קנאה לא תביא לך אושר בחיים | פרשת השבוע יתרו

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר יתרו | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

וזהו (שמות יח-יא) “עתה ידעתי כי גדול ה’ מכל האלקים, כי בדבר אשר זדו עליהם”.

ופרש”י כתרגומו [וז”ל ארי בפתגמא דחשיבו מצראי למידן ית ישראל, ביה דנינון ע”כ] במים דמו לאבדם, והם נאבדו במים. ע”כ.

וכן אמרו חז”ל (סוטה יא.) כי בדבר אשר זדו עליהם – בקדירה שבישלו בה נתבשלו.

וכן כתוב בפ’ עדים זוממים (דברים יט, יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו, וביערת הרע מקרבך.

וכמו שנפסק (רמב”ם ה’ עדות פי”ח ה”א) מצות עשה לעשות לעדים זוממים כמו שרצו לעשות בעדותם, אם העידו בעבירה שחייבים עליה סקילה – נסקלים, ואם בשריפה – נשרפים וכן שאר המיתות. ואם העידו במלקות – לוקה כ”א מהן, כשאר מחוייבי מלקות. ואם העידו עליו לחייבו ממון – משלשין הממון ביניהם כפי מנין העדים, ומשלם כל אחד ואחד חלק המגיע לו.

מידה רעה ושמה קנאה ואין בה שום תועלת

וכן מצינו במידה המגונה מאד ששמה “קנאה” אשר כל העולם כולו נכשל בה, וכמ”ש שלמה המלך (קהלת ד, ד) וראיתי אני את כל העמל ואת כשרון המעשה, כי היא קנאת איש מרעהו, גם זה הבל ורעות רוח. ורק לעתיד לבוא תתבטל, וכמ”ש (ישעיה יא-יג) וסרה קנאת אפרים – אפרים לא יקנא את יהודה, ויהודה לא יצור את אפרים.

ויש במידה הזאת טיפשות ורשעות, טיפשות כמ”ש במסילת ישרים (פ”ד) שהקנאה תיפול רק בחסרי הדעת, והרחיב בפרק יא, שהקנאה אינה אלא סכלות, כי המקנא לא מרוויח לעצמו כלום, וגם לא מפסיד למי שהוא מתקנא בו

[ואדרבא איתא בספה”ק שהמקנא בחבירו גורם לפעמים שחבירו יעלה עוד ועוד בגדולה, והוא ירד עוד ועוד מטה]

אלא מפסיד לעצמו, וכמאמר הכתוב (איוב ה) ופותה – תמית קנאה.

וכתיב (משלי יד) ורקב עצמות קנאה.

אמרו חז”ל (אבות פ”ד-כא) הקנאה והתאוה והכבוד – מוציאים את האדם מן העולם.

וגם יש בקנאה משום רשעות – כי המקנא רוצה שיהא רע לחבירו, או עכ”פ רוצה שתפסק הטובה ממנו, ואין הוא מפרגן לו, לא גדולתו וכבודו, ושדרוגו הממוני והרכושי, ומעמדו בחברה, והנחת שיש לו ממשפחתו, והטוב שיש לו בחיים באיזהוי בחינה, יותר ממנו ומעמדו, ומצבו, וזהו ‘רשעות’ של ממש.

וע”כ המקנא הוא גם רשע וגם טיפש, וכנ”ל, ומאומה לא ירוויח, רק יפסיד ויפסיד, ויאוכל את לבו, עד שיתקן מידותיו הרעות וחשיבתו והשקפותיו הקלוקלות.

כי זה כלל גדול בתורה ובכל ימי חייו ובכל המעשים של האדם, שהשם יתברך מתנהג עם האדם – במידה כנגד מידה, (כמ”ש חז”ל שבת קה: ועוד), והאדם לוקה ונענש באותו דבר שחטא ופשע, והוא חסד גדול מאת הבורא יתברך שמו, כדי שהאדם שמגיע אליו צרה ועונש, ידע ויקבל אינדיקציה על מה קיבל העונש ולמה באה לו הצרה, ועי”ז יפשפש וימשמש במעשיו ויחזור בתשובה שלימה,

וכמ”ש רבינו הקדוש מברסלב [ליקוטי מוהר”ן ח”א סי’ קפז] על הפסוק (תהלים סב-יג) ולך ה’ החסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. וזה כלל נפלא, שעובד בפשטות, וכמו שרואים בחוש ובמציאות היומיומית.

ויהי רצון שנזכה לעבוד את ה’ מתוך שמחה ומידות טובות, ונפרגן לכל אחד כל טוב, ונשמח בטובות חבירינו.

בברכת התורה וכטו”ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

לחץ בקישור הבא להורדה והדפסה – עלון לשבת ישיבת נצח מאיר פרשת יתרו

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה