תפילה נפלאה מספר שערי דמעה, לאמרה בקבר רחל אמנו ע”ה, אולם ניתן לאמרה בכל עת ובכל זמן, בקבר רחל ובכל מקום.

אָנָּא מֶלֶךְ מָלֵא רַחֲמִים! הִנְנִי בָּאתִי הַיּוֹם לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל קֶבֶר רָחֵל אִמֵּנוּ, שֶׁתְּזַכֵּנִי בִּזְכוּת מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים שֶׁעָשְׂתָה כָּל יָמֶיהָ, וּלְמַעַן זְכוּתָהּ וְצִדְקָתָה וּתְפִלָּתָהּ שֶׁזָּכַרְתָּ לָהּ בֶּהֱיוֹתָה עֲקָרָה וַתִפְתַּח אֵת רַחְמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר “וְיִזְכֹּר אֱלֹקִים אֵת רָחֵל וְיִשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹקִים וְיִפְתַּח אֵת רַחְמָה” וּלְמַעַן צִדְקַת לְבָבָהּ אֲשֶׁר עָשְׂתָה עִם אֲחוֹתָהּ לֵאָה, שֶׁמָּסְרָה לָהּ הַסִּימָנִים כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּבוֹשׁ מֵרַמָּאוּת לָבָן אָבִיהָ, כֵן תִּזְכֹּר לָנוּ זְכוּתָהּ וְצִדְקָתָה, עָלַי וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁתְּקַבֵּל אֵת תְּפִלָּתֵנוּ וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ מַה שֶׁאֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים מִלְּפָנֶיךָ, וּתְמַלֵּא מִשְׁאָלוֹת לְבָבֵנוּ לְטוֹבָה, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵּי קֶדֶם. וְהַטֵּה אָזְנְךָ וּשְׁמַע, פְּקַח עֵינֶיךָ וְרָאָה שֹׁמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי הָיִינוּ לַעַג וְקֶלֶס בְּגוֹיִים, וְאוֹמְרִים אֵין תּוֹחֶלֶת וְתִקְוָה. וְאִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ, לְמַעַנְךָ פְּעַל. עַד מָתַי יִהְיֶה עוּזְךָ בַּשֶּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְּיַד צָר.

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ עַל יָדֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאָבִינוּ יַעֲקֹב שֶׁקָּבַר אֵת רָחֵל אִמֵּנוּ בְּדֶרֶךְ וְלֹא הֵבִיאָה לְבֵית לֶחֶם, הָיָה עַל פִּי הַדִּבּוּר כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לְעֶזְרָה לְבָנֶיהָ, כְּשֶׁהִגְּלָּה אוֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן וְהָיוּ עוֹבְרִים דֶּרֶךְ שָׁם, יָצְאָה רָחֵל אִמֵּנוּ מִקִּבְרָהּ וּבִקְּשָׁה עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמַע, נְהִי בְּכִי תַּמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאַנָּה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ” וְאַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ הֵשַׁבְתָּ לָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “כֹּה אָמַר ה’ מִנְעִי קוֹלֵך מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִן דִמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעוּלָתֵך נְאֻם יְיָ וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתְך נְאֻם ה’ וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם”

מַה נֹּאמַר, מַה נְדַבֵּר! אִם עַל גָּלוּת רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה רַק לְשִׁבְעִים שָׁנָה הִרְעִישָׁה רָחֵל אִמֵּנוּ אֵת הָעוֹלָם – מָה תֹּאמַר עַתָּה, בְּגָלוּת הַמַּר וְהַנִּמְהָר הַזֶּה, אֲשֶׁר זֶה [יוֹתֵר מ]אֶלֶף וְתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁאֲנַחְנוּ בְּגוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, מְפֻזָּרִים וְנִדָחִים בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ תַּחַת עֹל מְלָכִים וְשָׂרִים, וַאֲנַחְנוּ שְׁפָלִים וְנִבְזִים וּכְקוֹצִים כְּסוּחִים אָנוּ בְּעֵינֵיהֶם, וּבְכָל יוֹם קִלְלָתוֹ מֵרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ, וְעִקַּר כַּוָּנָתָם לַעֲמוֹד עַל נַפְשֵׁנוּ לְהַעֲבִיר דָּת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדֻשָּׁה, וְלֹא יִזָּכֵר לָהֶם שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד. גַּם עַל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן נָתְנוּ עֵינֵיהֶם הֵיאַךְ לְהַעֲבִירָם מֵאֱמוּנָתָם הַמֻּחְזֶּקֶת לָהֶם מֵאֲבוֹתֵיהֶם.

מָה תֹּאמְרִי, רָחֵל אִמֵּנוּ, אֵיךְ תּוּכְלִי לָנוּחַ בְּקִבְרֵך?

הָקִיצִי וּתְעוֹרְרִי לִיְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן וּמֹשֶׁה רָעְיָא מֵהֵימָנָא וְכָל אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. עִמְדִי נָא, הִתְיַצְבִי נָא, חַלִּי פְּנֵי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַד שְׁאֵרִית פְּלֵיטַת עַמְּךָ בֵּיִת יִשְׂרָאֵל, הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים, בְּדוּדִים וְשְׁדוּדִים, שְׁפָלִים וְנִבְזִים, נְתוּנִים בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה. עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֵף צַר, יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח! עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלוֹזוּ וּבָנֶיךָ בּוֹז יָבוּזוּ! עַד מָתַי לֹא תְּרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ וְעַל אַרְצְךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדְךָ! הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבַּיִת, הַהֵיכָל וְהַר הַבַּיִת הָיָה לְשָּׁמִיר וָשַׁית. עָלָה כֻּלּוֹ קִמְּשׁוֹנִים, כָּסּוּ פָּנָיו חֲרוֹלִים, שׁוּעָלִים הִלְכוּ בּוֹ. וְהָעִיר הַקְּדֹשָּׁה רַבַּת הַמַּעֲלוֹת, עִיר אֱלֹקִים סֶלָה, הִנֵּה הִיא עַתָּה שַׁמָּה וְשֶׁאִיָה. וְאִם אֲנַחְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ וְעַווֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ גָּרַמְנוּ אֵת כָּל אֵלֶּה, הֲלֹא אַתָּה בַּעַל הָרַחֲמִים, הַלְעוֹלָמִים תִּזְנַח וְתֶאֶנַף לָנֶצַח! אַתָּה תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוּן כִּי עֵת לְחֶנְנָה.

לָכֵן בָּאנוּ לְפָנֶיךָ בִּכְפִיפַת קוֹמָה וּבְהַכְנָעַת רוּחַ וּבְשִׁפְלוּת הַנֶּפֶשׁ וּבִשְׁבִירַת הַלֵּב, שֶׁתִּזְכֹּר לָנוּ זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וּזְכוּת הַצִדְקָנִית רָחֵל אִמֵּנוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֵת כָּל חַטֹּאתֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוֵינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ, וְתַעַזְרֵנוּ לְשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שֶׁלְּמָה לְפָנֶיךָ, וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵינוּ בִּנְעִימִים עַל הָאֲדָמָה אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ, בִּכְדֵי שֶׁנּוּכַל לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתְךָ וּמִצְוֹתֶיךָ בְּכַוָּנָה שְׁלֵּמָה וּרְצוּיָה, בְּלִּי שׁוּם טִרְדָּה, וְתָסִיר מִמֶּנּוּ וּמִכָּל עַמְּךָ בֵּיִת יִשְׂרָאֵל כָּל מִינֵי חוֹלִי (ובפרט מהחולה פב”פ). וְתַן לָנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת הַגּוּף שֶׁנוּכַל לַעֲבֹד אוֹתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה בְּלִּי רִפְיוֹן. וְתַן לָנוּ פַּרְנָסָה טוֹבָה וּגְשָׁמִים בְּעִיתָּם, שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת מְבֹרֶכֶת בְּכָל מִינֵי תְּבוּאוֹת וְכָל מִינֵי פֵּרוֹת וִירָקוֹת, וְתַן סִפּוּקֵינוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד דֵּי מַחְסוֹרוֹ, וְלֹא יֶחְסַר לָנוּ כָּל יְמֵּי חַיֵּינוּ. ותזכינו לְגַדֵּל אֵת בנינו (ובפרט פב”פ) (ומי שיש לו בנים בחו”ל יאמר: וּתְזַכֵּנִי לִשְׁמֹעַ בְּשׁוּרוֹת טוֹבוֹת מִבְּנִי וְכוּ’, ויפרט כל אחד מקרוביו ומיודעיו).שֶׁתַּצְלִיחַ לָהֶם בְּכָל מַעֲשֶׂה יְדֵיהֶם וְהִנְנִי בְּלִּי נֶדֶר נוֹתֵן שֶׁמֶן לְמָאוֹר לְעִלּוּי נִשְׁמַת רָחֵל אִמֵּנוּ וְנִשְׁמַת רַבֵּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, וְּנִשְׁמוֹת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים (ולהצלחת בָּנַי פב”פ) שְׁיַּאֲרִיכוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם, וְלֹא יָמוּת שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵיהֶם בְּחַיֵּי אֲבִיהֶם וְאִמָּם, וְיִזְכּוּ לְבָנִים צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים בְּכָל מִדּוֹת טוֹבוֹת, וְתַזְמִין לָהֶם זִוּוּג כָּשֵׁר וְרָאוּי לָהֶם, וְלֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִשָׁמַע שׁוּם שֶׁמֶץ פְּסוּל בְּזַרְעֵנוּ וּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ, וְנִזְכֶּה לִרְאוֹתָם יַחַד בְּקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת וּגְאֻלָּה שְׁלֵמָּה בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, אָמֵן סֶלָה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי.