צום י"ז בתמוז על מה ולמה ? שנאת חינם גלות של 2000 שנה
שלום לכם, נעים מאוד, הגעת בדיוק לכתובת הנכונה. שמי הוא י"ז בתמוז, ואני לא סתם עוד תאריך בלוח השנה העברי – אני נקודת המפנה ששינתה את פני ההיסטוריה היהודית.
אם תהית פעם למה בשיא הקיץ, כשכולם חושבים על ים וחופש, יש מי שבוחרים לצום ולהתאבל – המאמר הזה בשבילך.
נצלול יחד לעבר, נבין את העבר ונחשבן את ההווה, ונתפלל ובנקש על העתיד, והכי חשוב:
נראה איך אני, אתה, את , אנחנו, כאן ועכשיו בשנות האלפיים,
יכולים לקחת חלק בקינות ובתיקון למען אהבת עם ישראל וזיכוי הרבים.
מה קרה בי"ז בתמוז? חמשת האירועים המכוננים
חז"ל במשנה (מסכת תענית) מספרים לנו שביום הזה קרו חמישה אסונות לאומיים שונים לאורך ההיסטוריה.
היום הזה פשוט "מועד לפורענות". הנה מה שקרה בקצרה [למאמר המורחב כנסו]:
נשתברו הלוחות:
משה רבנו ירד מהר סיני עם לוחות הברית, ראה את העם רוקד סביב עגל הזהב, ושבר את הלוחות.
בוטל קורבן התמיד:
במהלך המצור על ירושלים בימי בית ראשון, הכהנים לא הצליחו להשיג יותר כבשים,
והקרבת הקורבן היומי בבית המקדש הופסקה.
הובקעה העיר:
בימי בית שני, בתאריך הזה הצליחו הרומאים לפרוץ את חומות ירושלים.
זה היה הצעד הברוטאלי שפתח את הדרך לחורבן הבית עצמו.
שרף אפוסטמוס את התורה:
מפקד רומי (יש האומרים בתקופת נציבותו) שרף ספר תורה בפומבי – מעשה של ביזוי רוחני עמוק.
הועמד צלם בהיכל:
הוכנס פסל ועבודה זרה לתוך קודש הקודשים.
סיפור החורבן:
האירוע המרכזי שאנו מציינים בהקשר של חורבן הבית בי"ז בתמוז הוא הבקעת חומות ירושלים.
תחשבו על זה כעל תחילתו של הסוף. המצור הרומאי על ירושלים נמשך חודשים ארוכים.
הרעב בעיר היה כבד, והמצב החברתי היה בכי רע.
בי"ז בתמוז החומות נפרצו, והחיילים הרומאים שטפו את העיר במשך שלושה שבועות של הרס וטבח,
עד שהגיעו לשיא – שריפת בית המקדש בתשעה באב.
למה זה קרה?
ההסבר ההיסטורי היבש יגיד לך שהרומאים היו אימפריה חזקה מדי.
אבל חז"ל והנביאים מביטים אל מאחורי הקלעים:
איך הגענו לזה ולמה זה קרה?
- בית ראשון חרב בעקבות שלושת החטאים החמורים: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. לקח 70 שנה לתקן !
- בית שני חרב בגלל שנאת חינם, שעד היום לא מצליחים לתקן !! וזה בא מפילוג פנימי עמוק וחוסר מידות טובות ואהבת אחים. (מתוך דברי הרב ויזנפלד שליט"א ראש ישיבת "נצח מאיר").
ההבנה הזו היא בדיוק מה שמאפשר לנו לבצע את התיקון היום, בשנות האלפיים – להילחם באותו פילוג חברתי, להרבות באהבת חינם ולבנות גשרים בין המגזרים השונים בחברה, בעיקר למגר את התופעה שיש נגד רדיפת התורה, שהיא זאת המעצבת את בית ישראל ומבדילה אותנו מבין הגויים להיות לעם קדוש ומקודש לעבודת האלוהים.
החברה היהודית באותם ימים היתה קרועה ומפולגת – מכירים את זה כמו היום, שמאלני ימיני, חילוני דתי…
אנשים לא יכלו לסבול דעות שונות משלהם – לא רחוק מדעת בית המשפט והיועצת המשפטית…
היתה קנאות קיצונית, זלזול באחר, ורצון להוכיח "אני צודק ואתה טועה" גם במחיר של הרס המרקם החברתי ושורשי האמונה והדת ומידות ישרות, אמת וצדק – רק אנשי בית המשפט העיון יכולים להצדיק את עצמם לטובת העם שהם בוחרים לעצב, בלי ערעור…
החומות הפיזיות של ירושלים נפרצו רק אחרי שהחומות האנושיות, שמחברות בין אדם לחברו, כבר היו מרוסקות מבפנים.
למה צמים היום – גלות של 2000 שנה ?
הצום של י"ז בתמוז הוא אחד מארבעת הצומות על החורבן.
הוא מוגדר כ"צום קל" (מתחיל מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, בניגוד ליום כיפור ותשעה באב שנמשכים יממה שלמה).
אז למה לצום ב-2026? המטרה של הצום היא לא סתם "לסבול" או "להרעיב את הגוף".
המטרה היא לעצור את המרוץ. הצום הוא כלי שנועד לחשבון הנפש!
לחשוב ולהתבונן באמת, לעורר את הלבבות, לגרום לנו להרגיש את החיסרון, ולשאול את עצמנו:
"איפה אנחנו טועים היום? איך אנחנו מתנהגים היום בייחס לאמונה לדת לערכים המוסריים דכולם מדברים עליהם אבל אף פעם לא לומדים ולא מלמדים עליהם??". אז הצום משמש פתח לחשבון נפש אישי ועממי.
ביום זה גם מתחילים ימי בין המצרים – שלושה שבועות של אבלות לאומית שמסתיימים בתשעה באב,
שבהם ממעטים בשמחה, לא שומעים מוזיקה חגיגית ולא עורכים חתונות.
למעשה איך אני ואתה, בשנות האלפיים, יכול לתקן?
זו שאלת המיליון… קל להביט על ההיסטוריה ולהגיד "חבל שהם רבו שם בירושלים לפני 2,000 שנה".
החוכמה היא להבין שהתיקון נמצא אצלינו בידיים, דווקא בעידן הדיגיטלי והמודרני.
הנה מדריך פרקטי לתיקון הגלות בשנות האלפיים:
1. החלפת "שנאת חינם" ב"אהבת חינם"
אם הבית חרב בגלל שנאה ללא סיבה, הוא ייבנה רק בזכות אהבה ללא סיבה.
אני לא שונא שמאלני, חילוני או דתי חרדי – אני אוהב אותו כי הוא יהודי ועדיין לא אני לא סובר כמו בדיעות והשקפה !!
מותר לחלוק ולחשוב אחרת אבל לא בשנאה ולא במידות רעות ורדיפה עד חרמה של לקחת אוכל ולשקר בכוח למען הצדק שאני חושב שהוא ורק הוא הנכון, כמובן ללא עוררים ואוי ואבוי למי שיחלוק – זה לא !!!
איך עושים את זה?
תעשה טובה למישהו שלא יכול להחזיר לך טובה.
תחייך לאדם ברחוב שנראה שקוף.
תפרגן לקולגה בעבודה או לחבר ללימודים, פשוט ככה.
2. תרבות הדיון ברשתות החברתיות (ה"חומות" החדשות)
היום, חומות ירושלים הן המקלדת והמסך שלנו. הטוקבקים, הטוויטר (X),
והפייסבוק מלאים לעיתים קרובות באותו פילוג שהחריב את הבית.
איך מתקנים?
לפני שאתה כותב תגובה עוקצנית, זועמת או מעליבה – עצור.
אל תשתף פוסטים שמפיצים שנאה וקיטוב.
תלמד להקשיב לדעות שונות משלך בלי לרצות "להשמיד" את הצד השני מילולית.
תנסה לפתח שיח ודיון חברתי אמיתי.
צא מאזור הנוחות שלך.
נסה להכיר באמת – אדם ממגזר אחר.
שבור את הסטיגמות.
כשמביטים בעיניים של האחר,
מגלים שרב המשותף על המפריד.
4. ערבות הדדית
להיות שם בשביל מי שחלש.
לבקר חולים, לתמוך במשפחות נזקקות, להושיט יד.
חברה חזקה היא חברה שלא משאירה אף אחד מאחור.
המסר שלי אליך:
י"ז בתמוז הוא לא יום של ייאוש, הוא יום של תקווה.
הוא מזכיר לנו שהמצב הנוכחי – של עולם מפולג, פגוע וכואב – הוא לא גזירת גורל.
הכוח לבנות את "בית המקדש" האנושי והרוחני, הכוח ליצור חברה מתוקנת, צודקת ואוהבת,
נמצא בכל פעולה קטנה שאתה עושה היום.
שנזכה להפוך את ימי האבל האלו לימי ששון ושמחה – אחדות ואהבת ישראל – שהיא המפתח לביאת גואל !!!
