משיבת נפש ל – מ | מספרי רבי נחמן מברסלב

 משיבת נפש אות – מא

אֲפִלּוּ הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים (שֶׁקּוֹרִין פְּרָאסְטַאקִיס) וַאֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים וַאֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהַבְדִּיל, כֻּלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה. וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא אִישׁ פָּשׁוּט, כְּגוֹן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמד אוֹ שֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמד, אַף עַל פִּי כֵן גַּם אָז הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַתּוֹרָה. עַל כֵּן גַּם אָז צָרִיךְ לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בָּטֵל מִן הַתּוֹרָה וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמד, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִן הַתּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל, שֶׁמִּתְנַהֵג בִּפְשִׁיטוּת לִפְעָמִים וְעַיֵּן בִּפְנִים (שָׁם ע"ח)

 משיבת נפש אות – מב

מִי שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם, לַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאד עַד שֶׁכִּבְיָכוֹל אִי אֶפְשָׁר לִמְצא שָׁם אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל מְקוֹמוֹת אֵלּוּ נֶאֱמַר: "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לא אֶתֵּן". אַךְ בֶּאֱמֶת גַּם הֵם מְקַבְּלִים חִיּוּת מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ רַק שֶׁהַחִיּוּת אֱלקוּת אֲשֶׁר שָׁם בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם מְאד בְּסוֹד חָלָל הַפָּנוּי. וְדַיְקָא אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת מְקַבְּלִין חִיּוּת מִבְּחִינָה עֶלְיוֹנָה מְאד בְּחִינַת הַמַּאֲמָר סָתוּם. וְעַל כֵּן עִקַּר עֲצָתוֹ שֶׁיְּחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם מִשָּׁם, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם שָׁם נֶעְלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמָצְאוֹ שָׁם בְּשׁוּם שֵׂכֶל וּסְבָרָא כִּי אִם עַל יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ בִּבְחִינַת: "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ". וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנֵס אֶל דַּרְכֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְנס בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם כְּשֶׁמְּנַסִּין אוֹתוֹ בִּבְחִינָה זאת שֶׁנּוֹפֵל לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ. וּכְשֶׁמַּחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ עַל פִּי הַנַּ"ל אָז יִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה הַיְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כַּמְבאָר בִּפְנִים וְעִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא שֶׁיֵּדַע חֶסְרוֹן דַּעַת הָאֱנוֹשִׁי שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין לָנוּ שׁוּם שֵׂכֶל כְּלָל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי בַּעַר אָנכִי מֵאִישׁ" וְכוּ וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְבַטֵּל וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלֵנוּ לְגַמְרֵי רַק לְהַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ חִיּוּת אֱלקוּת אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאד מְאד, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי לִמְצא שָׁם כְּבוֹד אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵאַחַר שֶׁשָּׁם פָּנוּי מֶאֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לא אֶתֵּן", רַק צְרִיכִים שָׁם לְחַפְּשׂוֹ וּלְבַקֵּשׁ "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" כַּנַּ"ל וְרַק עַל יְדֵי זֶה יַעֲלֶה בְתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל כִּי עִקַּר חִיּוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת שֶׁל הָרְחוֹקִים מְאד שֶׁנָּפְלוּ לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁלָּהֶם הוּא בִּבְחִינַת רְכִּיכָא, כִּי אֵין רוֹאִין שָׁם שׁוּם אוֹר וְהוּא דַּק מִן הַדַּק וְהוּא נִדְחֶה וְנִתְעַלֵּם בִּפְנֵי כָּל הַנִּכְנָס לְשָׁם כְּדֶרֶךְ דָּבָר הָרַךְ שֶׁנִּדְחֶה בִּפְנֵי כּל. וְשָׁם דַּיְקָא זֶהוּ עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת עַל יְדֵי בְּחִינַת רְכִּיכָא הַנַּ"ל שֶׁהוּא בְּחִינַת: "הַרְפּוּ וּדְעוּ כִּי אָנכִי אֶלהִים" וכוּ, וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה וְאַל יִהְיֶה קָשֶׁה כָּאֶרֶז, כִּי קָנֶה אֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵין יְכוֹלִין לַהֲזִיזוֹ מִמְּקוֹמוֹ, דַּיְקָא עַל יְדֵי זֶה שֶׁהוּא רַךְ וְנִכְפָּף בִּפְנֵי כּל וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא חָזָק וְאַמִּיץ מְאד בְּשָׁרְשׁוֹ וְאֵין יְכוֹלִין הָרוּחוֹת לְעָקְרוֹ מִמְּקוֹמוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם הָיָה קָשֶׁה כָּאֶרֶז וְכוּ, וּכְמוֹ כֵן בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁהֵם בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי וְהָרוּחַ סְעָרָה שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא מִתְגַּבֵּר שָׁם מְאד שָׁם אָסוּר לְהִכָּנֵס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים כְּלָל, בִּבְחִינַת: "אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם", כִּי שָׁם עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת דַּיְקָא עַל יְדֵי שֶׁהוּא רַךְ כַּקָּנֶה וְעַל כָּל הַשְּׁאֵלוֹת וְהַמְּנִיעוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הֵן מֵעַצְמוֹ הֵן מֵאֲחֵרִים עַל כֻּלָּם לא יָשִׁיב דָּבָר, בִּבְחִינַת: "וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לא שׁוֹמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת", כִּי הַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים מִשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָן כַּנַּ"ל. וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה מְאד כַּקָּנֶה הָרַךְ הַנִּשְׁרָשׁ בַּמַּיִם שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאֶה כְּנִכְפָּף מִפְּנֵי הָרוּחוֹת אַף עַל פִּי כֵן הוּא חָזָק בְּשָׁרְשׁוֹ מְאד. כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ אֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ וְלא יִשְׁמַע לְשׁוּם קֻשְׁיָא וּבִלְבּוּל הַבָּאִים מִמְּקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ וְלא יָשִׁיב עֲלֵיהֶם כְּלָל, כְּאִלּוּ אֵין בְּפִיו מַעֲנֶה עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ הוּא נִכְפָּף בִּפְנֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם וּבֶאֱמֶת זֶהוּ עִקַּר הִתְחַזְּקוּתוֹ בִּבְחִינַת רַךְ כַּקָּנֶה כַּנַּ"ל, כִּי שָׁם בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ אִם יִרְצֶה לְהִכָּנֵס שָׁם בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, אֲזַי יִשָּׁאֵר בַּחֹשֶׁךְ לְגַמְרֵי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב הַקֻּשְׁיוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַבָּאִים מִשָּׁם. עַל כֵּן צְרִיכִין שָׁם לִהְיוֹת רַךְ בְּחִינַת רַךְ כַּקָּנֶה לִבְלִי לְהָשִׁיב דָּבָר רַק לִהְיוֹת חָזָק בְּשׁרֶשׁ גִּדּוּלוֹ, הַיְנוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם מִשָּׁם בִּבְחִינַת: "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" הַנַּ"ל וְאָז דַּיְקָא יִזְכֶּה לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה כַּנַּ"ל. וְעִקַּר תִּקּוּן הָעוֹלָם בִּשְׁלֵמוּת שֶׁיִּהְיֶה עַל יְדֵי מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד הוּא רַק עַל יְדֵי בְּחִינַת רַךְ כַּקָּנֶה הַנַּ"ל וְעַל כֵּן נִקְרָא יוֹסֵף "אַבְרֵךְ" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ וְכוּ, הַיְנוּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָב בְּחָכְמָה אַף עַל פִּי כֵן הוּא רַךְ כַּקָּנֶה, וְכֵן בְּדָוִד נֶאֱמַר: "וְאָנכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ". וּבְעִנְיָן זֶה שֶׁל בְּחִינַת רְכִּיכָא יֵשׁ הַרְבֵּה לְדַבֵּר, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב וְהַמַּשְׂכִּיל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת יָבִין מִדַּעְתּוֹ, אֵיךְ צְרִיכִים לִהְיוֹת רַךְ כַּקָּנֶה וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה חָזָק בְּשָׁרְשׁוֹ מְאד וְאַדְּרַבָּא, עַל יְדֵי הָרַכּוּת עַל יְדֵי זֶה עִקַּר חָזְקוֹ וְתָקְפּוֹ לָנֶצַח (שָׁם הֲלָכָה ו אוֹת ח)

 משיבת נפש אות – מב

וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנָּפַל חַס וְשָׁלוֹם, מְאד מְאד וּמֻנָּח בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, כִּי עַל יָדוֹ יְכוֹלִין הַכּל לְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַקְּדֻשָּׁה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, עַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל (קַיין יֵאוּשׁ אִיז גָּאר נִיט פַאר הַאנְדִין). וְאֵיךְ שֶׁהוּא אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּמֶה שֶּׁהוּא, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לָשׁוּב וְלַחֲזר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְהָעִקָּר הוּא "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי", כִּי גַּם צְעָקָה מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם, וְיִצְעַק וְיִצְעַק וְלא יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַצְּעָקָה לְעוֹלָם, רַק יִצְעַק וְיִתְחַנֵּן לִפְנֵי ה יִתְבָּרַךְ תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה מִשָּׁמַיִם (שָׁם ע"ח)

 משיבת נפש אות – מג

הַצַּדִּיק נִקְרָא תָּמָר, בְּחִינַת: "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח", כִּי תָּמָ"ר לְשׁוֹן תְּמוּרָ"ה, כִּי הַצַּדִּיק מֵמִיר וּמַחֲלִיף הַכּל לְטוֹבָה וְכָל הַקִּטְרוּגִים מְהַפֵּךְ אוֹתָם לִזְכוּת, בִּבְחִינַת: "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף" "מִנִּי אֶלֶף" דַּיְקָא, שֶׁדַּיְקָא מִנִּי אֶלֶף הַמְקַטְרְגִים נַעֲשֶׂה הַמַּלְאָךְ הַמֵּלִיץ, כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְרַבִּים הַמְקַטְרְגִים יוֹתֵר הוּא מַמְלִיץ עַל יְדֵי זֶה לְטוֹב יוֹתֵר, עַל שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הוּא מוֹצֵא בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, כִּי כָּל אֵלּוּ הַמְקַטְרְגִים עַל הָאָדָם הֵם בְּעַצְמָם אוֹתָם שֶׁהֵסִיתוּ אוֹתוֹ לַחֲטא כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הוּא הַמֵּסִית הוּא הַמְקַטְרֵג. וְעַל כֵּן כְּשֶׁמִּתְרַבִּים חַס וְשָׁלוֹם, הַמְקַטְרְגִים מְאד, אֲזַי עוֹמֵד הַמַּלְאָךְ הַמֵּלִיץ וּמְהַפֵּךְ הַכּל לִזְכוּת דַּיְקָא כִּי טוֹעֵן הֲלא אַדְּרַבָּא, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מְקַטְרְגִים הַרְבֵּה כָּל כָּךְ אִם כֵּן הָיָה לוֹ יְצָרִין רָעִין וּמְסִיתִין הַרְבֵּה. וְאִם כֵּן אַדְּרַבָּא, הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל אֵיךְ הִתְחַזֵּק אִישׁ כָּזֶה נֶגֶד מְסִיתִים הַרְבֵּה כָּל כָּךְ לַחֲטף אַף עַל פִּי כֵן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁל אֵיזֶה מִצְוָה שֶׁעָשָׂה, וְזֶה בְּחִינַת: מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף דַּיְקָא, שֶׁדַּיְקָא מִנִּי אֶלֶף הַמְקַטְרְגִים עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא מַמְלִיץ עָלָיו כִּי אִם כֵּן אֵין חִדּוּשׁ כָּל כָּךְ בַּמֶּה שֶּׁחָטָא כָּל כָּךְ מֵאַחַר שֶׁהָיָה לוֹ מְסִיתִים רַבִּים כָּאֵלֶה. אַדְּרַבָּא, זֶהוּ חִדּוּשׁ נִפְלָא אֵיךְ הִתְגַבֵּר לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה טוֹב בְּעָלְמָא מֵאַחַר שֶׁעָמְדוּ עָלָיו חֲיָלוֹת רַבּוֹת כָּאֵלּוּ, וְעַל כֵּן הַצַּדִּיק שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ זֶה נִקְרָא תָּמָר, שֶׁמֵּמִיר וּמַחֲלִיף הַקִּטְרוּגִים לִזְכוּת הַנַּ"ל (שָׁם אוֹת ט"ו)