תפסיקו להתלונן! פרשת השבוע בהעלותך – עלון לשבת חסידי ברסלב

למה מתלוננים כל הזמן בדור הלזה? תפסיקו להתלונן!

וזהו (במדבר יא-א) "ויהי העם כמתאוננים רע, באזני ה', וישמע ה' ויחר אפו".

אמרו חז"ל (ספרי-כאן) אין "העם" אלא הרשעים (הערב רב) שנאמר (שמות יז-ד) מה אעשה לעם הזה. (לקמן יד-יא) עד אנה ינאצוני העם הזה. (ירמיה יג-י) העם הזה הרע המֵאנים לשמוע,

וכשהוא קוראן "עמי", אין "עמי" אלא [ישראל ה-] כשרים, שנאמר (שמות ז-טז) שלח את עמי ויעבדוני, (מיכה ו-ג) עמי מה עשיתי לך, ומה הלאֵתיך ענה בי. (שם שם ה) עמי זכר נא.

[מהו "מתאוננים"?] אין 'מתאוננים' אלא מתרעמים. רבי אליעזר אומר אין 'מתאוננים' אלא מתלהמים [מכים בדיבורם ושבט פיהם, ומטיחים דברים], וכן הוא אומר (משלי יח-ח) דברי נרגן כמתלהמים. וכן הוא אומר (דברים א-כז) ותרגנו באהליכם. מהו "כמתלהמים"? סכין ירדה מן השמים ובקעה את כרסו, שנאמר (שם משלי) והם ירדו חדרי בטן. רבי יהודה אומר אין "כמתאוננים" – אלא כמַדוים את עצמן מצטערים. כמו אוננים, שנאמר (דברים כו-יד) לא אכלתי באוני ממנו.

"וישמע ה' ויחר אפו". אמרו חז"ל (מדרש אגדה-כאן) וכי כל מה שבני אדם אומרים – הוא אינו שומע? [ולמה דוקא כאן נאמר "וישמע ה'?], אלא כל מקום שנאמר "וישמע" – ה' מעניש ופורע דינו מיד, וכל מקום שאינו אומר "וישמע" – אינו משים על לֵב באותה שעה. ע"כ.

נמצא שמתאונן – שֹנואי מאד בעיני ה'. ומעניש אותו מיד. רח"ל.

והנה התופעה של "מתאוננים" ומתבכיינים לא הייתה חד פעמית, אלא היא תופעה שכיחה, חיה וקיימת נושמת ובועטת, אצל לא מעט אנשים יום יום!!!

זה מתחיל אצל ילדים קטנים בבית ובבית הספר שישנם ילדים שכל הזמן הם מתלוננים שעושים להם עָוֶל, ומפלים אותם לרעה, משאר ילדי המשפחה והכיתה, ותמיד מתאוננים שמשתעבדים בהם יתר על המידה ויותר משאר האחים (על בקשה פעוטה של קניה כלשהיא במכולת, או לטאטאות הבית, או לסדר קצת החדר, או כל דבר שמבקשים מהם, מגיבים "שתמיד מטילים הדבר רק עלי".), או אם מעירים להם משהו – מתלוננים שלא מעירים רק להם.

והתופעה ממשיכה אצל נערים ונערות, שמתאוננים על היחס אליהם בבית או במקום הלימודים, או בחברה, ותמיד יש להם תלונות על כולם, ותמיד הם הקדוש המעונה, ןהנעבאך ומסכן שכולם מתנכלים רק לו, על לא עול בכפו.

והדבר נמשך גם אחרי הנשואים, שיש כאלה שחושבים שהכל מגיע להם על מגש של כסף, וכל מטלה קטנה, ובקשה שמבקשים מהם להטות כתף או הושטת יד לעזרה כל שהיא ידמה להם שזה ניצול, והשתעבדות מוגזמת, ונפגעים קשים מעצם הדבר שביקשו מהם להשתתף במאמץ הביתי ומשפחתי.

וכן התופעה קיימת בעבודה, ובחברה. ובקיצור ישנם טיפוסים שהם מטבעם ומהרגלם הרע "מתאוננים", וכל חייהם מתלוננים ומתלוננים תמיד על הכל ועל כולם. והם בסך הכל מפונקים, עצלנים, בעלי גאוה, פגיעים מכלום, ונעלבים מכלום, וכל הזמן חוטאים להם ולא מעריכים אותם, נעבאכים. (ובעולם הגויי באיזה שהוא שלב תופסים נשק ממש, ויורים לכל עבר, והוה מה דהוה).

וצריכים לראות למגר את התופעה וחשיבה הנ"ל, בעודה באיבה, בשלב הכי מוקדם בחיים ששייך לטפל בכך. [ויש רח"ל מתאוננים כלפי שמייא. כאילו הוא צדיק תמים, וכביכול בשמים עושים לו עול כל הזמן, וכדאיתא בספרי (שם), אין 'מתאוננים' אלא מתרעמים, מבקשים עלילה לפרוש מאחרי המקום, וכן הוא אומר בשמשון (שופטים יד-ד) כי "תואנה" הוא מבקש, וטיעון שיקרי זה גרם להרבה נערים ונערות בדורינו לפרוש מ..החיים האמיתיים והנצחיים. רח"ל.

ויהי רצון שנצא לגמרי מהרע הנ"ל, להודות ולהכיר טובה על כל דבר.

בברכת התורה וכטו"ס הר' שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת נצח מאיר