הילולת הבן איש חי

הבן איש חי
רבי יוסף חיים המכונה הבן איש חי מבגדאד זיע'א ,
היה מגדולי האחרונים, פוסק, מקובל, דרשן, מנהיג ומחבר,
אחד הפוסקים הפופולריים ביותר בקרב היהודים הספרדים המסורתיים בישראל,
חיבר ספרים רבים שהמפורסם ביותר הוא "בן איש חי"
נלב"ע ביום י"ג באלול ה'תרס"ט,ארונו הועלה באורח פלאי לירושלים
ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקה שע'י הרש"ש הקדוש,
בס"ד

רבי יוסף חיים מבגדד (הבן איש חי),
מחשובי הפוסקים הספרדים,
מראשוני הפוסקים שפסקו על פי הקבלה.

תולדות חייו:
נולד בבגדד בשנת תקצ"ה, ולמד אצל ר' עבדאללה (עובדיה) אברהם יוסף סומך.
הוא לא כיהן ברבנות העיר באופן רשמי, אמנם היה "ריש גלותא דבבל", והיה דורש מדי שבת בשבתו, ולדרשותיו נאספו אלפים.
הוא חיבר עשרות ספרים בכל שטחי התורה, כאשר עיקר פרסומו בא לו מחיבוריו בקבלה ובהלכה.
ספרו בן איש חי מהווה מעין קיצור שולחן ערוך, כולל דברי קבלה, הלכה ומנהג, והוא נפוץ מאוד בשימוש אצל עדות המזרח עד היום.
נוסח התפילה הספרדית הנמצא בשימוש כיום אצל רוב בני עדות המזרח בא ממנו, ובו הוא הכניס גורמים קבליים מתורת האר"י לתוך התפילה.
בספר תשובותיו רב פעלים, מתגלה כפוסק גדול, אשר השיב לבני עירו וארצו,
ואף לקהילות בכל המזרח הרחוק – הודו, סינגפור, צילון (האי סרי-לנקה), כורדיסטאן ועוד, וחומר הסטורי רב יש בספריו על ההווי בקהילות הללו.
רבי יוסף חיים הוא גם מחברו של ספר השו"ת תורה לשמה;
הרב חתם את התשובות בשם 'יחזקאל כחלי' כדי להסתיר את זהותו, וגם כתב בתחילת הספר שהתשובות נכתבו כמאתיים שנה קודם זמנו.
לאחר זמן גילו כי "יחזקאל כחלי" עולה בגימטריא "יוסף חיים", וכן בנו של רבינו רבי יעקב חיים אמר כי אביו רבי יוסף חיים אמר לו כי הוא חיבר ספר "תורה לשמה".
רבי יוסף חיים ביקר בארץ ישראל והתקבל בכבוד רב ע"י הרבנים והחכמים בארץ ישראל.

ספריו:

בן איש חי הלכות
בן איש חי דרשות
חוקי הנשים
עוד יוסף חי הלכות
עוד יוסף חי דרשות
בן איש חיל
תורה לשמה
רב פעלים – ד' חלקים
אמרי בינה
רב ברכות
אדרת אליהו
בן יהוידע
בניהו- על תיקוני זוהר
מוסיף חיים
חסדי אבות
עטרת תפארת

 

סיפור :

ה"בן איש חי", רבי יוסף חיים זצ"ל, בבואו לעלות לארץ ישראל, לפני שיצא לדרך התנה עם מנהיג השיירה שבכל ערב שבת מספר שעות לפני כניסת השבת תעצר השיירה, ולא תמשיך בדרכה עד אחרי ההבדלה. רק אחרי שבעל השיירה הערבי הסכים לתנאי, הצטרף הבן איש חי למסע לארץ.

והנה מגיע יום הששי הראשון, ובעל השיירה כבר מחליט לחזור בו מן ההסכם ומן ההתחייבות המפורשת. לא הועילו תחנוני הבן איש חי, הלה אינו מוכן לעצור. גם מתת הכסף שהציע לו הגאון הבבלי לא המיסו את עקשנותו של הערבי. האיזור לטענתו של הערבי, הוא איזור המועד לפורענות הנתון לשליטת שודדי דרכים מסוכנים, והחובה היא למהר לצאת ממנו.

השיירה אמנם המשיכה בדרכה, אך הבן איש חי לא הצטרף אליהם, הוא נשאר מאחור כדי לשבות את שבתו.

אולם, לבו של הערבי נקפו מעט, ולכן לאחר מספר שעות הוא חזר בחשאי לראות מה עלה בגורלו של רב היהודים המכובד. השמש כבר שקעה, והבן איש חי כבר היה אחרי קבלת שבת ותפילת ערבית, והתכונן לקדש את היום. הוא נטל את הגביע בידו ופתח באמירת הקידוש.

לפתע הבחין הערבי כיצד כנופיית שודדים מתקרבת לאוהל בו שהה הרב ומנהיג הכנופיה נכנס לבדו לאוהל.

ומה רואה הערבי? שפתאום מנהיג הכנופיה יוצא מהאוהל בו שהה הרב ונמלט בבהלה יחד עם חבריו. הערבי שראה את המחזה המדהים רץ פנימה אל האוהל ונישק את רגליו של הבן איש חי, בבקשו סליחה על התנהגותו.

רבני בבל, תלמידי הבן איש חי, ידעו לספר את הרקע להתנהגותו המוזרה של מנהיג כנופיית השודדים. הלה הכיר את הבן איש חי בנסיבות אחרות. היה זה כשהשודד היה לו דין ודברים עם יהודי מבגדד שהכחיש פקדון שהפקיד אצלו. היהודי הכחיש עובדה זו בפני הערכאות וחזר והכחיש את קבלת הפקדון גם בפני הבן איש חי.

אולם הבן איש חי בחכמתו הגדולה הצליח להוציא הודאה מפי היהודי שאכן חייב הוא לגוי את הפקדון, ורק בגלל חסרון כיס התכחש. הבן איש חי שהבחין במצוקתו של היהודי, הוציא מכיסו את סכום התביעה, ונתנו ליהודי על מנת שישלם לגוי.

הגוי שהפך ברבות הימים לשודד, זכר כל ימיו את התנהגותו האצילית של רב היהודים, אף ברגע בו פגשו במדבר באוהל הבודד. (מתוך הספר מורשת אבות ויקרא כ"ד)


ר' יוסף חיים מבגדאד (1834 – 1909) היה פוסק הלכה ומקובל, פייטן ודרשן, מנהיגה של יהדות עיראק ואחד האישים הבולטים בקהילות המזרח בעת החדשה. שמו השני – "בן איש חי" – הוא כשם ספרו המפורסם ביותר, המשמש עד ימינו ספר הלכה מרכזי בקהילות יהודי עיראק, פרס וכורדיסטן. ברבות השנים התעוררה התנגדות לגישתו ההלכתית, ובאה הדרישה "להחזיר עֲטָרָה ליושנה" ולהכפיף את המנהגים וההלכות לפסיקתו של יוסף קארו. יצירתו הענפה של
ר' יוסף חיים מקיפה את כל תחומי היהדות: הלכה וקבלה, ספרי שו"ת ודרשות, משלים ופתגמים, תפילות וסגולות וכן פיוטים רבים לשבת ולמועדים. הוא כתב עשרות ספרים, וכולם – פרט לאחד – נכתבו בעברית. ר' יוסף חיים נפטר בגיל 75 ונקבר בבית הקברות היהודי בבגדאד.
תולדות חייו
ר' יוסף חיים נולד בבגדאד בשנת תקצ"ד – 1834, בן למשפחת רבנים – בנו של ר' אליהו חיים ונכדו של ר' משה חיים. כינויו "בן איש חי" הוא כשם ספרו המפורסם ביותר – ספר דרשות על פרשות השבוע בשילוב הלכות. הוא התחנך בבית המדרש לרבנים "בית זילכה" בבגדאד והיה תלמידו של הרב עבדאללה סומך, ראש בית המדרש ואחד החשובים שבחכמי עיראק. בגיל 18 נישא לרחל, בת דודתו, ולבני הזוג נולדו שני ילדים. כשהיה בן 25, נפטר אביו, ויוסף חיים היה למנהיגם הלא רשמי של יהודי בגדאד: הוא לא מילא תפקיד רשמי בקהילה, אך בני דורו ראו בו סמכות הלכתית והרבו לפנות אליו בשאלותיהם. יוסף חיים התפרנס מהכנסותיו כשותף בעסקי אחיו, ולא הסכים לקבל שכר עבור פעילותו הציבורית. הוא שימש כדרשן קבוע בבית הכנסת, ובמשך השנים התפרסם כדרשן רב השפעה בקהילות היהודים. בדרשותיו עסק בפרשת השבוע והציג לקהל שומעיו רעיונות קבליים בלשון פשוטה תוך שילוב דברי מוסר והלכה. שיטה זו של שילוב פרשת השבוע, קבלה והלכה באה לידי ביטוי בספרו המפורסם "בן איש חי", ונועדה, להקל על שומעיו את לימוד ההלכות וזכירתן. ארבע פעמים בשנה – בארבע שבתות מיוחדות – היה דורש בבית הכנסת הגדול בבגדאד. בשנת תרכ"ט – 1869 ביקר ר' יוסף חיים בארץ ישראל והגיע לירושלים ולחברון – למערת המכפלה. אף שלא היה בעל משרה רשמית, נחשב לגדול הדור – ורבים מקהילות היהודים בעיראק ומחוצה לה, פנו אליו בשאלותיהם, כפי שעולה מאיגרותיו ומספרי השו"ת שכתב. ר' יוסף חיים גם יזם את הקמתה של הישיבה הספרדית "פורת יוסף" בירושלים, ובנייתה החלה כחמש שנים לאחר מותו (תרע"ד – 1914).
ר' יוסף חיים – "בן איש חי" – נפטר בתאריך י"ג באלול תרס"ט – 1909. רבבות אנשים – יהודים ולא יהודים – ליוו את ארונו במסע ההלוויה ברחובות בגדאד. השפעתו לא פסקה אחרי מותו והיא נמשכת עד ימינו אלה: ספריו נדפסים גם כיום במהדורות רבות, ותמונותיו נמכרות בחנויות לספרי קודש. ישיבת "בן איש חי", שנוסדה בירושלים בשנת תשכ"ג – 1963, נקראת על שמו.

יצירתו של ר' יוסף חיים
ר' יוסף חיים כתב עשרות ספרים בתחומים רבים של התרבות היהודית: ספרי הלכה ובהם ספרי שו"ת, דוגמת ספרו "רב פעלים", ספרי דרשות ומוסר, פרשנות למקרא, למשנה ולתלמוד, ספרים בקבלה – ובכלל זה פרשנות לספר הזוהר, ספרי משלים ופתגמים וכן תפילות ופיוטים רבים. כל ספריו (פרט לאחד) נכתבו בעברית, ואילו דרשותיו נאמרו בשפת המקום – ערבית, ולאחר מכן תורגמו לעברית ונערכו לדפוס. כתביו משקפים את היקף ידיעותיו ואת שליטתו בספרות הרבנית לדורותיה ובכתביהם של בני זמנו במזרח ובאשכנז.
שני עקרונות חשובים הנחו את יצירתו: שילוב רעיונות קבליים על פי ספר הזוהר וקבלת האר"י ופנייה לקהל רחב ועממי – ובכלל זה נשים – שבדרך כלל לא זכו להשכלה תורנית. עיסוקו בטקסטים קבליים עיוניים כמו גם בספרות העממית לסוגיה באו לידי ביטוי ביצירתו שפנתה אל כלל בני הקהילה – תלמידי חכמים ופשוטי עם כאחד.

יצירתו – "בן איש חי"
ספרו המפורסם ביותר של ר' יוסף חיים הוא הספר "בן איש חי" – ספר דרשות על פרשות השבוע, שנועד ללימוד במשך שנתיים, ולפיכך יש בו שתי דרשות לכל אחת מן הפרשות שבתורה. בדרשות אלו שילב המחבר הלכות המבוססות על שניים מחלקיו של ספר הפסיקה שולחן ערוך. לימים לוקטו ההלכות מן הדרשות ונדפסו בנפרד בספר שנקרא "בן איש חי – הלכות", והספר משמש גם בימינו ספר הלכה מרכזי בקהילות יהודי עיראק, פרס וכורדיסטן. "בן איש חי" מחולק לפי פרשות השבוע וכולל פתיחה שהיא דרשה, ולאחריה – פירוט ההלכות שהיו משולבות בדרשה המקורית, לדוגמה: הפתיחה לפרשת בראשית בספר "בן איש חי – הלכות" מבוססת על הפסוק "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם", ולאחר מכן – אוסף הלכות הנוגעות למצוות טלית וציצית. שילוב ההלכות במסגרת דרשות המבוססות על המקרא וכוללות דברי קבלה, אגדה ומוסר נועד לסייע לקהל השומעים לקלוט את ההלכות ולזכור אותן: "לדרוש בהלכות בלבד – אין לב המון העם נמשך אחריהם, אלא צריך שיהיה עיקר הדרש ורובו בדברי אגדה ומוסר, ויזכיר הדרשן באמצע פסקי הלכות, על ידי הקשר שיקשרם בדרשה שדורש על המקרא, כדי למשוך לב העם אל הדברים האלה בחכמה ודעת."
גישתו של ר' יוסף חיים התבססה על שימור מנהגי המקום, וגם בענייני הלכה נהג כך ולא שינה ממנהגי המקום "ללא סיבה הלכתית מוצקה". פסיקתו של ר' יוסף חיים מעידה על חידושיו ההלכתיים – הענקת תוקף של פסיקה למנהגים מקומיים, לצד הסתמכות גם על הפסיקה האשכנזית.

העשרה – קישורים
• רבנו יוסף חיים, בן איש חי – הלכות – באתר שערי שכם.

• דרשות מתוך "בן איש חי" (שתי הדרשות) לכל אחת מפרשת השבוע לפי סדר קריאת התורה, וכן עלון בן איש חי: שאלות ותשובות על פרשת השבוע – באתר קול אליהו.

• מפיוטיו של בן איש חי, עם עיון בטקסט של כל פיוט בצירוף לחנים לפי מסורת עדות ישראל, ובהן בבל, מרוקו, בוכרה, הודו, ירושלים ועוד – באתר פיוט.

• מאמר של הרצל ובלפור חקק, מצוקת המשיח – דיון במשל של רבי יוסף חיים – באתר אימאגו
.

הראה עוד

מאמר מקושר

כתיבת תגובה