נואפים | אין המנאפים נואפים עד שתכנס בהן רוח שטות

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר נשא | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

אין המנאפים נואפים עד שתכנס בהן רוח שטות ואעפ"כ יש בחירה וצריך להתגבר | פרשת נשא

נואפים | פרשת נשא

(במדבר ה-יב) "איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל".
אמרו רבותינו (תנחומא ה) אין המנאפים נואפים עד שתכנס בהן רוח שטות,
דכתיב כי תשטה.

וכתוב בו (משלי ו-לב) נואף אשה חסר לב – והו"ד בפרש"י כאן,
ואיתא במדרש אגדה מהו תשטה?
שסרה אשתו מדרך הישרה. שזינתה, ואין 'תשטה' אלא לשון 'סרה',
כמו שנאמר (שמות לב-ח) סרו מהר, ומתרגמינן סרו בפריע.

ולמה נאמר 'תשטה' בש' (ולא תסטה בס')?
כי אין אשה מזנה, אלה אם כן נכנס בה רוח שטות.

וכן אמרו חז"ל (סוטה ג.) אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות.

כי בודאי אם אדם היה מיושב בדעתו, לא היה כזה שפל ונבזה,
ובפרט לאסור אשת איש על בעלה ולאמלל את כל המשפחה,
כולל המשפחה המורחבת,
והוא לא הי' מסבך ומסתבך עם גיהנום נצחי ואכזרי,
ובשביל כמה דקות הנאות לא הי' מוכר את העולם הבא שלו,
ובודאי עשה מה שעשה משום שהיה שוטה ואידיוט והדיוט,

ואם אמונתו ושכלו היו פועלים בצורה נורמלית זה לא היה קורה.

והנה כל אדם הוא משוגע קטן ושוטה קטן,
וברגע שהוא מפקיר את עצמו ונותן דרור לשגעונו ושטותו
הוא מסוכן מאד מאד ועלול לעשות דברים חמורים ביותר שמחירם כבד מנשוא,
ועלול לאבד כל העולם הזה, וכל העולם הבא שלו, ולהיות מיורדי גיהנום ולסבול לעולמי עד.

ואל יאמר האדם ומה אני יכול לעשות הרי אנוס אני שהרי נכנס בי שגעון,
ונכנס בי רוח שטות ואין זה אני.

אל יאמר כן ואל יחשוב כן, וגם זה לא יעזור לו כלום,
כי הרוח שטות נכנס לאדם רק כשהוא מזמינו ליכנס,
ומתפתה ליצרו ומפקיר עצמו,

ואם היה רוצה לבחור בחיים ולדחות את יצרו,
זה לא היה קורה (ולא זה ולא שום עבירה ופגם,
ולא שום דבר שהוא נגד ההלכה ונגד רצון ה').

כי ביד האדם היכולת והחובה לדחות את היצר הרע בכל מצב ובכל זמן.
וכבר גילה לנו רבינו הקדוש ז"ל (ליקוטי מוהר"ן קמא, סי' עב)
אשר היצר הרע של רוב ככל אנשי העולם,
הם רצונותיו של האדם, והוא הוא היצר הרע של עצמו,
והוא הרוח שטות שמכניס בתוכו ובעצמו,

וזה לשונו (שם) כי יש כמה בחינות ביצר הרע,
כי יש בני אדם נמוכים מגושמים שהיצר הרע שלהם הוא ג"כ יצר הרע נמוך ומגושם,
והרוב – היצר הרע שלהם הם הדמים של כל אחד בעצמו,
דהיינו הדם שבחלל השמאלי, שהוא בתקפו,
ועיקר הבילבולים [והנסיונות] שלהם, הוא מעכירת ובילבול הדמים.

ובאמת מי שיש לו דעת צח כל שהוא,
היצר הרע הזה הוא אצלו שטות גדול ושגעון,
ואין צריך שום התגברות לנצח אותו.

ואפילו מה שנחשב בעיני ההמון לניסיון גדול,
כגון הנסיון של תאות ניאוף הוא אצלו שטות,
ולא נחשב לו שום נסיון כלל,
כי מי שיש לו שום דעת ויודע מעט מגדולת אדונינו הבורא יתברך שמו,
כמו שכתוב (תהלים קלה) כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדונינו מכל אלקים,

ואי אפשר להסביר את זה לא בכתב ולא בע"פ,
כי גדולת השי"ת הוא רק לכל חד כפום דמשער בלביה.

כמ"ש בזוה"ק (וירא, קג:), ומי שזוכה לשער בלבו את גדולת השי"ת בודאי אצל זה,
אינו נחשב שום דבר לנסיון, ואין צריך שום התגברות על זה.

ויהי רצון שלא נכשל בשום דבר שהוא נגד רצונו יתברך.  

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – ישיבת "נצח מאיר"

 

הראה עוד

מאמר מקושר