אל תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך ! שווה לקבל ברכה מכל אדם

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר יתרו | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

שווה לקבל ברכה מכל אדם יהי' מי שיהי' דבר הוא, וק"ו לקבל ברכה מצדיק שדבר גדול הוא מאד.

וזהו המובא בפרשת השבוע (שמות כ-כ) "בכל המקום אשר אזכיר את שמי, אבוא אליך וברכתיך".

אל תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך ! שווה לקבל ברכה מכל אדם :

ואפילו השי"ת כביכול מבקש ברכה, ללמדנו גודל הענין, וכמ"ש חז"ל (ברכות ז.) תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע [הכהן הגדול], פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל י-ה ה' צבאות שהוא יושב על כיסא רם ונישא, אמר לי "ישמעאל בני ברכני" אמרתי לו "יהי רצון מלפניך, שיכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עם בניך במידת הרחמים, ותכנס להם לפנים משורת הדין", ונענע לי בראשו.

וקמ"ל (באו חכמים להשמיע לנו) שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך.

ואמרו (מגילה טו.) אמר ר' אלעזר, אמר רבי חנינא: לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, שהרי שני גדולי הדור ברכום שני הדיוטות, ונתקיימה בהם, ואלו הן: דוד ודניאל. דוד דברכיה ארונה דכתיב (שמואל ב, כד-כג) ויאמר אַרַוְנָה אל המלך [ה' אלקיך ירצך], דניאל דברכיה דריוש, דכתיב (דניאל ו-יז) אלקיך די אנת פלח ליה בתדירא – הוא ישיזבונך,

וכן איתא בזוה"ק (ריש פ' כי תצא – בר"מ, דף רעו.) עלה אתמר: אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. ואיתא בזוהר חדש (בראשית יב.) כד אתי נהורא – הוא שעתא דמתקיימא ברכתא דצדיקיא, ואפילו ברכתא דכל אדם מתקיימא בההיא שעתא. ואיתא בזוה"ק (פ' ויחי. דף רכז:) בכל מקום שמברכים את מי שהוא בעי קב"ה לאתברכא בקדמיתא, ולבתר אתברכו אחרנין, ואם לא – דקב"ה לא אתברך בקדמיתא – אינון ברכאן לא מתקיימין.

ואמרו חז"ל (ירושלמי ברכות פ"ח) אם בירכך נכרי – ענה אחריו 'אמן', דכתיב (דברים ז-יד) ברוך תהיה מכל העמים.
ואמרו (מועד קטן ט.) ר' יונתן בן עסמיי, ורבי יהודה בן גרים תנו פרשת נדרים בי רשב"י, א"ל רשב"י לבריה בני אדם הללו אנשים של צורה הם, זיל גביהון דליברכוך.
ואמרו (כתובות קג.) לשון חכמים ברכה.
ואמרו (רות רבא א-ו) לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אצל זקן לברכו.
ואמרינן (מס' סופרים יח-ה) וכן היה מנהג טוב בירושלים..בניהם ובנותיהם.. ואח"כ מקרבו לפני כל זקן וזקן כדי לברכו.
ואמרו (ילקו"ש תהלים תריב) בתחילה היה הקב"ה מברך את עולמו.. עמד אברהם – מסר לו את הברכה.
ואמרו (ילקו"ש משלי תתקסב) כל מי שהוא נאמן – הקב"ה מביא ברכות על ידו.

והנה כל מי שמברך להקב"ה ברכה בכוונה כראוי – זוכה לברכת ה' בכבודו ובעצמו, וכמ"ש "בכל מקום אשר אזכיר" (פ' תזכיר. א"נ כדפרש"י אשר אתן לך רשות להזכיר) "את שמי – אבוא אליך וברכתיך", וכדאיתא בזוה"ק (פ' ויחי, דף רן.) מאן דמברך ליה לקב"ה – יתברך. [ומאן לא מברך לקב"ה – לא יתברך. שם]

ואיתא בזוה"ק (פ' עקב, בר"מ, דף רעא.) ברכתא דב"נ בריך לקב"ה – אתער לארקא ברכאן מלעילא לעלמין כולהו.
ועוד איתא (שם:) שהקב"ה תואב לברכות שלמטה, ומתרצה באלו שמברכים.
ועוד אמרו (שם) כשעולות הברכות אין פתח למעלה שלא פותחין לפניהם, ומכריזים בכל הרקיעים "דא הוא דורנא דמלכא דשדר פלוני וכו'.
ועוד אמרינן (שם) שהמברך להקב"ה נוטל חלק בראשונה בברכה היורדת לעולם. ואמרינן (שם) כי מכבדי אכבד (ש"א-ב,ל), אלין אינוי דמברכין ליה לקב"ה,
ועוד אמרו (שם) שצריך האדם לברך הברכות בכוונה, כדי שיתברכו "אבהון ובנין כלא כחדא".

ויהי רצון שנזכה להתחזק לברך כל ברכה וברכה, לאט ובכוונה כראוי למברך את ה' בפניו.

להורדה והדפסה של העלון לשבת פרשת יתרו 

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר

כנסו לקבל ולשלוח ברכות ואיחולים לכל החברים – מאתר הברכות והתפילות של ישראל

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה