מרגישים חסומים? איך פותחים חסימות רוחניות וגשמיות?

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר ראה | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

כבוד הרב אני מרגיש חסום/ה מה לעשות? איך פותחים חסימות ברוחניות וובגשמיות להצלחה וברכה? רבינו נחממן מנותן עיצה ממש פשוטה…

חסימות רוחניות, חסימות בפרנסה וזוגיות וכל השאר…

(דברים טו-ח) וזהו "כי פתוח תפתח את ידך". איתא בדברי רבינו הקדוש מברסלב (ליקוטי מוהר"ן תנינא, סי' ד) כי כל העבודות וכל התשובות, כל מה שרוצים לעשות איזה עובדא בעבודת ה', כמה קלין של "אוי" ו"אבוי", וכמה גניחות, וכמה נפילות (בכת"י איתא "כמה כריעות") והטיות (היינו תנועות משונות שעושים יראי-ה' בעבודתם) צריכים לעשות קודם שעושים איזה עובדא.

ועיקר בהתחלה, שאז קשה מאד, כי כל ההתחלות קשות (מכילתא, פ' יתרו, והובא בפרש"י שם).

וצריכים כמה קלין, וכמה גניחות וכו' קודם שמתחילין איזה התחלה, וגם אחרי כן לאחר ההתחלה – גם כן אינו בא בנקל עבודת ה', וצריכים כמה יגיעות וכמה תנועות כנ"ל קודם שזוכים לעשות איזה עובדא שיהיה לה הידור.

אך ההתחלה קשה מאד כנ"ל. כי עיקר תולדותיהם של צדיקים – הם המעשים טובים שעושים (תנחומא פ' נח, הובא בפרש"י שם).

נמצא שהמצוות ומעשים טובים וכל עבודת ה' – הם בחינת הולדה. וקודם ההולדה – כמה כמה קלין, כמה חבלי לידה וצירים יש ליולדת קודם שיולדת ההולדה, ובפרט מבכירה, דהיינו הולדה ראשונה של האישה, שאז קשה עליה מאד, כמ"ש (ירמיה ד) צרה כמבכירה, שזה בחי' ההתחלה, בחי' כל ההתחלות – קשות, כנ"ל.

וצדקה – היא תמיד התחלה, בבחינת "פתוח תפתח", שאפילו כשיש פתח והתחלה, הצדקה – היא פותחת יותר ויותר, ומרחבת הפתח יותר, כי כל דבר ודבר מעבודת ה', כשרוצים ליכנס באותו הדרך, ואותה העבודה צריכים לפתוח שם פתח לכנוס באותו הדרך, וזה בחי' כל ההתחלות קשות, מחמת שבהתחלה צריכים לשבור ולפתוח פתח מחדש, על כן קשה מאד,

עבודת הצדקה לפתוח כל סוגי החסימות

וסגולת כח הצדקה להרחיב ולפתוח הפתח יותר ויותר, כשעושים איזה פתח באיזה עבודה ונותנים צדקה, אזי הצדקה פותחת ומרחבת והפתח יותר ויותר, כי הצדקה היא ההתחלה של כל ההתחלות.

וגם בצדקה עצמה יש התחלה, דהיינו כשמתחילין לתת צדקה, שאזי צריכים לשבר את האכזריות להפכו לרחמנות, שזה בחי' (מ"א ג"ז) ואת העורבים ציויתי לכלכלך, וע"כ התחלת הצדקה קשה וכבידה מאד, כי היא התחלה של כל ההתחלות. (* וצריך לזה צריך הרבה תפילות שיזכה האדם שתגיע הצדקה שלו למוקם הנכון שיעשה פירות ולא יקלקל).

א"ה שזה בחי' התחלה המוזכר בצדקה בחי' (ירמיה סא-יא) יצמיח צדקה, בחי' (שם לג,טו) אצמיח לדוד צמח צדקה, בחי' (משלי יא-יח) וזורע צדקה, וכתיב (הושע י'-יב) זרעו לכם לצדקה, וכן מצאנו ל' ביסוס בצדקה, כמ"ש (ישעיהו נד-יד) בצדקה תכונני. וכתיב (משלי טז-יב) כי בצדקה יכון כסא.

וזה בחי' מ"ש חז"ל (גיטין ז.) אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמים – יעשה צדקה, כי הצדקה פותחת פתחי השפע. וזה ג"כ בחי' מ"ש (שם:) אפי' עני המתפרנס מן הצדקה – יעשה צדקה. וכדאיתא בזוה"ק – פ' בהר (ח"ג ק"י:) שבני אמונה אינם חסים על שלהם, ונותנים לעניים ויודעים שהקב"ה יחזיר להם יותר – ולא יאומר האדם אם אתן עכשיו, מה אעשה למחר, כי הקב"ה יתן לו ברכה עד בלי די.

ואמרו (שם, פ' ויצא, דף קנג) שהמשתדל בצדקה, ממשיך ברכה ממקור כל המקורות, ומרבה ברכה לתחתונים ולכל המרכבות ולכל החילות. ואיתא בזוה"ק (פ' קדושים דף פד:) מאן דאשלים לנפשא דמסכינא, אפילו מטו יומי לאסתלקא מעלמא – קב"ה אשלים לנפשיה, ויהיב לי חיין יתיר. ואמרו (ב"ב ט.) כל הנותן פרוטה לעני, מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים – מתברך בי"א.

ואמרו (ויק"ר לד-יב) לעולם אל תהי מצות צדקה קלה בעינך, שהפסדה – כ"ד קללות, ומתן שכרה – כ"ד ברכות.

ואמרו (מדרש שוחר טוב, משלי יא) אם ראית אדם מפזר מעותיו לצדקה – הוי יודע שהוא מוסיף – כי הצדקה פותחת כל הפתחים וכל השערים של שפע ברכה והצלחה, גשמי ורוחני.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

*להצטרפות לקבוצת פרשת השבוע* קבוצה שקטה לקבלת העלון וקטע קריינות של העלון ופרשת השבוע – בקישור הבא https://chat.whatsapp.com/CYTrYaCJ1NL96YtVDxamha‏

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה