פרשת השבועפרשת השבוע תשע"ח

תוכחה

פרשת השבוע האזינו מאת ראש ישיבת ברסלב

מורים מחנכים הורים – שרוצים להצליח בחינוך יעיל ומתקבל – חייבים לקרוא ולעבור קורס מקוצר בקריאה של מאמר פרשת השבוע של ראש ישיבת ברסלב על תוכחה.

תוכחה | פרשת השבוע האזינו

בס”ד. ירושלים עיה”ק תו”ת בב”א, יום ו’ עש”ק לסדר פרשת האזינו.
לכבוד… אחדשה”ט! בעזרת השי”ת אכתוב לך משהו הקשור עם פרשת השבוע.

וזהו (דברים לב-א,ב) “האזינו השמים ואדברה, ותשמע הארץ אמרי פי,
יערוף כמטר לקחי, תזל כטל אמרתי, כשעירים עלי דשא, וכרכיבים עלי עשב”.

משה רבינו לפני הסתלקות הזהיר את כלל ישראל על קיום התורה,
והזהירם בהזהרות קשות על השלכות חמורות אם יעזבו את התורה או יזלזלו בדבריה. ואמר דבריו בלשון תוכחה ומוסר.

ישיבת ברסלב,הרב שמעון יוסף הכהן,צדיק,הרב
הרב מעביר שיעור יישוב הדעת והדרכה

והנה התוכחה מטבעה כדי שתתקבל צריכה להיות מורכבת משתי בחינות,
דיבורים קשים (בחי’ ואדברה), ודיבורים רכים (אמרי פי, אמירה רכה),
ובכלל הנ”ל יש לשלב בתוכחה את המקל (אם לא ישמעו), ואת הגזר (אם ישמעו לדברי התוכחה),

שזה בחי’ “יערוף כמטר לקחי”,

אע”פ שהמטר הוא הגשם, הוא חיים  לעולם
(מספק מי שתיה הכ”כ נצרכת, ושהחיים תלוים בה, וכן המטר מגדל ומצמיח גידולי הקרקע, פירות וירקות וקיטניות וכו’, וכן עי’ ניתן להתרחץ וכו’),
מ”מ יש עצבים בו, כגון הולכי דרכים ומי שהיה בורו מלא יין וכו’ כדפרש”י, כן יש רבים שלא אוהבים את התוכחת חיים, וקשה להם להכיל אותה,
אם משום שנאמרת בביטויים קשים, אם משום שנאמרת בצורה ישירה, או משום סיגנונה, או משום הפגיעה בכבודו האישי של השומע,
ולפעמים משום שמפרשים את דברי המוכיח, על דברים וכוונות שלא היו ולא נבראו.
אע”פ שהמוכיח מתכוון לשם שמים ולטובת השומע, כדי ליישר דרכיו ומעשיו ודיבוריו והשקפותיו העקומים,
ואע”פ שיתכן שאומר דברי אמת במאה אחוז, ואע”פ שרוצה להציל את השומע מבאר שחת ולהעמידו על קרן אורה,
מ”מ מכיון שמעבר לשכל יש ג”כ רגש, והשומע דברי תוכחה הוא נמצא במצב רגיש ולא נעים, על כן על פי רוב קשה לו לקבל את הדברים,
(ויתכן ג”כ שיכחיש ויסתור את הדברים ויתנגד אליהם ואף יטור טינה ושנאה לאמרן, ואף ילחם כנגד)

כללי זהירות

ועל כן על פי רוב יש להזהר מלהשתמש עם ביטויים קשים ופוגענים וישירים,
ואם אין ברירה – עכ”פ ישלב שוב ושוב דיבורים רכים מכבדים ונעימים לשמוע בבחי’ “תזל כטל אמרתי”
וכמ”ש חז”ל (כאן בספרי והו”ד בפרש”י) שהטל הכל שמחים בו.
כן יש להתבטאות בדברי המוסר באופן שהשומע ישמח וירצה לקבל, דהיינו לשלב בדבריו מילתא דבדיחותא והומור,
להזהר מאד מלפגוע בכבודו, ולומר שלאדם נחמד כמוהו לא מתאים סיגנון דיבור ומעשים כאלה,
וגם לעת הצורך גם מותר להחניף לו קצת, באופן שמהחנופה לא ישתלשל שום דבר שלילי, ולא תהי’ הסכמה על שום דבר שהוא נגד רצון ה’,
וְשְיָבִין שלאדם נבון וחכם כמוהו לא יאה ולא נאה התנהגות שכזאת.

וגם לתת לו להבין הדבר הברור מאיליו, שכל הדיבורים שנאמרים הם אך ורק לתועלת השומע,
וחלילה שיווצר מצב שיחשוד השומע, שהמדבר, לצורך ולתועלת עצמו הוא דורש.

הבדל בין ציבור ויחיד

ובענין התוכחה יש ג”כ הבדל גדול אם השומע, שומע בכלל הציבור ותוכחה כללית,
לבין אם השומע שומע רק הוא לבדו והדברים נאמרים רק לו באופן אישי וישיר,
כי אזי צריכים להאמר בסיגנון הרבה יותר מעודן ומכבד.
שזה בחי’ “כשעירים על דשא, וכרכיבים עלי עשב”
וכדפרש”י ששעירים הוא לשון רוח סערה, ודשא הוא כללות ו’ציבור’ העשבים.

כלומר כשהדברים נאמרים לצבור ולא אופן אישי, ניתן לפעמים לומר את הדברים בסיגנון רוח סערה,
ואילו ליחיד חייבים לדבר עמו הרבה יותר בנחת ונועם בבחי’ “כרביבים עלי עשב”.
וכדפרש”י שעשב היינו שכל מין ומין לעצמו קרוי עשב (לעומת דשא, וכנ”ל)
היינו שליחיד יש לדבר בבחי’ רביבים ורסיסים דקים ועדינים ונעימים.

ויהי רצון שתמיד תהיה נכונות מצידנו לשמוע ולקבל דברי מוסר ותוכחה לטובתינו הנצחית.

בברכת התורה וכטו”ס
ראשי ישיבת ברסלב מאיר
הרב שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

תרומות לישיבה יתקבלו בברכה

ניתן להעביר דרכינו פדיון נפש או פדיון כפרות

050-4161022

תנור,עוף,סעודות מצווה

תגים
הראה עוד...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Close