האם אתה באמת "טלית שכולה תכלת"? מי יאמר "זכיתי ליבי"?

האם אתה באמת טלית שכולה תכלת? מי יאמר זכיתי ליבי – תעתועי הלב הם האשליה של הדור. מתוך פרשת השבוע במדבר יט. "אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול".

"טלית שכולה תכלת"

אמר החכם מכל אדם (משלי כ-ט) מי יאמר זכיתי לבי טיהרתי מחטאתי.
וביאר המצודות דוד שרוצה לומר: הואיל ומכיון שהכל גלוי לפניו יתברך,
מי יוכל להכחיש ולומר: הנה לבי זכה ובהירה, מבלי סיג עוון,
ואני כבר טהרתי עצמי מחטאתי, כי עשיתי תשובה שלימה עליה. ע"כ.

ועוד יותר כתב רבינו יונה על משלי, וזה לשונו:
אם הרעים יראים וזוחלים מהתראות לפני מלך בשר ודם בשבתו על כיסא הדין,
מפני שהוא חכם וירא חטא ואוהב היושר, והיכולת בידו לעשות משפט,

איך לא ייראו הנבראים מלפני הבורא יתברך, שהוא בוחן לב וחוקר כליות,
ואיך לא יבושו מלפניו על מידותיהם הרעות ומחשבותיהם אשר לא טובות,
כי מי יאמר זיכיתי לבבי, ולא נשארה בי מידה רעה, ובכן טהרתי מחטאתי,
כי אחרי שיזַכֶה האדם את לבו – לא יטהר מחטאתו,
כי ענוש יענש האדם על מידות הלב הרעות,
כי השי"ת לא יחפוץ בבעל המידות הרעות.

והשנית, כי המידות הרעות יולידו הפעולות הנשחתות.

והנה הלשון "מי יאמר זיכיתי לבי".. יורה כי אין ראוי לאדם לבטוח בנפשו, ולהאמין בעצמו,
שזיכה לבו וטהרו וקדשו מן המידות הרעות הנמצאות בו מתולדתו.

לכן ראוי שיפחד תמיד מלפני השי"ת הצופה מחשבותיו.

וכתב המאירי, וז"ל ובדרך נסתר אמר:
שהשכל ההולך על קו היושר, כפי החוק המסור לו, הוא מבער כל מידה מגונה מביתו,
ודרך הפלגת המיעוט אמר "מי יאמר זיכיתי לבי" כלומר שמעטים הם שיוכלו לומר כן (אם בכלל]. ע"כ.

ורבי אברהם ז"ל כתב, מי זה שיאמר זיכיתי לבי מעון נעורי, טהרתי מחטא-ילדותי:

אבל בדורינו אנו, דור עיקש ופתלתל, דור דעתן וחצוף, רבים מאד האומרים כן,
ואפילו אלו היודעים בבירור שהתלכלכו וטינפו מאד מאד, לא בושים לחשוב ולומר כן,
ורואה את עצמו כטלית שכולה תכלת זך ונקי, ואף פעם לא לוקח אחריות על טינוף מעשיו,
אלא תמיד באופן אוטומטי תולה הבעיות והחסרונות והקילקולים והחורבנות שהוא הוא יצר,
תולה באחרים באופן קבוע, ובהתחלה הוא יודע שהוא משקר את עצמו ומשקר לאחרים,

אבל במשך הזמן ע"י הכלל עבר ושנה נעשה לו כהיתר (יומא דף פו, ב),
לא חלי ולא מרגיש כלל שכל הזמן משקר, וזה יכול להיות עם חברים או סתם עם הבריות, וגם בבית,

וגם להיפך התופעה קיימת בדורינו גם אצל הנשים,
שכל קילקולי חינוך הילדים וכל חסרונותיה ומידותיה הרעות הכל תולה בבעלה.

וכמו ששמעתי בשם הצדיק מלובלין זצ"ל שפירש "אשר אין בה מום",
אם אדם חושב שאין בו מום, והוא מאה אחוז בסדר – זה סימן,
"אשר לא עלה עליה עול" מלכות שמים.

[ואגב יש לשים לב, שהפסוק מדבר בלשון נקבה, וכמ"ש למעלה].

ואכן לא זו הדרך, אלא צריך האדם להתבונן ולהכיר שיפלותו וחסרונותיו.

וכמו שכותבים כל ספרי המוסר, ובפרט הקדמונים,
שצריך האדם לשים לב על פחיתות ערכו, ולא לשקר עצמו.

ואם כי ברור שאין זה רצון ה' שמרוב אמת יכנס לעצבות ודכאון ותיסכולים אין סוף,
אבל מ"מ זה טוב לעצור המגלומניה ושיגעון גדלות המצוי כל כך בדור השפל ונבזה הלזה.

ויהי רצון שתמיד נזכה לעשות רצונו יתברך.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד – נצח מאיר

• מידות רעות זה טומאה שצריך לטהר ומהר ! פרשת השבוע נשא
• בן תורה צריך להיות בעל מידות טובות ודרך ארץ | פרשת אמור
• תיקון המידות ודרך ארץ מי באמת מלמד דרך ארץ ?
• מידות טובות | תיקון המידות הוא דבר שהשכל מחייב את כל אדם, אפילו גוי!