הרוח חיים אצל הצדיקים כי הם יודעים לחיות באמת | פרשת ויקרא
בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר ויקרא | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
הרוח חיים אצל הצדיקים כי הם יודעים לחיות באמת על כן אשרי מי שמקורב לצדיקי אמת ומתחמם באורם. מאת ראש ישיבת ברסלב "נצח מאיר" פרשת ויקרא.
הרוח חיים אצל הצדיקים
(ויקרא א-א) "ויקרא אל משה". "וַי קַר אל משה", אוי לו למי שקר ביחס לצדיק האמת, ומתרחק ממנו, או מאנשיו או מעצותיו והדרכותיו.
כי כל חיי העולם הנצחי תלויים בזה, ואוי לו למי שמושיט כתף קרה.
ועוד יותר וַי וַי לו – אם מתנגד לצדיק האמת, כי המתנגדים והחולקים על הצדיקים האמיתיים הם מקבלים הרוח חיים שלהם מהרב דקליפה, כי יש רב דקליפה וס"א כנגד הרב דקדושה, כי (קהלת ז-יד) את זה לעומת זה עשה אלקים,
וע"כ הם גדולים בשעתן בחי' רוח סערה, אבל הוא רק לפי שעה, וע"כ בחייהם קרויים מתים, כי אין להם רוח חיים אמיתי דקדושה, כי זה נמשך רק ע"י צדיקי אמת דייקא כמבואר כ"ז בדברי רבינו הק' (ליקו"מ קמא ח-ג).
וע"י התקרבות לצדיקים – מבטלין הגאווה שהוא ע"ז, וזוכים לאמונה שלימה וכו', ועי"ז זוכים לשמחה גדולה שעי"ז ממתיקים דינים, וזוכים לחכמה וחיים ואריכות ימים ולהשגת התורה בנגלה ובנסתר, כמבואר בדברי רבינו ז"ל (שם ט-ה).
ועוד איתא בדברי רבינו ז"ל (שם ח"א יג-ד) שע"י שבאים לצדיק, עי"ז ממשיכים השגחה שלימה,
ועיי"ש עוד בהמשך (אות ו) שיש נפשות שהם פגומות מאד מאד, ואפילו כשבאים אצל הצדיקים האמיתיים, אעפ"כ עדיין משוקעים בכל התאוות ועדיין לא יצאו מחול אל הקודש, אפילו כחוט השערה.
ונפשות כאלו בודאי אי אפשר להעלותם ולחדשם, אבל יש צדיק שגדול במעלה נפלאה ונוראה כל כך, עד שאפילו נפשות פגומות כאלו – הוא יכול להעלותם בבחינת עיבור ולחדשם לטובה.
על כן מי שיודע בנפשו שפגם מאד ורוצה לחוס על חייו ולחזור לשם יתברך – צריך לבקש ולהתחנן מאד לפני השי"ת שיזכה ברחמיו להתקרב לצדיק כזה, שיהי' גיבור כל כך שיוכל להעלות ולחדש גם נפשו לטובה.
אשרי הזוכה למצוא צדיק כזה.
עוד מבואר בדבריו הקדושים (ליקו"מ קמא, סי' יז, א-ב) שיראה ואהבה אי אפשר לקבל, כי אם ע"י צדיקי הדור.
וכשנחשך אצל אחד היראה והאהבה, זהו מחמת שנתחשך אצלו אור הצדיק ואף שבאמת, הצדיק מאיר בכל העולמות, מכל שכן בעולם הזה, אעפ"כ אצלו – אינו מאיר כלל, מגודל החושך שלו.
ואף שהוא אצל הצדיק ויושב אצלו – אינו יכול לטעום ולהבין ולראות אורו הגדול, שעל ידו יבוא לתכלית הטוב והנצחי.
וכל זה הוא מחמת המעשים רעים שלו, שעי"ז נחשך שכלו בכסילות, דהיינו דעות והשקפות נפסדות ועקומות, והוא נדמה בעיניו שהוא חכם גדול, ונופלים עליו קושיאות על הצדיק האמת.
אבל כל אלו הדעות הנפסדות והעקומות וה"חכמות" כאלו – הם כולם שטות וכסילות גמור, שמחמת עכירת המעשים נתחשך שכלו בכסילות, ועי"ז נתחשך אצלו אור הצדיק, ומחמת זה אין להם יראה ואהבה.
ומבואר עוד (שם יח, א-ב) שיש תכלית ולזה התכלית יש עוד תכלית אחר גבוה מעל גבוה, והעיקר הוא התכלית האחרון שהוא שעשוע עוה"ב.
אבל אין מי שיוכל להשיג ולתפוס במחשבתו התכלית הזה, כי אם הצדיקים וכל יהודי לפי שרשו שיש לו בצדיק כלומר בתוך נשמת הצדיק, כן מקבל ממנו זה התכלית, עיי"ש.
ומבואר עוד (שם כב,ד) שא"א לבוא לאמונה שלימה, שהוא עיקר הכל, והוא כלליות הקדושה כ"א ע"י התקרבות לצדיקי האמת.
עוד מבואר (שם כג-ב) שע"י התקרבות והתקשרות לצדיק האמת, ניצול מתאוות ממון שהיא ע"ז, חושך, מיתה וכו', וניצול ממרירותא דעלמא, שהוא דאגות וטירדות ממון והפרנסה, שמבלה ימי חיי רוב בני אדם, וזוכה לשמחה ולהיות שמח בחלקו ולהיות מאיר על עצמו אור פני מלך חיים.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת "נצח מאיר"
