הרב: במה אני צריך להתעלות?

בס"ד. ירושלים עיה"ק תו"ת בב"א, יום ו' עש"ק לסדר וילך | לכבוד… אחדשה"ט! בעזרת השי"ת אכתוב לך משהו הקשור לפרשת השבוע

(דברים לא-א, ב) "וילך משה.. ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא".

הרב : במה אני צריך להתעלות ולהשתפר?

כי צריך כל אחד ואחד, לעלות מדריגה, ולא לעמוד במקום ובמדריגה אחת.

וקל וחומר, שלא לרדת ובודאי לא ליפול ממדריגתו.

וכמ"ש רבינו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, ד-ח) שצריך האדם כל מה שמזקין, כל מה שנתוסף ובא לו יום מימי חייו, להוסיף בכל יום שבא אחר כך, תוספת אור קדושה ודעת,

וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (קינים פ"ג) זקני תלמידי חכמים, כל זמן שמזקינים דעתן מתישבת עליהן.

כי צריכים להוסיף בו קדושה ודעת, כמ"ש (בראשית א-ה) ויקרא אלקים לאור יום שכל יום צריך שיאיר ביותר,

אבל כשהזקנים המאריכי ימים שבדור פוגמים את ימיהם ואין מוסיפים אור קדושה ודעת בכל יום ויום מזה יונק מצח הנחש, רח"ל עיי"ש באורך.

ועיין בספר חיי מוהר"ן (סי' קעה) שרבינו ז"ל התפאר כמה וכמה פעמים שהוא אינו עומד על מדריגה אחת לעולם, ואמר שאם היה יודע שעומד היום על המדריגה של אתמול – אינו צריך את עצמו כלל.

ובכל פעם אמר שאינו יודע כלל מחמת שרצה להשיג יותר ויותר, וסמוך להסתלקותו אמר שכבר הי' רוצה להפשיט את הכותונת, כלומר הגוף, מכיון שהשיג כל מה שגוף יכול להשיג, והוא חייב להמשיך לעלות ממדריגה למדריגה (שיחות הר"ן קעט).

ועיין בלקוטי מוהר"ן (קמא כב-י) שצריך כל אדם שילך מדרגא לדרגא, ומעולם לעולם עד שיזכה בכל פעם לבחינות נעשה ונשמע גבוה יותר, עיי"ש.

ועיין שם (ח"א כה-ב) שבכל עולם ועולם ובכל מדריגה ומדריגה יש שם דמיונות, והם הם הקליפה שקדמה לפרי וסובבים את הקדושה בבחי' (תהלים יב) סביב רשעים יתהלכון.

וצריך להכניע אותם ולשבר אותם, ולטהר אותו מקום מקליפות, עיי"ש.

וע"ע (שם ליקו"מ תנינא סי' נט) שמי שהוא צדיק מנעוריו והולך בדרך הישר מימיו, מדרגא לדרגא, כמ"ש באברהם (בראשית כד) ואברהם זקן בא בימים, שאברהם בא לדרגא שלו על ידי הימים, כמובא בזוהר (חיי שרה, דף קכט.) כי בן שלוש שנים הכיר את בוראו (נדרים לב.) והיה הולך תמיד מדרגא לדרגא עיי"ש.

ומבואר עוד (שם יא,א) שבכל פעם ע"י כל תשובה ותשובה, הוא הולך ממדריגה למדריגה עד שבא לתבונת התורה לעומקה עיי"ש.

והנה זה פשוט וברור מאד, ואף אחד לא צריך לשאול במה אני צריך להתעלות?

 

כי הרי לכל אחד מאתנו יש חסרונות ופגמים שצריך לתקן, וגם הרי ברור מאד שאנחנו רחוקים משלימות אפילו בנושא אחד, ק"ו שרחוקים משלימות ממש,

וא"כ ברור ופשוט שיש כר נרחב לעלות ולתקן בכל התחומים ממש ממש.

ועכ"פ כל אחד צריך להשתפר בנקודות קטנות, באופן קבוע, ולקבל מודעות ולעשות סדר עדיפויות, ולה' הישועה.

וזהו "וילך משה.. לא אוכל לצאת ולבא", "וילך" וגו', לא מצינו לשון כזה בכל התורה.

וגם בזוה"ק (פרשו זו. דף רפג:) הקשה לאן הלך.

אך העניין, דכתיב (קהלת יב-ה) כי הולך האדם אל בית עולמו, וכל ימי האדם בעולם הזה נקרא הולך, וזה ההבדל בין מלאך לאדם כמ"ש (זכריה ג-ז) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, שמלאך נקרא עומד, שעומד תמיד במדריגה אחת, משא"כ האדם צריך להיות הולך ממדריגה למדריגה, תמיד, עד שמשלים עצמו ומגיע אל בית עולמו.

וז"ש "וילך משה" שמשה רבינו ע"ה היה הולך תמיד ממדריגה למדריגה וההליכה האחרונה שנאמר בפרשה זו שאמר "לא אוכל עוד לצאת ולבוא".

וכמבואר כ"ז היטב בדברי "הכהן" [הגדול] בפרי צדיק.

ויהי רצון שנזכה ללכת ולעלות מדרגה לדרגה.

בברכת התורה וכטו"ס שמעון יוסף הכהן ויזנפלד

ישיבת ברסלב "נצח מאיר" ירושלים

מאמר מקושר