דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד | פרשת ויצא

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, לסדר ויצא | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד | פרשת ויצא

וזהו (בראשית כח-יא) "וילן שם, כי בא השמש".
צריך כל אחד להתרחק מרשעים, ואפילו מרשע בודד, מה יותר,
כי אמרו חכמינו ז"ל (שבת קכט.) מבישא לא הוה טבא.

וטוב לא יצא מקשר או התחברות אתם, לא בגשמיות ולא ברוחניות, וקל וחומר כשיכולים לקלקל את זרעו, או לצנן אותם מעבודת ה'.

וק"ו כשיכולים לקלקל אותם ממש, או להרחיק אותם מה' ותורתו הקדושה, או מההשקפות הנכונות,

(אלא אם כן בטוח הוא במאה אחוז שלא יזיק לו כלל, אזי יוכל להתקרב אליו לקרבו לתורת ה'. ולא כל אחד שייך למלאכת הקירוב),

וכך כתב נעים זמירות ישראל (תהלים א-א) אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב ליצים לא ישב וגו', כי יודע ה' דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד.

וכתיב (איוב כא-טז, כב-יח) עצת רשעים רחקה מני,
וכתיב (שם יא-יד) אם און בידך הרחיקהו. ק"ו הרשעים שהם מלאי און.
וכתיב (משלי טו-כט) רחוק ה' מרשעים, אע"פ שלא יכולים להזיק לו כלל, ק"ו בני אדם, שצריכים להתרחק מהם,
וכתיב (משלי יג-כ) הולך את חכמים יחכם, ורועה כסילים ירוע.

ואמרו חז"ל (פסחים קיח:) מי גרם להם לישראל שיתפזרו לבין האומות העולם? קריבות שהיו חפצים בהן (בגוים).

ואמרו (ב"ב צא:) דמודי בהון – נפיל בידיהון, דמתרחיץ להון (סומך עליהם ובוטח בהם) דיליה – דילהון.
ואמרו (סנהדרין קד.) בשביל שגוים אכלו על שולחנו (של חזקיה המלך) – גרם גלות לבניו,

ואמרו (ע"ז ח.) גוי שעשה משתה לבנו, וזימן כל היהודים שבעירו, אע"פ שאוכלים משלהם, ושותים משלהם, ושמש שלהן עומד לפניהם – מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים.

ואמרו (תדא"ר כג) בו ביום גזרו על פיתם ועל גבינתם עול יינם וכו' וכו' וכו' ועל בניהם – שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו.

(ועל האפיקורסים כתב הרמב"ם ה' ע"ז פ"ה ה"ה) ואסור לספר (לדבר) עמהם, ולהשיב להם תשובה כלל שנאמר (משלי ה) אל תקרב אל פתח ביתה.

וידוע שהחפץ חיים זצ"ל יעץ שלא להתווכח עם הכופרים והאפיקורסים, שהם מצננים את המתווכח מעבודת ה' (מכתב חפץ חיים-ח"ג, דף צט).

ואמרו (מגילה כח.) אסור להסתכל בצלם דמות אדם רשע, והוא גם מזיק לעיניים,
ואמרו (קהלת רבא ג-ז) אם ראית כת של רשעים – רחק מהם.

ואמרו חז"ל (אבות דרבי נתן-ט) אסור להתחבר לרשע, אפילו לקרבו לתורה, וראה בס' חסידים סי' תתקפו, ועיי"ש בפירוש מקור חסד, שהביא מדרש אגור וז"ל אל יתחבר לרשע, אפילו כדי להחזירו בתשובה.
ואמרו (תנחומא וירא-ט) וי לרשעים – וי להן לדבקיהן.

ואיתא בתוספתא (ע"ז פ"א) אם ראית רשע יוצא לדרך, ואתה מבקש לצאת לאותה הדרך, הקדם על ידו ג' ימים, או אחר ג' ימים, כדי שלא תצא עמו לדרך.

ואמרו חז"ל (סוכה נו:) אוי לרשע, אוי לשכנו.

וכתב הרמב"ם (ה' דעות פ"ו ה"א) דרך ברייתו של אדם, להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחביריו, ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמד ממעשיהם, וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים, ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה – ילך למקום שאנשיו צדיקים ונוהגים בדרך טובים.

ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה, כמו זמנינו זה, ישב לבדו יחידי, ואם.. יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים, כעניין שנאמר (ירמיה ט-א) מי יתנני מלון אורחים, ע"כ.

ואיתא בדברי רבותינו הראשונים (בכור שור עה"ת, כאן) "כי בא השמש" (והוכרח שלא מרצונו. להפסיק הילוכו בחושך), ואילולי זה היה הולך לפי היכולת, כדי להתרחק מעשו. ע"כ.

ויהי רצון שנתרחק מהרשעים ונתקרב לצדיקים.  

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

ישיבת נצח מאיר ירושלים

מאמר מקושר