מאמר חסידי לחג הסוכות | עולם הזה הוא כמו סוכה – דירת ארעי

העולם הזה הוא דירת ארעי כמו סוכה. למי יש עולם הזה, איפה הוא? כי כאן נראה שהוא הגיהנום. וכל הנ"ל מרומז במאמר חז"ל "סוכה – דירת ארעי", וזה צריך להפנים בעבודה הרוחנית של ז' ימי סוכות.

סוכה היא רמז שהעולם הזה הוא זמני , דירת ארעי !

"חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך" (דברים טז, יג) – בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר (סוכה יב, א).
ואמרו (שם ב, א) רבא אמר מהכא (ויקרא כג, מב) בסוכות תשבו שבעת ימים – אמרה תורה כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי.

לקראת הילולת רבינו הקדוש בחוה"מ סוכות, שדרכנו להשמיע בה משבחי רבינו ז"ל ומדברי תורתו, ומעניין החג, פתחתי את ספרו הקדוש הליקוטי מוהר"ן, ונפתח לי בתורה שבסימן קיט (מליקו"מ תנינא), וז"ל: דיבר עמנו כמה פעמים מעניין יסורי עולם הזה, שכל בני העולם כולם מלאים יסורים, אין גם אחד שיהיה לו עולם הזה.

ואפילו העשירים הגדולים, ואפילו השרים – אין להם שום עולם הזה כלל, כי כל ימיהם כעס ומכאובות, וכולם מלאים טרדות ודאגות ועצבות ויגון ואנחה [יסורים, עמל ורוגז] תמיד, וכל אחד יש לו יסורים מיוחדים,

ואין גם אחד מכל הגבירים והשרים שיהיה לו הכל כסדר כרצונו תמיד [וכידוע גם היום, שכל השרים מודאגים וטרודים ממה שכותבים עליהם בעיתונות, וצוחקים ולועגים עליהם, וכל הזמן יש טענות עליהם על חוסר תפקוד, או תפקוד לקוי, או על חוסר יושר וכו'.

וכן העשירים תמיד מלאי דאגות מה יהיה, וכידוע הסיפור של הגביר שטייל בערב במרפסת ארמונו, הלוך ושוב, והעוברים ושבים קנאו בו על רוב שלוותו, ובאמת בטיולו חשב האם לקפוץ, מרוב יגון ואנחה ודיכאון שאחז בו], וזה ברור וידוע לכל מי שבקי קצת בהם ובדרכיהם. וכמה פעמים דיברנו מזה, והיינו רואים בעינינו כל זאת.

ואפילו מי שנדמה עליו שיש לו העולם הזה בשלימות, ויש לו כל התענוגים, עושר ונכסים, כבוד והון רב וארמונות גדולים, וכלים נפלאים ותכשיטין וסגולת מלכים וכו' וכו', אם יסתכלו בו היטב – הוא גם כן מלא כעס ומכאובות הרבה תמיד, בכמה מיני אופנים ועניינים, כנראה בחוש וכו',

וכמ"ש שלמה המלך ע"ה (קהלת ב) גם כל ימיו כעס ומכאובות וכו', וכתיב (איוב יד) אדם לעמל יולד, קצר ימים ושבע רוגז.

וזה כל בני אדם שבעולם, מקטון ועד גדול, כי כולם יולדו לעמל ומלאים רוגז ויסורין, אין שום עצה ותחבולה להינצל מעמל ויגון הזה כי אם לברוח להשם יתברך [להתבודד, ולהרבות שיחה תפילה עמו] ולעסוק בתורה וכו'.

ענה ואמר רבינו ז"ל, הנה הכל אומרים שיש עוה"ז ועוה"ב. והנה עולם הבא – אנו מאמינים שיש עוה"ב [אבל עולם הזה], אפשר יש עוה"ז ג"כ באיזה עולם? כי בכאן נראה שהוא הגיהנום! וכו'.

ובראותי את המאמר הנפלא הזה, אמרתי הרי זהו עניין של "סוכות – דירת עראי",

להזכיר לנו שכל העולם הזה עראי מאוד, ופה לא נשאר, כי ימינו פורחים מהר מאוד,
וכמ"ש (תהלים קמד, ד; דבה"י א, כט כו) ימינו כצל עובר,
וכמ"ש חז"ל (ילקוט שמעוני קהלת פ"א רמז תתקסו) ולא כצילו של דקל [הזז לאט], אלא כצל פורח של עוף עובר.

והדברים ידועים ומפורסמים מהמציאות, ואעפ"כ דרך האדם לשכוח ולהשכיח,
וע"ז בא מצוות סוכה שבעת ימים להפנים בנו את היסוד מוסד הזה, שהוא שורש הכל.
וע"כ קוראים קהלת בסוכות, להחדיר אפסיות העולם הזה.

וידוע שפעם אחת שאל הדוכס ממנהיים, את הגאון ר' צבי הירש ברלין, למה התינוקות שואלים אצלנו "מה נשתנה" בליל פסח, וכי לא היה עדיף שישאלו בסוכות, שיהודי משנה כל סדר חייו ודירתו [ועובר לגור לבקתה עלובה בלי קורת גג ראויה]?!

השיב לו, בפסח רואה התינוק כל המשפחה יושבת כבני חורין ע"י שולחנות ערוכים [שלא כדרך בני ישראל בגולה], לכן מתפלא ושואל "מה נשתנה", ואילו בסוכות דרים בלי גג, דירת ארעי, וזה לא פלא אצלו, שכך דרך היהודי בגולה (מעשה מסגרת והתמונה).

ויהי רצון שנזכה להפנים היטב את יסוד החיים הזה, שכל העוה"ז הבל הבלים וארעי, ואזי נתייחס על הכל במבט אחר, ונעשה את העיקר עיקר ואת הטפל טפל.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

מוסדות ברסלב – ישיבת "נצח מאיר"

• האויב, המחבל והרוצח הכי גדול של עם ישראל, זה היצר הרע!
• ליקוטי תפילות לסוכות
• ושמחת בחגך והיית אך שמח | חג הסוכות שמח