שמירת עיניים | פרשת וישלח | עשיו הציץ לראות ולהתעניין בבנות יעקב
בס"ד ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר וישלח | לכבוד... אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע
בנושא שמירת העיניים – (בראשית לג-ה) "וישא עיניו וירא את הנשים". דרך הצדיקים לשמור את העיניים, ודרך הרשעים להפקיר את העיניים ולזון את עיניהם בכל דבר אסור, ולא רק שלא שומרים עיניהם, אף גם להיפך, אדרבא מחפשים ותרים להסתכל במה שאסור, מה שיותר.
וזה בחי' מה שנאמר בעשו הרשע "וישא עיניו – וירא את הנשים" זה הדבר הראשון שהסתכל ורצה וחיפש להסתכל.
שמירת עיניים
והנה כתוב בתורתינו הקדושה (במדבר טו-לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם. ואמרו חז"ל (סוטה ח.) גמירי דאין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות.
ועוד אמרו (ע"ז כח:) העין רואה, והלב חומד וכלי המעשה גומרים. ונפסק בשולחן ערוך (אבן העזר סי' כא, ס"א) וזה לשונו: צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו, ולרמוז בעיניו לאחת מהעריות, ואסור לצחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה, ואפילו להריח בבשמים שעליה – אסור.
ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבא להרהר בה.
פגע אישה בשוק – אסור להלוך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדים או לאחריו. ולא יעבור בפתח אישה ז' אפילו בריחוק ארבע אמות, והמסתכל אפילו באצבע הקטנה של אישה, ונתכוון להינות ממנה – כאילו נסתכל בבית התורף שלה. ואסור לשמוע קול ערווה, או לראות שערה.
ועוד נפסק (שם ס"ו) אין שואלים בשלום אישה כלל, אפילו ע"י שליח, ואפילו ע"י בעלה אסור לשלוח לה דברי שלומים. עכ"ל השולחן ערוך.
וזה לשון הסמ"ק: (מצוה ל) כתיב (קהלת ו) טוב מראה עיניים מהלוך נפש, ודרשו רבותינו (יומא עד:) טוב מראה עיניים באשה יותר מגופו של מעשה, ואפילו באשתו היה נזהר אברהם אבינו ומשה רבינו עכ"ל.
וז"ל רבינו יונה: המסתכל בנשים – מומר לעבירה אחת הוא. כתב באורחות חיים (ח"ב-הלכות ביאות אסורות-סי' יג) בשם רבינו יונה (אגרות התשובה, יט,כ): אסור להסתכל באשת איש מן התורה שנאמר ולא תתורו, ואסור להסתכל בפנויה מדברי קבלה שנאמר (איוב לא) ברית כרתי לעיני, ומה אתבונן על בתולה.
וכל המסתכל באשת איש – מכשיל ומכחיש כח יצרו הטוב, והודו נהפך עליו למשחית, שכך אמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין צב.) כל המסתכל בעריות קשתו ננערת,
ואשר לא נשא עיניו על אשת איש – זוכה ומקבל פני השכינה, ואסור מן התורה להרהר באשה, ואפילו פנויה. עד כאן לשונו.
וכל זה הוא אביזרייהו דגילוי עריות, והלאו הזה הוא מהחמורות שבחמורות. ואמרו חז"ל (נדרים כ.) כל הצופה בנשים סופו בא לידי עבירה.
ואמרו (ע"ז כ:) על הפסוק (דברים כג) ונשמרת מכל דבר רע – שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה, ואחרי שהסתפקו חכמי ורבני ישיבתנו האם יש בחירה בחלום – אסיקנא דיש בחירה, ולפי גודל היראת שמים וגודל הרשימו דקדושה שבנפשו ונשמתו, כן יכול לעצור גם בחלום.
ואמרו חז"ל (עירובין חי:) המרצה מעות לאשה מידו לידה, או מידה לידו בשביל להסתכל בה, אפילו דומה למשה רבינו שקיבל התורה מהר סיני – לא ינקה מדינה של גיהינום, ועליו הכתוב אומר (משלי יא) יד ליד, לא ינקה רע – לא ינקה מדינה של גיהינום.
ואם כן קל וחומר לשומר עיניו שיזכה לאור הגנוז ולהסתכל בפני השכינה.
בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר
