תפילה למי שמתגעגע להשם ותורתו | ליקוטי תפילות א תפילה ק

תפילה למי שמתגעגע להשם ותורתו ויש לוו מניעות לשבת ללמוד או בהבנה של הלימוד. גם אם התרחקת אין ייאוש תרים צעקה השם שומע אותך ואם תתפלל כראוי בסוף יתהפך הכל להתקרבות גדולה! מתוך הספר ליקוטי תפילות לרבי נתן מברסלב.

תפילה למי שמתגעגע להשם ותורתו | ליקוטי תפילות א תפילה ק.

“נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת יְהֹוָה לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם. צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים”.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ עֹצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לִי עַכְשָׁיו מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲשֶׁר אִי אֶפְשַׁר לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מֵרִבּוּי הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהָעִכּוּבִים שֶׁיֵּשׁ לִי מִכָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא מְבֻלְבָּל וּמְעֻרְבָּב מְאֹד מְאֹד, רָחוֹק מְאֹד מִשְּׁלֵמוּת הַתִּקּוּן שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת עַל־יְדֵי כָּל מִצְוָה, כִּי בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים, נִתְרַחַקְתִּי מְאֹד מִתּוֹרָתְךָ וּמִמִּצְוֹתֶיךָ, וַאֲנִי דוֹמֶה בְּעֵינַי עַתָּה כְּתוֹעֶה בַּמִּדְבָּר מַמָּשׁ, מְקוֹם חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, אֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת לָשׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהַיָּשָׁר וְהַנָּכוֹן לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, וַאֲנִי הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם הָעוֹבֵר הַזֶּה “כְּאִישׁ שִׁכּוֹר וּכְגֶבֶר עֲבָרוֹ יָיִן, נָע וָנָד”, מְבֻלְבָּל וּמְטֹרָף בְּכַמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת בִּלְבּוּלִים עַל בִּלְבּוּלִים וּמְנִיעוֹת עַל מְנִיעוֹת, הַמּוֹנְעִים וּמְבַלְבְּלִים אוֹתִי מִלְּהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וּלְתוֹרָתְךָ בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר לְכָךְ נוֹצָרְתִּי.

וּמָה אֶעֱשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה, “וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקֹד מָה אֲשִׁיבֶנּוּ”. וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְהַמָּרָה מְאֹד מְאֹד, הַפְּגוּמָה וְהַמְטֹרֶפֶת כָּל כַּךְ כָּל כָּךְ, כִּי אִם עַל־יְדֵי הִשְׁתּוֹקְקוּת וְכִסּוּפִין וְרָצוֹן אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל־יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים עֹצֶם מַעֲלַת הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה.

עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָבִי אָב הָרַחֲמָן, הַגּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת, גָּמְלֵנִי כָּל טוֹב, וּתְזַכֵּנִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלַחְשֹׁק תָּמִיד בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ בְּרָצוֹן חָזָק וְתַקִּיף מְאֹד, עַד שֶׁאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ, לִלְמֹד הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, וּלְהִתְפַּלֵּל וְלוֹמַר תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלַעֲשׂוֹת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם כָּל יְמֵי חַיַּי, וַאֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁיִּהְיֶה הַהֶכְרַח לְהִתְבַּטֵּל עַל פִּי רְצוֹנְךָ, אֲפִלּוּ אִם אֶהְיֶה לִפְעָמִים בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאִי אֶפְשַׁר לִלְמֹד וְלַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָתְךָ שָׁם, תְּזַכֵּנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי חֵשֶׁק וְרָצוֹן חָזָק לִלְמֹד תּוֹרָה וְלַעֲבֹד אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיַּעֲלֶה הָרָצוֹן לְפָנֶיךָ, כְּאִלּוּ עָשִׂיתִי מִצְוֹתֶיךָ וְלָמַדְתִּי תוֹרָתְךָ מַמָּשׁ.

מָלֵא רַחֲמִים, רַחֵם עָלַי וְהֶיֵה בְעֶזְרִי וְזַכֵּנִי שֶׁאַתְחִיל לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמִי לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק וְלַחְשֹׁק תָּמִיד בְּרָצוֹן וְחֵשֶׁק חָזָק וֶאֱמֶת לְתוֹרָתְךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הַחֵשֶׁק וְהַרָצוֹן הָאֱמֶת שֶׁבַּלֵּב, לִלְמֹד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הָעֶלְיוֹן הַנִּכְתָּב עַל הַלֵּב הָעֶלְיוֹן עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר אַתָּה מַקְשִׁיב וְשׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם שֶׁמְּדַבֵּר כָּל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ, וְאַתָּה מְחַבְּרָם יַחַד וְכוֹתֵב מֵהֶם סֵפֶר זִכָּרוֹן בִּשְׁבִיל הַחוֹשְׁבִים בְּלִבָּם וְחוֹשְׁקִים בֶּאֱמֶת לִלְמֹד תּוֹרָתְךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יְהֹוָה אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב יְהֹוָה וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יְהֹוָה וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ.

זַכֵּנִי גַם כֵּן לְקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ עָלַי הֶאָרָה גְדוֹלָה מֵהַלֵּב הַזֶּה וְלִלְמֹד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר הַזֶּה, כִּי אֲנִי רָחוֹק מְאֹד מֵהַכֹּל, רַק אֲנִי מְצַפֶּה לְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, שֶׁתְּזַכֵּנִי לְרָצוֹן וְחֵשֶׁק אֲמִתִּי אֵלֶיךָ וְלַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ, בְּאֹפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב. חוּס וַחֲמֹל עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים. עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, “כִּי תִפְאֶרֶת עֻזֵּנוּ אָתָּה וּבִרְצוֹנְךָ תָּרוּם קַרְנֵנוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי”. אָמֵן וְאָמֵן:

מאמר מקושר

כתיבת תגובה