסוק, וז”ל וכל בית דין שעושה פשרה תמיד – הרי זה משובח. ע”כ.

ואמרו (סנה’ ה.) הדין בג’ ופשרה בב’, ויפה כח פשרה מכח הדין. עיי”ש. ואמרו (שם) ריב”ק אומר מצוה לבצוע שנאמר (זכריה ח – טז) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם, איזהו משפט שיש בו שלום? הוי אומר זו ביצוע [פשרה]. וכן בדוד הוא אומר (ש”ב ח – טו) ויהי דוד עושה משפט צדקה, איזהו משפט שיש בו צדקה? – הוי אומר זה ביצוע. ואמרו (שם לב:) צדק צדק תרדוף (דברים טז,כ) אחד לדין, ואחד לפשרה.

ואמרו (מכילתא, יתרו יח) ושפטתי בין איש ובין רעהו (שמות ח-טז), בין איש – זה הדין, “ובין רעהו” – ששניהם נפטרים זה מזה כרעים. ועוד אמרו (שם) ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלקים (שמות יח-כא) – אלו שעושים פשרה בדין ואמרו (מדרש שמואל ז) אם יחטא איש לאיש ופללו אלקים – בית דין עושים פשרה ביניהם – ובענין להתנהג לפני משורת הדין אמרו (מכילתא יתרו, יז – כ) והודעת להם את הדרך ילכו בה, ואת המעשה אשר יעשון (שמות יח-כ) – זה לפנים משורת הדין – שאדם מוכן לוותר משלו.

והוותרנות היא בכלל עין טובה, ולב טוב והיא המעולה שבכל המידות [וכמ”ש חז”ל (אבות פ”ב-מ”ט) צאו וראו איזהו דרך ישרה שידבק בה האדם? רבי אליעזר אומר עין טובה  וכו’ (עיין בפנים באריכות מאמר המלא על רע עין ועין הרע) רבי אליעזר אומר לב טוב,עיי”ש.], ואמרו (מגילה כח.) שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה במה הארכת ימים, אמר להם.. ותרן בממוני הייתי. ואמרו (ב”ב טו:) איוב וותרן בממונו היה, ואמרו (סנהדרין קב:) אחאב וותרן בממונו היה, ומתוך שהנה תלמידי חכמים מנכסיו – כיפרו לו מחצה.

ואמרו (בראשית רבא נ”ג-י”ג) ביתו של אברהם אבינו וותרנים היו. ואמרו (במדב”ר ה) לימדה אותך התורה, שתהא וותרן בתוך ביתך. והוא כלל גדול בשלום בית, ואמרו (מדרש משלי יא) אם ראית אדם מפזר מעותיו לצדקה – הוי יודע שהוא מוסיף. וכן אמרו חז”ל (יומא כג.) המעביר על מידותיו – מעבירים על כל פשעיו. והעושה כן אהוב למעלה ונחמד למטה. ומי שגדל והתחנך לעמוד תמיד על שלו, ושמגיע לו תמיד, קשה לשנותו אח”כ, ואני במו עיני ואזני ראיתי ושמעתי נשים כשרות צנועות וירא’ שמים שמחנכים את צאציהם וצאן קודשם מילדותם הרך, להיות וותרנים, ואשרי להן.

בברכת התורה וכטו”ס

הר’ שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

ישיבת נצח מאיר ירושלים

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה

ניתן להקדיש להצלחה וברכה ולע”נ

052-565-2005 או דרך האתר בדף התרומות

פדיון נפש מסוגל להמתקת הדינים מעל האדם - כנסו הייעוץ חינם

מאמר מקושר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *